יש סקס אחר

ביום שאנדריי פגש את סיגל, הוא לא ידע שחייו עומדים להשתנות. הייתה ביניהם משיכה מיידית, בכל הרמות. הם נהנו לשוחח זה עם זו, לצחוק ואפילו לשתוק ביחד. כאשר הגיע הרגע הבלתי נמנע של מפגש גופני ואינטימי ביניהם, אנדריי היה נרגש ומלא ציפייה לחוויה אינטנסיבית, מלאת עוצמה ובלתי נשכחת. כמו בכל מפגש מיני, גם למפגש זה הגיע אנדריי חדור מוטיבציה להביא את האישה שאיתו לשרשרת של אורגזמות, ועדיף כמובן שיתלווה אליהן מפגן ווקאלי מרשים ומלא תשוקה מצד סיגל. כמי שתפס את עצמו כמאהב מעולה ובעל הישגים מרשימים במיטה, לא היה לאנדריי ספק שסיגל עומדת להתאהב בו עד כלות, ושבסוף המשגל היא בוודאי תאמר לו שהוא המאהב הטוב ביותר שהיה לה עד כה.

ואולם, כשסיגל ואנדריי נכנסו למיטה, הדבר הראשון שסיגל אמרה לאנדריי היה, שהיא ממש לא רוצה שהוא יעשה מאמץ מאיזה שהוא סוג לענג אותה או להביא אותה לחוויות שיא. היא הסבירה לו שהיא האחראית היחידה על ההנאה הגופנית שלה, ושהדבר היחיד שהיא רוצה או צריכה ממנו הוא שהוא ירפה מכל סדר יום אישי שיש לו בנוגע לתפקידו במיטה ושרק יזרום איתה ברכות ובאהבה. אנדריי, שכמעט איבד את אונו המיני, חש מבולבל לחלוטין. ללא שום הכנה מוקדמת סיגל הפקיעה ממנו את כל התפקידים והמטרות הרגילות שלו, וביקשה לנווט את האירוע למחוזות שהוא לא מכיר.

אבל אנדריי הסכים לזרום עם סיגל, וכך בהדרגה הוא מצא את עצמו נסחף ללא שליטה אל תוך מרחבים אנרגטיים של דממה ופתיחות אינסופית, שהיו, לתדהמתו, המעמקים של איבר המין של סיגל. הוא מעולם לא ידע שאפשר לנוח בתוך אישה תוך כדי עשיית אהבה, ואף לא ידע שעונג מיני צרוף הוא לא בהכרח פונקציה של חיכוך מתמיד ואינטנסיבי בין אברי המין עד הביקוע הסופי. אנדריי שכח את עצמו בתוך סיגל, ומה שהתחיל כמסע כיבוש מוגדר הפך לאירוע של אובדן גבולות והתמוססות הדדית של הלבבות. באותו ערב אנדריי אולי איבד משהו מגבריותו הרגילה, אך הוא זכה בהצצה אל פוטנציאל חדש של יחסי מין, כאלה שמשכיחים את כל עולם הדימויים המיניים, מאיינים את הצורך לחדור בצורה מכאנית ומלאת יעדים והמביאים את הנאהבים לפסגות של איחוד וקדושה.

אז אם אתם שואלים מהו הסוד של סיגל, מהי המיניות שסיגל מייצגת ומהו כוחה האמיתי, הרי שזוהי אחת השאלות החשובות ביותר שנשים יכולות לשאול את עצמן – מהי מיניות נשית אמיתית. ונתחיל בעובדה אחת שלא כדאי להטיל בה ספק – מיניות נשית אמיתית אינה קשורה בגברים! אם אישה רוצה באמת לגלות מהי המיניות האמיתית והעמוקה ביותר שלה, עליה לנתק את עצמה מכל אינטראקציה פנימית או חיצונית עם עולם הגברים ועולם הדימויים הגברי, כדי לאפשר לתשובה אמיתית להגיע. זה עשוי להישמע כמעט בנאלי אבל כאשר אנו כנשים באות לנסות ולגלות את המסתורין העמוק של מיניותינו, אנו מגלות עד כמה אנו מותנות לחשוב על עצמנו דרך העולם הגברי ולראות את עצמנו דרך העיניים של גברים. כך שעלינו לא להמעיט בגודל האתגר שעומד בפנינו.

