"אל תאמר 'מצאתי את האמת', אלא אמור, 'מצאתי אמת." (ג'ובראן חליל ג'ובראן)
גישתי היא כזאת שאין אמת אחת מקובלת בקלפים, וכמו כן - הקלפים הם אינם כלי נבואי. כשאני מציג את התפישה הזו בפני אנשים, רבים מרימים גבה במקרה הטוב ואחרים מיד שואלים: "זאת אומרת שהעתיד אינו קבוע?", "מה, אי אפשר לדעת אם תהיה למשל למישהו זוגיות בעתיד?", "על מה בעצם עונים הקלפים?".
לצערי, רבים פוגשים לרוב רק צד אחד של קלפי הטארוט רק את הפן הנבואי, הפטליסטי שלהם, אולם אני מקווה כי בסדרת מאמרים זו, אוכל להראות צד אחר, שונה ומרתק. פן המציג את קלפי הטארוט באור שונה ככלי להתפתחות אישית. קלפי טארוט הם מורי דרך בחיים ובהם ניתן למצוא חכמה וידע העוזרים לנו להבין את עצמנו ולשפר את הפוטנציאל האישי שלנו. אני מקווה שבהמשך אוכל לשכנע אתכם שהקלפים פחות עוסקים בעתיד, במה שיהיה, ויותר עוסקים בעכשיו, במה שעלינו לעשות היום, וכיצד עלינו להתנהל כדי להגשים את עצמנו.
אז מה זה אומר בעצם, שאין גישה אחת לקלפי הטארוט? זה אומר בעיקר שאין פרוש אחד, אין תפיסה אחת ואין הסכמה על דרך חשיבה אחת מוחלטת. יתרה מכך, אני תמיד בדעה שכדאי לקוראים בקלפים לפתח תפיסה משלהם ופירושים ייחודיים להם.
גם מבחינה היסטורית יש הרבה מאד חילוקי דעות בכל הקשור לפירושי הקלפים ולגבי מוצאם: אפשר למצוא הרבה סיפורים לגבי מוצא הקלפים: יש כאלו הטוענים שמקורם במצריים העתיקה, יש כאלו הטוענים שבמזרח, ביוון, ויש עוד מספר רב של גרסאות, אולם בסופו של דבר חשוב לציין כי מבחינה היסטורית, כל זה אינו מוכח. אין תיעוד לקיום הקלפים לפני המאה הארבע-עשרה, וגם תיעוד זה הוא של קלפי משחק ולא של קלפי טארוט כפי שהם מוכרים לנו היום. אולם כיוון שידוע כי מבחינה היסטורית קלפי הטארוט קדמו לחפיסת הקלפים, הרי שהיה ברור שמדובר בחפיסת קלפי טארוט.
אף אחד לא יודע אם הקלפים המאוחרים יותר, במאה ה-15 והלאה, היו קלפים שנשתמרו מאות שנים, או שהם גרסה שונה ממה שכבר היה. ישנה אפילו גרסה נועזת שצמחה במסדר שחר הזהב הטוענת כי הקלפים נוצרו בסביבות המאה ה-14 במטרה לשלב את חכמת המזרח עם חכמת המערב. מסדר שחר הזהב, אגב, הנו מסדר סודי במהותו, בו למדו טארוט בצורה של חניכה אישית, וחשיבותו ההיסטורית רבה ולו רק כיוון שאחד מהבוגרים המפורסמים של אותו מסדר היה ארטור וייט, אותו יוצר של חפיסת הקלפים הנפוצה ריידר.
לארטור וייט' היה קולגה מפורסם לא פחות בשם אליסטר קראולי. הם למדו באותו המסדר, פחות או יותר באותן שנים, אולם למרות זאת יש בין שני גדולי הדור האלו אי הסכמה לגבי חלק נכבד מהפירושים. כיצד זה ייתכן? ובכן, שאני מניח שתפיסת עולמם הייתה שונה.
