האם שמתם לב לכך שאנחנו מסתובבים עם שק של תפישות על גבינו? אני שמן, אני יפה, אני אוהב כסף, אני פחדנית, אין לי כסף, אני חייבת זוגיות, אין לי אנרגיה, אני מפחדת משינוי, אני אשה, אני גבר. כל אלה הם רק חלק קטן מהתפישות העצמיות שאותן אנו סוחבים על גבינו מבלי משים, בטוחים שאנחנו הן, שוכחים שכל תפישה כזו היא מסיכה שעטינו על עצמנו, ושבכל רגע נוכל להסיר אותה ולעטות אחת אחרת, כך סתם, כדי לשחק.
באופן טבעי, כל תפישה עצמית יוצרת מרחב מוגדר ומוגבל שבתוכו אנחנו מתנהלים, חושבים, מרגישים ופועלים. למשל, כל עוד התפישה העצמית שלי היא 'אני מפחדת משינוי' - חוויית החיים שלי תהיה של אימה ביחס לתנודות ותנועות בחיי, אעשה הכל כדי להשאיר את מצב העניינים כפי שהוא, וכאשר החיים יכפו עלי שינוי, אחווה אותו כאירוע שלילי ואחכה שיסתיים כבר כדי שאוכל לשוב ולחוש יציבות, ביטחון ושקט. כל עוד אני מחזיקה בתפישה ששינוי הוא אירוע שעדיף לי להימנע ממנו אצור לעצמי מסגרות קבועות, צפויות מראש, שבתוכן השינויים הם קלים ונסבלים עבורי. באופן הזה, חוויית החיים שלי מגודרת על ידי התפישה העצמית שלי ונקבעת על ידה. דרך התפישה העצמית של פחד משינוי אמנע מעצמי שינויים, גם כשהם הכרחיים, ואברא לעצמי מציאות מתואמת והרמונית עם מה שאני יודעת וחושבת על החיים ועל עצמי.
דימוי עצמי הוא מושג מקביל לתפישה עצמית, הוא מסייע לנו להבין יותר לעומק מהי בעצם תפישה עצמית. דימוי עצמי הוא מה שאנחנו מדמים לגבי מי שאנחנו, מה שנדמה לנו לגבי עצמנו, בזמן שהאמת לגבי מי שאנחנו היא הרבה יותר מרחיקת לכת. תארו לכם שהיינו יכולים ברגע זה לגלות שבגבולותיה של התפישה העצמית שלנו ישנו שער, ואם ניגש לשער ונפתח אותו יתגלה בפנינו הקוטב המשלים לתפישה הראשונית שלנו. למשל מעבר לגדר של הפחד משינוי אני עשויה לגלות את התפישה 'אני פתוחה לשינויים באהבה ובשמחה'. כשאני נעה בתוך התפישה החדשה אני מגלה תחושות חדשות של קלילות ודינמיות, חיוך עולה על פניי, החיים נחווים כמרחבים פתוחים של יצירה, אני מגלה שאני יכולה לעשות הכל, אין בי פחד, אני חזקה, נעה, חסרת מגבלה.
להחליף משקפיים
ההסכמה שלנו להיכנס דרך השער לעבר החוויה המשלימה לזו אליה הורגלנו מאפשרת לנו להיפתח למרחבים עצומים של חופש בתוכנו, לגלות שאנחנו יכולים להיות מי שנרצה בכל רגע, ושכל זה תלוי רק בנו, במוכנות שלנו לוותר לזמן מה על הדימוי העצמי שלנו, ולהיפתח לחוויות חדשות. במהלך החיים, פעמים רבות מספור, אנחנו מדברים על עצמנו במונחים סופיים 'אני כזאת וכזאת... תמיד הייתי כזאת... ככה אני מכירה את עצמי'. אנחנו עושים זאת פשוט מפני שאנחנו לא יודעים שהתפישה העצמית שלנו היא זמנית, ניתנת להחלפה ושנועדנו להיות חופשיים.
נתן סובל מבעיות כלכליות קשות, הוא עובד ומתפרנס ואוהב את עשייתו, ועדיין לא מצליח לגמור את החודש. הוא מנסה, מתאמץ לחסוך, לעבוד יותר, להיות יצירתי בנוגע לניהול הכספים שלו וזה לא עוזר. עדיין יש מינוס בבנק ופער מתמיד בין ההכנסות להוצאות. חקירה עצמית מעמיקה חשפה בפניו את התפישה המקובעת במחשבתו 'אין לי כסף'. הוא שם לב שמאז שהיה ילד חשב את המחשבה הזאת, שמע את הוריו רבים וצועקים שאין להם כסף, ומבלי משים הוא הזדהה עם האמונה הזאת וברא לעצמו (באופן לא מודע) גם בבגרותו מציאות שבה אין לו כסף.
