תקשור במשקל זהב

חובבי הכסף באשר הנכם, סחתיין עליכם שאינכם מתביישים להודות בכך! סבא שלכם התבייש, אבא שלכם התבייש ואתם כבר אינכם מתביישים. במשך עידן ועידנים לימדו אותנו כי כסף אינו גדל על העצים, כי בזיעת אפינו נאכל לחם, כי שונא מתנות יחיה; לעמל ולייגע נולדנו; מה שבא בקלות הולך בקלות; אדם ניכר במעשיו ובמעשיו בלבד; אין ארוחות חינם; אסור לדבר על כסף בשבת; כסף שווה תאווה; כסף משמעו כוח ושררה; כסף שווה טומאה וטינופת ואם יש לאנשים הרבה ממנו, הרי שבוודאי השיגו אותו במרמה.

חברים, כסף אינו טמא ואינו שררה, אינו מטרה ואינו אמצעי. למעשה, וזה עשוי לבוא לכם כשוק, כסף הוא בסך הכול חתיכת נייר... ומכאן שהוא בהחלט גדל על העצים.

כסף הוא המצאה חביבה שעשינו לעצמנו כדי להמיר את חילופי הסחורות והשירותים בינינו, את כל האינטראקציות האנושיות - לשפה אחת ברורה, אוניברסאלית וקלה לשינוע. חישבו כמה היה מסורבל פעם לסחוב כבשה על הכתפיים מצד אחד של הכפר אל צדו השני כדי לקבל בתמורה תספורת נאה מהספר או דלי של ביצים מהלולן. כבשה לא נכנסת כל כך טוב לכיס וביצים, מה לעשות, נשברות.

כסף הגיע ופתר את כל זה. לכן, מי שאינו אוהב כסף, מי שמפחד מכסף, כאילו אומר - אני מפחד מיחסים, אני מפחד מאינטראקציות אנושיות ואני מעדיף לסחוב כבשים על הכתפיים כל חיי.

העניינים הלכו והסתבכו במרוץ העידנים, כל כך הרבה רגש עכור של שליטה והיגיון, של שנאת הזר, של שכר ועונש מפני בורא חמור סבר, של אי הבנות לרוב - עד שכסף הפך בתת ההכרה למשהו מסובך כל כך, נגוע בכל תחלואי הנפש האפשריים. אבל זכרו: כולה חתיכת נייר חביבה. כולה סמל. כולה ביטוי קל-משקל לדבר האמיתי.

ובכן, מהו אותו דבר אמיתי ואיך זה מתקשר לתקשור? הדבר האמיתי הם היחסים. הדבר האמיתי הן האינטראקציות, ועל אלה יש להישיר את המבט אם מבקשים להגביר כסף בחיינו. הדבר האמיתי הוא אותן נתינה וקבלה של שירותים וסחורות, שנובעות מאותן קבלה ונתינה של כישרונות ויכולות שהתברכו בהם כל הברואים, כל אחד ומתנתו. אין אדם שהבריאה חסכה ממנו יופי, כזה או אחר. כל אדם קיבל מתנות, כישרונות, יכולות, ובכל אחד ואחד מסתתר לפחות רב-מכר אחד אם לא אלף. בכולנו גלום ניצוץ גאוני שאין די נייר ודי מטבעות בכל רחבי תבל לגלם אותו.

התקשור, מאידך, הוא אחת מן הדרכים הטובות לחשוף את הניצוץ הזה, משום שהתקשור מאפשר לנו להיכנס עמוק אל תוך עצמנו ולייבא אל פני השטח, אל פני המודע בהכרתנו, רעיונות טובים, דיוק במחשבה ובאסטרטגיה. התקשור מנתב את דרכנו לדעת מתי לתת גז ומתי לנוח, היכן חסרה לנו עזרה של שותף ומומחה בתחומו, היכן עלינו לפעול במלוא המרץ ובגפנו. מי שמחובר להדרכה שלו, המלווה אותו באהבה רבה, חיש קל מגלה שכסף נמשך אליו כמו אל מגנט, ולא רק שלא בזיעת אפיים, כי אם בשמחה גדולה. מי שמחובר, מגלה שכסף הוא כעין תוצר לוואי של חיים יצרניים ומלאי עניין וסיפוק.

"אנחנו נולדנו לחיות ולמות
לבנות ולברוא עולם
להפוך ענבים ליין
ונשיקות לבני אדם".
(יורם טהרלב)

אכן, באנו לכאן כדי לחיות, וליהנות בתהליך. באנו לתת ולקבל, ללמוד, לשחק, להבין, לשתף, להמציא ולברוא. זו אינה מושבת עונשין ולא נשלחנו כדי לעבוד עד קריעת הבשר בשביל כמה חתיכות מנייר ועיגולי מתכת. הם בסך הכול משקפים את מידת הדיוק שלנו. אם יש לנו הרבה מהם, זה מראה שיש לנו הרבה נתינה ודיוק בתקשור שלנו. אם יש לנו קצת, זה בסך הכול אומר שטרם הבנו מה אנחנו שווים, שאנחנו פשוט לא מחוברים.