כמגדר הנשי, אנו נושאות בתוכנו מטענים קולקטיביים רבים וכבדי משקל של התניות, פחדים, טראומות, אובדנים, מכאובים, וזיכרונות קשים של אלימות, השפלה, ניצול וביזוי, שקשורים במפגש המיני שלנו עם העולם הגברי. חיינו תקופות חיים ארוכות שבהן לא היה לנו החופש הפנימי או החיצוני לבדוק מהי המיניות הנשית, ואולצנו להתעצב תחת חזונו של הגבר, שתפש יחסי מין כאירוע פיזי יותר מאשר כאירוע רגשי או רוחני. כך שהאישה המודרנית שהיא מי שאנחנו כיום, אינה באמת חופשייה ממטעני העבר, ולפני שנוכל לפגוש באמת את המיניות הנשית האמיתית שהיא מורשתנו הטבעית והאלוהית, ראשית יהיה עלינו להביא את עצמנו ואת גופנו, ובייחוד את איבר המין הנשי לכדי ריפוי והחלמה.

אם נסכים באופן גורף לקבל על עצמנו שכל מה שאנחנו יודעות כיום על המיניות הנשית הוא תולדה של האופן שבו גברים עיצבו את המיניות הנשית, התניה ואילוף שהם פרי של דורות רבים, נבין שלפני הכל עלינו לשלול את הידוע, ולומר לעצמנו שאנחנו באמת לא יודעות מהי מיניות נשית אמיתית, ושהגילוי הישיר שלה יתאפשר רק לאחר שניקינו מתוכנו כל רעיון, דעה או דימוי שיש לנו.

כעת, עבור לא מעט נשים, האמת בדבר המיניות הנשית היא כמו סוד שהן יודעות בתוככי ליבן, אבל התניות ואמונות קולקטיביות שכאמור קשורות באופן שבו גברים עיצבו את המיניות הנשית, לא מאפשרות להן לחשוף אותה בתוכן בצורה מלאה וישירה. כאשר אנו מתחילות להתבונן על התחושות העמוקות ביותר שלנו בזמן קיום יחסי מין, אנו יכולות להודות בצורה די פשוטה בכך שאנחנו לא באמת אוהבות שגברים חודרים אל איבר המין שלנו בכוח, באינטנסיביות ובמקצבים מהירים כמו בסרטי הפורנו. איבר המין שלנו לא באמת מותאם למפגש מהסוג הזה, ולמעשה זהו כל העניין. איבר המין שלנו כמה לחוות מפגש אמיתי, תקשורת ואינטראקציה אינטימית, בעוד שאיבר המין הגברי מעוניין בסקס.

כאשר אנו מגשימות את הדימוי העצמי של הגבר, ומתפקדות כמיניות כמו הגבר, משוועות למשהו כוחני, גונחות בקולי קולות וכאילו מתחרות בתשוקתנו המינית בזו של הגבר, אנו למעשה מתרחקות קילומטרים רבים מן המיניות האותנטית שלנו. משהו בתוכנו יודע זאת, משהו בתוכנו מזהה שהכמיהה האמיתית שלנו היא שהמפגש בין הגופים יהיה המשך טבעי וישיר של אינטימיות רגשית ונפשית שאנו חולקות עם הגבר. משאלת הלב והגוף העמוקה שלנו היא שבמקום כל הרעש והצלצולים, תהיה אינטימיות כבירה, כזו שתקלף את המסכות משני בני הזוג ותשאיר אותם עירומים באמת, חשופים ופגיעים מספיק כדי שכוחה העצום של האהבה ישטוף אותם וימלא אותם על אפס מקום.