הקלפים אינם כלי נבואי
אז בכל זאת, בוודאי תשאלו: האם הקלפים נותנים לנו פירוש של עתיד? האם העתיד אינו קבוע מראש? גישתי היא שאין באמת דבר שנקרא עתיד. העתיד הוא תוצאה של מה שאנו עושים היום והוא אינו קבוע מראש. הכול תלוי בנו וביכולת שלנו להבין את הפוטנציאל שלנו ולממש אותו. בכל רגע נתון אנחנו יכולים לשנות ולבחור בדרכים שונות. ישנם מקרים, כמובן, בהם אנשים אינם מתפתחים ואינם משתנים ולכן נראה שעבורם העתיד קבוע מראש, אולם גם כאן יש אפשרות לשנות.
אפשר בהחלט לקרוא בקלפים ולשאול "מה יהיה?", אולם התשובה שתתקבל תלויה בקורא בקלפים ובגישה שלו, כיוון שכול קורא בקלפים מכוון את הקריאה למקום אחר. בקלפים, כמו בחיים, אין אמת אחת, אין שחור ולבן ובדיוק כפי שאירוע אחד יכול להיות מתואר על-ידי שלושה אנשים בשלוש צורות שונות, כך גם שלושה קוראים בקלפים יכולים להיות בעלי גישות שונות לגבי הפירושים של הקלפים.
קלפי הטארוט משקפים את האדם והקריאה בהם משקפת את השקפת עולמו של הקורא בקלפים. נדירים יהיו המקרים בהם שני קוראים יהיו בדיוק בעלי אותה גישה וגם אלו הנמצאים בתחילת דרכם, שהפירושים שלהם דומים למורה שלהם, בהמשך יפתחו גישה אחרת המתאימה לגישה שלהם לחיים.
העובדה שלא משתמשים באותם הפירושים או באותן המילים, אינה אומרת שלא תהיה אותה תוצאה. האמת היא אחת, ואם בחורה רוצה לבדוק למשל את הפוטנציאל הזוגי שלה ושל הבחור שאתו היא יוצאת, לקוראים שונים יכולים לצאת קלפים אחרים לגמרי שיובילו את כל אחד מהם לתוצאה זהה. כך, למשל, אם הפוטנציאל ביניהם הוא נפלא, לקורא אחד יכול לצאת קלף 3 גביעים שייצג פוטנציאל נפלא זה, ולאחר יכול לצאת השטן שעבורו זה הקלף המייצג זוגיות שתתפתח להיות דבר נפלא.
איך זה ייתכן? ובכן, הקלפים מתאימים את עצמם למערכת האמונות שלנו וכך, גם אם נלמד לראות בקלף השטן קלף חיובי בכל הקשור לזוגיות, כשיבוא אלינו שואל הנמצא בזוגיות נפלאה, קלף השטן יוכל במקרה זה לייצג את הזוגיות הנפלאה הזו.
אנו יכולים להניח שיש אמת אחת עבור הבחורה שהגיע אלינו מהדוגמא הקודמת ושאלה על הפוטנציאל הזוגי שלה, אבל גם זה אינו נכון. אמנם הפוטנציאל ביניהם הוא טוב, אולם פעמים רבות גם פוטנציאל טוב צריך ליטוש וכל קורא יכול לדבר על אספקט אחר במורכבות של הקשר: אחד יכול לדבר על הקושי שלה עם בני זוג, שני יכול לדבר על מה נכון לה לעשות כדי שלצד השני יהיה יותר קל ושלישי יכול לדבר על הקושי שיש לה עם הסביבה המשפיעה לרעה על הקשר.
ההבדלים בין הגישות השונות
כדי לעשות סדר בגישות השונות, אפשר להגיד שהגישות השונות נמצאות על סקאלה שבצד אחד שלה נמצאת הגישה הפטליסטית ובקצה השני יש את הגישה ההפוכה הגישה האקסיסטנציאליסטית.
הגישה הפטליסטית יוצאת מתוך הנחה שהכול קבוע וידוע מראש.
