ריקוד הבטן הוא ריקוד עתיק יומין, מאפיין תרבויות רבות, ובכולן השימוש בו רווח בטקסים הקשורים לנושא הפריון והלידה. הוא נלמד מאם לביתה כחלק מהכנת הבת לתפקידיה כאישה.
התרבות המודרנית לא השכילה בתחילה להבין את חשיבותו ומשמעותו, אך כיום הנטייה היא לחזור לשורשים, ועולם הכושר והבריאות, כמו גם רופאים ומיילדות, מקבלים בברכה את ריקוד הבטן כפעילות גופנית בעלת משמעות מיוחדת בשלבי ההריון והלידה.
נשים בכל שלבי ההריון יפיקו יתרון מלמידת רפרטואר התנועות האקזוטיות של ריקוד הבטן. תנועות הריקוד ותנועות הלידה משתלבות בהרמוניה מושלמת ולכן מסייעות תנועות אלה בהכנה ללידה מבחינה גופנית, רגשית ורוחנית.
מהן השפעותיו של הריקוד על ההריון?
- תנועות הריקוד מחזקות את שרירי הבטן ורצפת האגן ומשפרות את השליטה בסוגרים.
- באמצעות תנועות בית החזה הנשימה הופכת יעילה יותר, היציבה משתפרת, כאבי הגב פוחתים, ובצקות אופייניות בגפים יורדות.
- הריקוד מחזק ומחטב את הגוף מחד, ומשפר את גמישותו מאידך.
- הורמונים המשתחררים בזמן הריקוד משפרים את מצב הרוח, מגבירים את האנרגיה, מעניקים תחושת שחרור והפחתת חרדה.
- הריקוד ברגליים יחפות מעסה את כפות הרגליים ובעל השפעות רפלקסולוגיות.
- הריקוד מחבר את האישה לגופה. הוא מסייע לה להכיר את גופה, לזהות את השינויים המתחוללים בו במהלך ההריון, לקבל שינויים אלו בברכה ולהרגיש טוב עם עצמה. היא לומדת להאמין ולבטוח בגופה מתוך תחושת נשיות אשר תסייע לה גם בהמשך בקשר הראשוני עם תינוקה. ואכן, מיילדות ותומכות לידה מספרות כי נשים שרקדו במהלך ההריון שולטות בגופן ומחוברות לעצמן טוב יותר.
האם אישה שלא רקדה קודם להריון, יכולה להתחיל לרקוד במהלך ההריון?
יש להתייעץ עם רופא הנשים ולקבל את אישורו. נשים שלא עסקו בפעילות זו בעבר, רצוי שישתלבו בחוג ריקודי בטן ייעודי לנשים בהריון. אלו אשר רקדו גם טרם ההריון, יכולות להמשיך בפעילותן באותו חוג, באישור רופאם.
חשוב ביותר לוודא שהמורה או המדריכה המעבירה את השיעור, השתלמה והוסמכה לכך, והיא בקיאה בנושא פעילות בהריון.
כיצד מסייע הריקוד ללידה עצמה?
חמישה עקרונות מסייעים להתקדמות לידה אפקטיבית ונכונה: תנוחת תלייה, נשימה נכונה, שימוש בכוח המשיכה,תנועתיות אגן ופוזיציות אסימטריות. כל אלה קיימים בריקוד.
לידה היא תהליך פיסיולוגי המתרחש תוך כדי תנועה מעגלית סיבובית. תנועות הריקוד מקלות באופן משמעותי את כאבי הצירים. הנעה מעגלית ובצורת שמיניות של האגן מסייעת לצירים לעבוד באופן יעיל ומגייסת את כוח המשיכה לטובת התהליך.
התנועות מעסות ומרפות את גופה של האישה וכך מתאפשרת הפרשת הורמונים המגבירים את אפקטיביות הצירים ומסייעים להתקדמות קלה יותר של העובר באגן. ההתמקדות בתנועה מסיחה את הדעת מהכאב וממקדת את תשומת לב האישה בחוויה רבת העוצמה של הלידה.
תנועות הריקוד יכולות להתבצע בעמידה, ישיבה על כדור או בשכיבה. הן יקצרו את שלב הראשון של הלידה, מתחילת הצירים ועד לפתיחה מלאה. בשלב השני, הן יגנו על רצפת האגן מפני קרעים ונזקים, יפחיתו את הצורך בהתערבות מכשירנית וימנעו סיבוכים.
ולאחר הלידה?
נשים שרקדו מתאוששות מהר יותר ומרגישות טוב יותר עם עצמן.
ומתי חוזרים לרקוד? לאחר ביקורת ואישור הרופא (כ-4 שבועות לאחר לידה רגישה ובין 8-10 שבועות לאחר ניתוח קיסרי).
יש להקדיש תשומת לב לדברים הבאים:
- נדרש אישור מרופא לפני כל תחילת פעילות.
- יש להקפיד על שתייה מרובה.
- אין להעלות את הדופק מעל 140 פעימות לדקה.
- יש להפסיק את הריקוד בכל מצב של כאב, דימום, סחרחורת, הרגשה רעה.
- יש להימנע מפעילות במקום חם ולח.
- יש להקפיד שחום הגוף לא יעלה.
* עירית גולובנר פז היא אחות מוסמכת, ראש תחום פעילות גופנית בהריון ואחרי לידה וקורס הכנה ללידה פעילה, קמפוס שיאים באוניברסיטת תל אביב. טל בר מנהלת בית ספר לריקודי בטן בשיטה בריאותית.