לדעת אישה

סיגל לקחה אחריות על המיניות שלה, הבינה שמרכז הכוח המיני שלה טמון ברחם והיא לא באמת זקוקה לגבר כדי להיפתח ולהתמלא בעונג ובלהט מיני. אולם סיגל, כמו רבות מאיתנו, עברה מסע ארוך ולעיתים קשה ומכאיב של גילוי עצמי.

לפני שנוכל להתמקם מחדש בצורה שבה אנו יכולות סוף-סוף לנשום לרווחה ולהרגיש בנוח עם עצמנו ועם המיניות שלנו, מבלי להתנצל או להעמיד פנים, עלינו להסכים לפגוש באומץ את עולם ההתניות שבו אנו חיות. יהיה עלינו להסכים להיפרד מכל מה שאנו חוות כלא אמיתי עבורנו ולאזור אומץ לחיות מתוך אותנטיות וחיבור למה שמרגיש לנו כמיניות אמיתית ומזינה. אבל איך עושים את זה?

לפני הכל – אנחנו מאמינות שמותר לנו ושזה לגיטימי לחלוטין להטיל ספק במיניות הנוכחית שלנו. שאולי, ורק אולי, אנחנו לא באמת עושות את מה שטוב, נכון ואמיתי לנו. ומתוך אותה פתיחות ורצון לחקור, אנו מתחילות מהצעד הראשון ביותר, והוא לשאול את עצמנו כמה שאלות בסיסיות: האם באמת טוב לנו במיטה? האם אנחנו באמת מרגישות מחוברות לעצמנו, לקול הפנימי, למקצב הטבעי ולצרכים הרגשיים והתחושתיים שלנו כאשר אנו עוסקות במעשה אהבה? האם אנחנו נוטות לרצות את הגבר ולהיות משהו שאנחנו מאמינות שהוא רוצה שנהיה? האם איבר המין שלנו נהנה באמת כאשר חודרים אליו באגרסיביות ובמהירות, או שהוא זקוק למגע אחר, למקצב אחר? האם אנחנו מרגישות מסופקות? האם אנחנו מרגישות שהמיניות שלנו, כמו שהיא בכאן ועכשיו, מגשימה את ההבטחה הטמונה בתוכה להתמזגות, אינטימיות ולהתרחבות של הלב?

אם לפחות חלק מהתשובות לשאלות הללו מביאות אותנו למסקנה שיש משהו לא מספיק שלם, מובן או אמיתי במיניות שלנו כמו שהיא עכשיו, אז עשוי להיות לנו עניין להמשיך לעוד צעד בחקירה. אולי נוכל להתחיל להתחבר לתחושה שהמיניות שאנו מכירות כיום שייכת יותר לעולם של הגברים, לצרכים של גברים או יותר נכון – לעולם הפנטזיות והדימויים של הגברים. אין אף אישה שבאמת הייתה רוצה להיות האובייקט שפשוט מגשים את עולם הפנטזיות הגברי. טעינו לחשוב, מתוך חולשה וחוסר הבנה, שכדי להחזיק בגבר עלינו להגשים את כל כמיהותיו ולהתרחק מעצמנו. אם נסכים ביחד להודות בכך שהרשינו לעצמנו להתרחק מן הטבע הנשי ולאבד את מה שטוב ונכון לנו, עשויה להתעורר בנו הכמיהה האותנטית והישירה לבוא במגע מחודש וממלא באושר עם הטבע המיני והאנרגטי האמיתי שלנו כנשים.

עלינו להבין שלניתוק שחווינו מעצמנו יש מחיר. המחיר הוא פצע אישי וקולקטיבי שנשים נושאות באיבר המין. איבר המין הנשי הסכים לחוות ולהכיל רטטים ואנרגיות של אלימות רבה וחוסר רגישות, ואילף את עצמו להיות מותאם לצרכים מחוסרי הרגש של האנרגיה המינית הגברית. איבר המין הנשי למד להיות מאוים, וגם כאשר אנו חוות שאנו משתוקקות לחדירה, הזרם התת קרקעי שמלווה את אותה השתוקקות הוא סוג של איום, או ידיעה אינסטינקטיבית שלהיות בעמדה הנחדרת זה מסוכן. על מנת שנוכל לשוב ולחוות את איבר המין הנשי פתוח באמת, מוכן להכיל ולחוות עונג חסר פחד, יהיה עלינו לרפא את הטראומה הצבורה בו. התחלה של ריפוי היא ההסכמה שלנו להפסיק להיחדר בצורה אלימה, חסרת רגישות ונצלנית.

הכמיהה העמוקה של רוב הנשים כשהן נכנסות למיטה היא לא להיחדר אלא להיפגש. נשים כמהות למפגש של הלב, שבו החדירה היא רק מטאפורה גופנית ותחושתית לאהבה, ולרצון להתמזג ולהתאחד בבשר עם האהוב. אולם כאשר אנו מסכימות לתת לגבר להכתיב את מהלך הדברים ולהמשיך להציף את הנרתיק באנרגיה פולשנית ולא מתחשבת, אנו ממשיכות לצבור תסכול לא מודע ולא פותחות את שערנו האמיתיים בפניו. למעשה, הכאב האמיתי והעמוק יותר שנשים נושאות בתוכן הוא הידיעה שאין באמת אהבה. האיבר הגברי מותנה בצורה כזו שהוא לא באמת יודע להעניק אהבה, והאיבר הנשי למד שוב ושוב שיהיה עליו להסתפק בפירורים של אהבה שהתחפשה לתשוקה.