כאשר הוא הסכים להתנסות בקוטב המשלים לתפישה הזו עלתה התפישה החדשה 'יש לי כל מה שאני צריך'. המפגש הישיר עם תפישה משלימה שהסתתרה בתוכו אפשרה לנתן להתחיל להתבונן על החיים ממקום חדש, לראות שבפועל יש לו כל מה שהוא צריך ולהיות פתוח לעוד. הוא הבין שהמשקפיים המסוימים שעטה על עצמו כל חייו הגבילו לא רק את החוויה הפנימית שלו אלא גם את זו החיצונית. נקודת המבט החדשה פתחה עבורו מנעד חדש של אפשרויות פעולה ותפישה, שבתורן גם הגדילו את זרימת הכספים אל חייו.
מה נמצא מעבר לתפישות כולן?
התפישות העצמיות המגבילות ממלאות תפקיד חשוב במסע ההתפתחות שלנו. הן באות לספר לנו שאנחנו חסרי מגבלה. דווקא מתוך חוויית המגבלה וחוסר היכולת לנוע למקום חדש בתוכנו, מתעוררת בנו כמיהה להשתחרר מהכלא המחשבתי הזה ולגלות אפשרויות חדשות. כמיהה כזו בהכרח תוליד את הדחף לחקור ולגלות בתוכנו תפישות עצמיות חדשות, שבעזרתן נוכל ליצור עבור עצמנו מציאויות חדשות ומפתיעות.
במובן הזה כל תפישה עצמית מגבילה גם תפישות חיוביות כמו, למשל, 'אני אשה'. כל עוד אני מתייחסת לעצמי כאשה, חוויית החיים שלי תהיה מאד רגשית, אינטואיטיבית, ממוקדת במערכות יחסים, אהיה מחוברת לחלק בתוכי שאוהב לשרת ולטפל באחרים, ובהמשך לכך סביר להניח שתהיה לי נטייה לתלונה ותחושה של חולשה או חוסר הבנה ביחס למין הגברי, אתחבר יותר לנשים אחרות וארצה להיות אמא ובת זוג.
כלומר, חוויית החיים שלי כאשה מגדירה עבורי מנעד מסוים של תחושות, הרגשות, צורות מחשבה והתנהגויות. אם הייתי מוכנה להתרחב ולגלות בתוך עצמי גם את החוויה הגברית, הייתי פוגשת רבדים נוספים של קיום למשל, איכויות של עוצמה, חוזק, יציבות, ביטחון, מיקוד במטרה, שאפתנות והישגיות. איכויות אלה היו יכולות להיות גם הן מנת חלקי ולאפשר לי חוויית חיים עשירה ואמיתית יותר.
אם נרצה להמשיך ולשחק במשחק התפישות נוכל לבחון מה נמצא מעבר לכל התפישות כולן, מה יקרה אם לרגע אחד נשיל מעלינו כל זהות ונישאר עירומים, ריקים. ברגע כזה אנחנו מגלים דממת מעמקים שאין לה גבול, היא שלווה, חסרת צורה ואינסופית. הדממה זמינה לנו עכשיו, היא מאפשרת לגלות את מהות החופש, את הבסיס העמוק של הווייתנו שמתוכו נוכל לעטות על עצמנו באופן זמני כל זהות שמשרתת את המסע שלנו כדי ללמוד, לפגוש ולחוות פן מסוים של החיים.
תרגול
בחרו תפישה עצמית שמגבילה אתכם, שהייתם רוצים להחליף לתפישה עצמית בריאה יותר. כתבו אותה על דף, ואז עצמו עיניים מתוך הכוונה לפגוש את התפישה הקוטבית-המשלימה שלה. הרחיבו באמצעות כתיבה ככל שתוכלו על התפישה העצמית החדשה מהי מהותה, מהן התחושות, ההרגשות, המחשבות והפעולות שנובעים ממנה? בחנו כיצד היו נראים חייכם אם הייתם מתנהגים בהתאם לנקודת המבט החדשה. אפשרו לה לחלחל לתוך חיי היומיום שלכם ולהשפיע עליהם. חיזרו על התרגיל פעם נוספת כשיש צורך להעמיק את הבחירה החדשה.
* המאמר נכתב בהשראת טכניקות ההחלפה משיטת האור הלבן שהגה שי טובלי.
דורית בר היא מנחה בכירה בשיטת האור הלבן ובטכניקת השאלה, מדריכה יחידים וקבוצות להתפתחות אישית ורוחנית בנתיב 'חכמת חיים פתרונות חדשים לבעיות ישנות', מאמנת אישית ועסקית, בוגרת לימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית טיפול משפחתי וזוגי, זמרת ומנחה ערבי 'בהקטי' שירה וכתבים מקודשים.
קורס 'חכמת חיים קבוצה להתפתחות אישית' נפתחת בתל אביב ב- 26/1/11 ובגבעת אולגה ב- 30/1/11