כך למשל, אם תבוא בחורה לקורא בקלפים פטליסט מיסודו ותשאל על מצב הזוגיות שלה בשלוש השנים הקרובות, הוא יספר לה שהוא רואה ממש בעוד שבועיים פגישה עם בחור שקוראים לו ארז. הוא יספר שהם יפגשו בסופר במקרה, ושמייד זו תהיה אהבה גדולה עד כדי שתוך 8 חודשים כבר תהיה חתונה. כאן הוא ימשיך להוציא קלפים, פניו ירצינו והחיוך יעלם תוך שהוא אומר לה שלצערו ארבע שנים לאחר החתונה הוא יבגוד בה ויעזוב את הבית וגם באותה השנה יפטרו אותה מהעבודה. ובאמת לאחר כחמש שנים נראה את אותה בחורה מתקשרת לכול החברות שלה בהתרגשות ומספרת להם כמה שהקורא בקלפים ההוא צדק.
לעומת זאת, הגישה האקסיסטנציאליסטית (מלשון אקסיסטנס = קיום האני) אומרת שאין כזה דבר גורל! שאין דבר הקבוע מראש ושאנו הם האחראיים הבלעדיים לעתיד שלנו. כך, למשל, אם אותה שואלת תגיע לקורא בקלפים בגישה אקסיסטנציאליסטית היא תקבל תשובה בסגנון אחר לגמרי. כאן הקורא בקלפים יסתכל על הקלפים ויגיד לה: "בואי נעזוב לרגע את ארז ואת מה שיקרה עוד ארבע שנים, בואי נדבר עלייך ועל מה שקורה היום".
הוא יגיד לה שהבעיה היא לא בעוד ארבע שנים אלא עכשיו. שעכשיו יש לה בעיה עם מסגרות ושבכל מקום בו היא הייתה במסגרת: תיכון, אוניברסיטה, צבא, היא הרגישה צורך לברוח. הוא יגיד לה שעכשיו יש לה בעיה עם דמות הגבר בחייה והיום יש לה קושי בזוגיות. הוא יגיד לה שאם היא תעבוד היום על הבעיות האלה אז היא לא תצטרך להגיע למקום הקשה אליו היא יכולה להגיע בעוד 4 שנים. זה מאד קל להגיד למישהו: "בעוד 4 שנים אתה מתגרש", אולם החכמה היא לעזור לו למנוע את זה.
בעבר הגישה המקובלת הייתה הגישה הפאטאליסטית ואפשר להבין מדוע. כיוון שהאנושות הייתה כזו: אם נסתכל על מה שקרה כאן לפני 100 שנים, על מעמד האשה, על הגישה לדת ומדינה נראה שהאזרח הקטן אמר "אמן" לכל דבר והמשיך הלאה בחייו האפורים.היום אנשים רואים את הדברים אחרת, הם מחפשים שינוי. הם מטפלים בעצמם, מודעים לעצמם ובמילים אחרות - הם לוקחים את הגורל לידיים שלהם.
לכן המכשפות בגישה של פעם טועות היום פעמים רבות. פעם אם קוראת בקלפים הייתה אומרת למישהו שהוא יתגרש בעוד 3 שנים, הוא היה רושם לעצמו את העניין ביומן שלו ולאחר שלוש שנים הוא היה מתבונן בתאריך ואומר: "וואלה, זאת קוראת בקלפים"! לעומת זאת, היום אם נגיד לאדם בקריאה שהוא עומד להתגרש בעוד 3 שנים זה יטריד אותו והוא לרוב ינסה לפתור את זה: ילך לייעוץ, לטיפול וכדומה. לחלופין, יכול להיות שהוא יגיד לעצמו: "למה שאני אסבול כל-כך הרבה זמן" ויכול להיות שהוא יתגרש מייד ויחסוך לו ולאשתו 3 שנים של סבל.
אך למרות הכול, ולמרות שאני מאד אקסיסטנציאליסטי, אני חייב להודות שפעמים רבות אנו נמצא גורמים פטליסטיים בקריאה. ישנם מקרים בהם אנו נראה בקריאות שדברים בחיינו "אמורים לקרות", או ליתר דיוק יתרחשו לכאורה ללא שליטה. זה נכון שאנו שולטים בגורל שלנו, אולם פעמים רבות אנו נותנים לאחרים, במיוחד לחברה, לקבוע את הגורל שלנו.
מנדלבוים שגיא עוסק בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של 16 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.