אם כן, הריפוי שלנו מתחיל בהחלטה לחזור לשורשים האנרגטיים שאותם שכחנו, למקצב הטבעי שלנו, למבנה המכיל והפאסיבי שלנו, שחווה עונג מעצם פעולת ההתמסרות, ההענקה וההכלה. אחת הפעולות שאנו יכולות לעשות כדי להתחיל לפגוש את האנרגיה המינית האותנטית שלנו היא להכיר מחדש את איבר המין הנשי. יהיה עלינו לאזור את האומץ הנדרש לומר לעצמנו בפשטות שאנחנו לא באמת מכירות אותו, את האנרגיה שלו ואת הפוטנציאל העמוק שטמון בו. יהיה עלינו להסכים לכך שאין באמת קשר בין הביצועים של הגבר לבין היכולת שלו להיפתח. מה שפותח אותו באמת זאת לא הפעולה הפיזית, אלא משהו שקודם לזה.

מה שפותח את איבר המין הנשי הוא כלל לא הגבר ולא כמות הגירויים שהוא מוכן לספק. מדובר בחיבור שלנו כנשים למבנה האנרגטי הנשי עצמו, מדובר באהבה. כאשר אנו מתחילות לחוות את עצמנו כדממה, כתהום פעורה של פתיחות אינסופית, כרחם האלוהית עצמה שמוכנה להכיל את הכל, או אז אנו פותחות את השער, וברמה הגופנית אנו משדרות לגבר פתיחות וזמינות מינית. הכמיהה העמוקה שלנו היא לא לאורגזמת הכיווץ הרגילה של הנרתיק אלא לשפע שבא מתוך המעמקים של הרחם עצמה, לראות את הגבר מאבד את עצמו לתוך העוצמה הכבירה שטמונה בתהומות הנשיים ומתחבר לעוצמות של אהבה בתוכו.

כדי לאפשר זאת יהיה עלינו להעניק אהבה לאיבר המין הנשי הפצוע וכך להרשות לו לעבור תהליך של שחרור וריפוי. אחד התרגולים שאנו יכולות לעשות הוא סוג של מגע עצמי. לא מדובר באוננות אלא במגע רך ועדין ביותר. הנרתיק זקוק להיזכרות שלמעשה הוא זקוק למגע רך ומלטף, ושרק כך יכולה להיסלל התקשורת עם הרחם, שהיא מקור העוצמה הנשי.

בשלב הראשון, חושו את הרחם כאילו הייתה נוכחות של ממש, פתוחה לחלוטין ומוכנה להכיל ולקלוט. השתמשו בשאיפה ובנשיפה כדי להרחיב אותה. חושו איך היא תופסת יותר ויותר מקום בתוככן, איך היא גדלה. עשו זאת עד שתרגישו את הנוכחות של הרחם מבוססת כהלכה בתוככן. בשלב השני, המשיכו עם נשימות שקטות. בשאיפה כווצו את הרחם ובנשיפה הרחיבו אותה עוד יותר. הכיווץ המכוון יאפשר עוד ועוד התרחבות עם כל נשיפה. ככל שהרחם הולכת ונפתחת, חושו איך עם כל נשיפה הפתיחה של הרחם גורמת גם לפתיחה של הנרתיק. כעת, עם כל נשיפה אתן מרחיבות גם את הרחם וכתוצאה מכך גם את הנרתיק. בשלב האחרון תוכלנה להוסיף מגע רך ומלטף באזור איבר המין.

מומלץ לתרגל על בסיס יומיומי. תרגול זה עשוי לעורר רגשות שונים, כיווצים וחוסר נעימות שכן באמצעותו אנו מתחילות לגעת בפחד העמוק ביותר שלנו כנשים - להיחשף לסוד שאנחנו באמת. זהו מסע מלא ביופי, חסד והפתעות. כל אחת מאיתנו שתסכים לבוא במגע עם עוצמתה האמיתית שמתגלה כפתיחות אינסופית, כעמדה של שירות והענקה חסרת פחד וחסרת כל צורך, זוכה בהגשמה העמוקה ומלאת המשמעות של היותה בגוף אישה, ואותה הגשמה מחברת אותנו למקור הבריאה, לאלוהות ולקדושה.

המסע לגילוי המיניות הנשית הוא מסע שכולו תפילה, שכן בכוחו להביא לשינוי אמיתי בעולם ובמערכות היחסים שלנו. המסע מתחיל בנכונות להטיל ספק במצב הקיים, לשאול שאלות ולהתבונן ללא פחד ומתוך כנות עמוקה על המצב הנוכחי של המיניות הנשית. האיזון בעולם הופר וזוהי חובתנו המוסרית והקולקטיבית להשיב את האיזון על כנו. נוכל לעשות זאת רק אם נסכים לחזור למורשתנו הטבעית ולהתעקש להוות אותה ולפעול מתוכה.

*תמר ברוש היא בעלת תואר ראשון במשפטים, מתמחה בטיפול זוגי ורגשי, מכשירה מטפלים בשיטת האור הלבן ומנהלת את מרכז האור הלבן בתל-אביב. מטפלת רייקי מוסמכת ועובדת עם תמציות פרחים.

'הסודות האבודים של הנשיות' - קורס להעצמה ושחרור נשי, נפתח בתאריך 6/1/11 בת"א (מפגש היכרות ב- 20/12 וב-27/12 בתל אביב).