אני פוגש לא מעט אנשים כאלה בכל מקום: אנשים עייפים ממרוץ החיים, מתחושת התסכול שמאפיינת אנשים גדולים שעובדים בעבודות קטנות, רק בגלל שאינם קשובים לקול הפנימי שלוחש להם: "זה לא בשבילך". כי במקביל אליו לוחש הקול של הורינו ושל אבות אבותינו את אותן סיסמאות נבובות שהתרגלנו לשנן ולא להטיל בהן ספק.

דוגמה מצוינת לכך היא מ', בחורה אינטליגנטית ומוכשרת בצורה יוצאת דופן, שעבדה בלא פחות מארבע עבודות במקביל. כשפגשתי אותה לראשונה היא הייתה מותשת, טרודה ומבולבלת ועם שלל תסמינים פיזיים שנבעו מעומס על המערכת. אחרי חודשיים השתפר מצבה באופן ניכר והיא אף החלה ללמוד תקשור. אט-אט הפכה למתקשרת בחסד, עד שערב אחד הגיעה זורחת ובישרה שהתפטרה מכל עבודותיה ושהיא מקימה, ביחד עם חברה, עסק עצמאי, למרות המשפט המפורסם של אביה: "לא עוזבים עבודה לפני שמוצאים עבודה אחרת." שטויות, היא קראה בביטחון – זה הולך להיות הדבר הבא בעיר.

ואכן כך היה. תוך פחות מחצי שנה גם אביה וגם הרו"ח שלה ישבו פעורי פה מול נתוני טבלת האקסל. זה אולי נשמע כמו סרט אמריקאי בשקל וחצי, אבל בעצם זה די פשוט ומאוד יומיומי בעיניי. אותה בחורה פשוט התחברה להדרכות אשר הציפו את היכולות האמיתיות שלה, פעם אחר פעם. היא הבינה שאת כל כישרונותיה היא צריכה לרתום ביחד ולעשות לביתה, כמו שאומרים, במקום לפזר אותם לכל הכיוונים. היא למדה להקשיב לקול הפנימי שאמר: "עם כל הכבוד לאביך, תעשי מה שמרגיש לך נכון".

ככל שהשתפרה מ' ביכולת התקשור, הלכו והתחדדו תחושות הבטן לגבי מהו הנכון ומהו הלא נכון, בכל צעד וצעד, בכל סגירת חוזה מול לקוח חדש, בכל רכישה ובכל החלטה קריאטיבית באשר היא. והפלא ופלא, מה שהרגיש לה נכון הסתבר כנכון גם לחשבון הבנק שלה. כי ככה זה עובד. זה כוחו של תקשור נאור ומדויק.

ההיסטוריה מלאה בסיפורים על אנשים שהתעשרו אף על פי שמוצאם הסוציו-אקונומי היה עגום או שגדלו תחת חינוך ספקן. אנשים אלה גילו את קולם הפנימי, שהדריך אותם אל מעיין הכישרון הייחודי להם, והם פעלו על פיו בעוז, בין אם קראו לו תקשור או לא.

חובבי הכסף היקרים... לימודי תקשור אינם הולכים להבטיח לכם כסף, לא במישרין. הם הולכים להבטיח לכם למידה והכרה של מי ומה שאתם באמת, מתחת לכל אותן סיסמאות מטרפדות המנהלות את מוחכם, בהן נפתח טור זה.

תקשור נאור מראה לכל מי שמוכן להיפתח אליו היכן שוכן אותו יופי ייחודי וכשרון טבעי. ביום בו מתחברת אותה ידיעה פנימית עם פעולה בעולם האדמה והפרקטיקה – מעטפה שמנה עם כסף תחכה לכם על מפתן הדלת. כשזה יקרה, היא תשמח את לבכם, אכן, אך היא תהיה גם הדבר האחרון שיעניין אתכם.

גילבר רובננקו-דיין מטפל ברפואה סינית למעלה מעשור, ומשלב בעבודתו תקשורים, שיטות הילינג והדרכה תודעתית כדוגמת 'העבודה' לביירון קייטי, עץ החיים לקבלה היהודית ועוד. מלווה אנשים ועסקים בתהליכים אישיים ומקצועיים, מתקשר ומנחה קבוצות תקשור במרכז הארץ לפי שיטת "חיבור למודעות על".