הרגע המיוחל של האורגזמה שנתפש בעינינו כמימוש האולטימטיבי, הוא למעשה מה שגברים חושבים שהם צריכים ושאנחנו צריכות וכך העניין הושלך על נשים והוטבע בהן כאמת שאחריה נשים רבות רודפות מתוך סבל אדיר ותחושה של אשמה. האורגזמה הנשית האמיתית אינה קשורה בשום צורה ואופן לאותה אורגזמת דגדגן ואפילו נרתיק שנשים מותנות לרצות להשיג. ומכיוון שנשים רבות חוות קשיים לא מועטים לחוות אורגזמה ביחסי מין, הן מסתבכות בתוך עצמן במחשבות וגינוי עצמי שמשהו לא בסדר איתן, שהן קרירות מינית ושהן צריכות שמישהו יתקן אותן. ובכן, הקלקול היחידי בסיפור הזה הוא סוג של חוסר הבנה לגבי הטבע המיני הנשי האמיתי, ולא יותר מזה.

סיגל שהתוודעה אל מסתרי האנרגיה המינית הנשית, ידעה שעונג מיני קשור קשר בלתי ינתק לחוויה עצמית של פתיחות ודממה, ושלמעשה המפגש הגופני יכול להעמיק ולהרחיב את אותה חוויה עצמית עד מאוד. לכן כמי שלקחה אחריות על מיניותה, ולמדה שמרכז הכוח המיני שלה טמון דווקא ברחם ולא בנרתיק, היא אינה זקוקה יותר לגבר שיעזור לה להיפתח או אפילו להתמלא בלהט מיני. היא יודעת שעבורה מפגש מיני הוא ההזדמנות להרגיש את עצמה כאהבה אינסופית, כרחם המכילה את כל הקיים, וזוהי למעשה ההתרגשות האמיתית שלה, שמתבטאת כעונג גופני ומיני ששולח את רטטיו לאורך כל הגוף ופותח את הלב והנשמה.

סיגל הייתה מוכנה לוותר לעולמים על האורגזמה הכפויה של הנרתיק והדגדגן כדי לפגוש את האורגזמה האמיתית שביכולתה לחוות, ואף הייתה מוכנה לא להיות תלויה יותר לעולם בגבר כדי לחוות עונג או חיבור לעצמה. סיגל יודעת שהמיניות שלה קשורה בקשר ישיר לחיבור שלה לנשגב, ושבכל פעם שהיא נפתחת ומוכנה להכיל את הגבר, לתת לו ללכת לאיבוד בתוכה ולנוח במימיה הקרירים והדוממים, היא עצמה מחוברת לקדושה האלוהית עצמה.

גם אנחנו יכולות להפוך להיות כסיגל, אם נסכים לשאול בכנות את השאלה מהי מיניות נשית אמיתית, נסכים באומץ לראות איך כל התפישה שלנו מותנית ומעוותת ושזוהי האחריות המלאה שלנו לתבוע את האוטונומיה המינית שלנו בחזרה ולכונן קשר חדש ומלא הוד, הדר ויופי עם העוצמה המינית האמיתית אשר נחה כמסתורין עמוק במעמקינו. זוהי המורשת הנשית שמחכה להתחדשות, והעולם כולו מחכה לכוח הנשי האמיתי, שישטוף אותו בחסדו ויביא שלום, הרמוניה ואיזון מחודשים.

***
בחלק השני של המאמר, נלמד איך להתחבר למיניות הנשית שמפגישה אותנו עם הטבע העמוק ביותר שלנו כדממה ומסתורין, מהי המשמעות שמסתתרת מאחורי המיניות הנשית האותנטית, ונמליץ על תרגול שמחבר אותנו לרחם כמקור הכוח הועצמה שלנו.

תמר ברוש היא בעלת תואר ראשון במשפטים, מתמחה בטיפול זוגי ורגשי, מכשירה מטפלים בשיטת האור הלבן ומנהלת את מרכז האור הלבן בתל-אביב. מטפלת רייקי מוסמכת ועובדת עם תמציות פרחים.

'הסודות האבודים של הנשיות' - קורס להעצמה ושחרור נשי, נפתח בתאריך 6/1/11 בת"א (מפגש היכרות ב- 20/12 וב-27/12 בתל אביב).