עכשיו תורו

"היום הוא המחר שאתמול כל-כך חששת ממנו" (דייל קרנגי).

פעמים רבות נפגוש בחיינו מצבים בהם הרגש וההיגיון מתנגשים. לא פעם אנו רוצים דבר מה, ועל-אף שאנו יודעים בוודאות שזהו הדבר הנכון, בכל זאת אנו עוצרים את עצמנו מלממש את הרצון לפעול. מדוע אנחנו לא פועלים כפי שההיגיון, השכל הישר, מורה לנו? מה הבעיה, למשל, לבקש מהבוס העלאה? הרי טכנית זהו אירוע שאינו אורך יותר מדקה: לעלות לקומה שישית, לדפוק בדלת, לשבת על הכסא ולהגיד: "היי בוס. אני עובד כאן כבר 5 שנים ואני רוצה העלאה במשכורת." טכנית, זה ממש לא בעיה – תנסו לעשות את זה מול חבר ותראו – קלי קלות.

אז מדוע זה לא קורה? התשובה היא כיוון שאנו מעורבים רגשית וכיוון ששוב אנו שבויים בידי האשליה שהעתיד קיים ותוהים 'מה יקרה אם...'. אנו כה פוחדים ממה שיקרה, שלפעמים הפחד משתק אותנו ואנו אפילו לא מנסים לשנות. בפועל, פעמים רבות אנו מעדיפים להישאר באותו מקום למרות שלא טוב לנו ולמרות שהמצב כרגע רע יותר מהתוצאה הגרועה ביותר שיכולה להיות אם ניקח יוזמה וננסה לשנות.

התפקיד של סדרת החרבות הוא לאפשר לנו להכיר כלי נפלא הנמצא ברשותנו – את ההיגיון, ופעמים רבות תפקיד סדרת האוויר הוא לעזור לנו לפקוח את העיניים ולהראות שהפעם צריך לפעול בהיגיון ולא לתת לרגש להשפיע.

בואו נתבונן לדוגמא על המקרה של מוטי. הוא עובד חדש במקום העבודה שאליו התקבל לפני 3 חודשים בפרוטקציה, דרך אבא שלו. הוא עובד טוב ועכשיו לאחר חודשיים וחצי של תהליך התמחות ארוך הוא מתחיל להחזיר סוף סוף את ההשקעה שהחברה השקיעה בו. הכול הולך מצוין, אבל... לפני 3 ימים הוא קיבל אישור למלגת לימודים בחו"ל. מלגה שהוא כה ציפה לה והוא יודע שהוא חייב ללמוד שם, כיוון שזו הזדמנות של פעם בחיים. אבל הוא מתלבט.

לא כי באמת יש לו התלבטות, אלא כיוון שלא נעים לו: לא נעים לו מהבוס שכל-כך טוב אליו, מהחברה שהשקיע בו כל-כך הרבה, לא נעים לו מאבא שלו, מהעובדה שעכשיו מתחילה העונה החמה בעבודה ויהיה להם חסר כוח אדם ובקיצור... חייו אינם קלים. אך בואו ונשאל לרגע את עצמנו מה היה קורה אם המצב היה הפוך: אם החברה הייתה צריכה לצמצם בכוח אדם ולפטר אותו. האם גם לה היה "לא נעים"? אני מניח שהתשובה היא לא. ומדוע? כיוון שלמרות האהדה שלהם למוטי, ברור שזה מה שצריך להיעשות.

אז מדוע זה שונה? מדוע כל-כך קשה למוטי? כיוון שהוא מעורב רגשית, ועל מקרים אלו בדיוק הקלף מדבר ומלמד אותנו שעלינו להתנהל אחרת. לא להיות מעורבים רגשית ולאפשר לעצמנו לפעול מבלי שהרגש יפריע. להשתמש בהיגיון ולא ברגש אינו דבר רע ופעמים רבות זהו בדיוק הדבר הנחוץ לנו כדי להצליח. זהו בדיוק המסר של יסוד האוויר - להראות לנו את המציאות, את הדרך הנכונה ואת האמת, גם אם הם לא נעימים.

הכול עבד כפי שתכננו אורסטס ואחותו אלקטרה בקלף הקודם. אורטסט הצליח להתגנב לארמון ללא תקלות, הוא חיכה לשעה הנכונה בה יוכל לפעול, ודבר הימצאותו בארמון לא התגלה. כפי שאחותו חזתה: אמו בשעת התפילה לא חרגה ממנהגה וביקשה מהשומרים שיעזבו אותה לבדה. לאחר סיום התפילה, אמו יצאה מבית התפילה וכאן יצא אורסטס ממחבואו, הניף את חרבו ועמד להרוג אותה, אבל.... לא יכול היה לעשות את זה. כל התכנונים, כל ההתלבטויות, הפתרונות, ואפילו הוראה ישירה של האל לא עזרו. ברגע האמת הוא לא הצליח לעשות את זה.

אמו ידעה שאיננה יכולה לקרוא לשומרים, כיוון שלחץ מסוג זה ייאלץ את בנה להורגה, ולו רק מתוך הגנה עצמית. תחילה ניסתה לפנות אליו ברחמים. לאחר מכן ניסתה לעורר את רגשותיו ודיברה על אהבת אם לבנה. "הבט בחזה שלי", אמרה, "לא פעם היית נרדם עליו כתינוק וראשך היה מונח עליו. האינך זוכר את פעימות ליבו? הן ממנו ינקת ובזכותו גדלת, זהו החזה שהעניק לך את חייך". כשראתה כי אורסטס אינו נסוג ואינו מוריד את חרבו, קראה לשלוש אלות הנקם, שלושת הפוריות.

שלוש אלות שחורות ומעוררות פחד ששערותיהן דומות לנחשים עמדו לצידה, ואמו אמרה בשמן כי אם יהרוג אותה אורסטס הן ירדפו אותו עד סוף ימיו. "רע ומר יהיה גורלך", אמרה אימו, "ויהיה עליך לנדוד, נרדף ומפוחד, שכן לא ירפו הפוריות ממך עד סוף ימי חייך". מה יקרה אחר-כך? האם הוא הורג את אמו? את זה תוכלו לגלות בקלף הבא: תשע חרבות.

הארכיטיפ של הקלף

פירוש הקלף עוסק בצורך שיש לנו להיות קרים ולפעול ללא רגש, כדי להצליח להתגבר על המכשולים. נוכחות הקלף בקריאה מראה שהרגשות מפריעים לשואל לפעול נכון, כובלים אותו ולכן, כשהוא יתעלה מעל הרגשות שלו, הוא יצליח.

הארכיטיפ של הקלף משלים את הפירוש ואנו נפגוש בו במצבים בהם יש התנגשות בין הרגש להיגיון, במצבים בלתי אפשריים בהם אנו יודעים שההיגיון "צודק", אולם הרגש מצד שני מסרב לשתף פעולה. אלו המקרים בהם יתעורר הארכיטיפ ונרגיש את תחושת ה"לא נעים" המוכרת. אולם במקרים אלו עלינו להבין שההיגיון הוא הצודק, ושאם אנו רוצים לעשות טוב לעצמנו, עלינו לחשוב הפעם על ההווה ועל הפעולה שאנו צריכים לבצע עכשיו, ולא על מה שיכול אולי לקרות בעתיד.

בקריאה

אנו יכולים להגיע לתוצאה אך חסומים. במקום להקשיב לחלק בנו שיודע את התשובה אנו נותנים לרגשות לשלוט. אם רק נשתחרר, נקשיב להיגיון ונפעל - נצליח. גם כאן, כמו בכל קלפי השמונה, אנו מוכנים לעשות את המעבר מהשלב בו אנו נמצאים לשלב שבא אחריו ולהשיג את המטרה שלנו. אולם אנו נוטים להיכשל במעבר הזה בגלל שאנו לא פועלים בצורה שקולה ורציונאלית. אנו מכשילים את עצמנו מכיוון שאנו מסרבים לשמוע לקול ההיגיון הקר ובמקום זאת פועלים ממקומות רגשיים, נותנים משקל גדול מדי לחששות ופחדים, ובעצם חוסמים את הדרך שלנו להצלחה.

פעמים רבות נפגוש את קלף 8 חרבות כקלף המייצג בגידות. ומה קורה בבגידה? בזמן בגידה אנו כבולים למשהו אחר שאינו היגיון: אנו כבולים לתשוקות, יצרים, ל"חוזה" של הזוגיות הקיימת (בהנחה שזו בגידה על רקע מיני) וכדומה. אולם כאן המקום להדגיש כי בגידות אינן חייבות להיות מיניות. הבעל יכול "לבגוד" באשתו עם מקום העבודה שהוא כבול אליו, או שיש איזו אקסית שעדיין יש לו רגשות אליה.

לכן, אל תמהרו לבשר לשואל על הבגידה. בחנו את הרקע לשאלה ואת הקלפים הסמוכים לקלף. פעמים רבות תגלו כי ההתנהגות החשודה של הצד השני הנה תוצאה של כבלים ולא של בגידה.

קלף 8 חרבות יכול גם להראות שאנו כבולים בגלל סוד שאיננו יכולים לגלות. עלינו להבין כי הסוד הזה, עליו אנו שומרים כל-כך טוב, אינו משרת אותנו במקרה זה, וכי הוא מכביד ומגביל אותנו. לכן עלינו להוציא את הסוד הזה אל האור, ואם נוכל להיות הגיוניים ולהשתחרר מהכבלים הרגשיים, נוכל להשתחרר ולהיות חופשיים.