מאז ימי קדם ועד ימינו צמד המילים "פולסא דנורא" מהלך אימים על כל שומעיו ונקשרו סביבו סיפורי אימה אפלים ומסתוריים של מוות ועינויים משונים, שמקורם בעולם המאגיה והכישוף. בשנים האחרונות נחשפה הפולסא דנורא לכלל הציבור והחלה לשמש כלי משחק ביזארי בחיים הציבוריים במדינת ישראל.
העיתונות והתקשורת עוסקים בכך רבות ומקדישים משאבים ומאמצים רבים כדי להביא עניין זה לידיעת הציבור. אולם, האם אנו יודעים באמת מהי "פולסא דנורא" ומה מקורה?במאמר זה אביא בפניכם את ההסבר הקבלי האמיתי והממצה ככל האפשר בנושא.
על פי האמונה העממית, פולסא דנורא (צמד מילים בארמית) היא החמורה בקללות היהדות, שנועדה לגרום למותו של המקולל תוך שנה מיום הטלתה. פירוש המילים "פולסא דנורא" הינו מקלות אור או שוט האש, או יש הגורסים מכת האש.
זהו עונש המוזכר בתלמוד (מסכת חגיגה,פירוש רש"י), ובזוהר נאמר: "וממקדשי תיראו בהאי יראה שריא פולסא דנורא לאלקאה לון לחיבייה..." (ואתחנן, רסג). בתרגום חופשי מארמית: שם שורה יראת ה' וזהו הסוד שיש לפחוד ממנו, בזו היראה שורה שוט האש להלקות את הרשעים ועל כן יש לירא.
האמונה גורסת כי הקללה פועלת באמצעות השבעת מלאכי חבלה
(שימוש בקבלה מעשית לפי נוסח המופיע בפסוקים מהזוהר), המצווים ומושבעים ע"י עשרה גברים יראי שמים (מניין), יהודים, מזוקנים ונשואים מעל גיל ארבעים, להכרית ולהרוג את פלוני המבקש את רעת העם היהודי. אציין, כי לשיטתם של העוסקים בדבר חל איסור חמור להטיל קללה זו לשם תועלתו האישית של האדם, אלא רק במקרים הנוגעים לגזירה קשה על עם ישראל.
הקללה כחרב פיפיות
הטקס נערך בשעות לילה מאוחרות לאחר שכל המשתתפים בו נמצאים בתענית גמורה, טבלו במקווה טהרה, לבשו שחורים והדליקו נרות. טהרה זו מסמלת את ההכנה למוות, שכן משתתפי הטקס אמורים להיות מוכנים לקבל את מותם. קרי, אם המקולל לא ייפגע מהקללה, אזי הקללה תפעל את פעולתה על המקלל כחרב פיפיות הפועלת לשני הכיוונים.
משיחות עמוקות שניהלתי עם ידידי נפשי, גדולי המקובלים האמיתיים הבקיאים בתורת האמת, כולל דבריו של הרב הראשי לישראל, נמסרה תגובתם בלשון אחידה "אין קללה כזו בקבלה או בתורה ומעשים מסוג זה גורמים להכפשת ערכי הדת והמוסר היהודיים". כמו כן, ממחקרים ארוכים שערכתי בנושא, כולל התעמקות בספרות עתיקה, גיליתי בסופו של דבר שפולסא דנורא כטקס של קללת מוות לא היה ולא נברא.
אינני סותר ואפילו מבטל את מושג הקללה, כזאת היוצאת מפיו של האדם והמסוגלת לגרום לנזקים קשים ולהרעת מזלו של המקולל. אך לבוא ולומר כי חכמת הקבלה, העוסקת כל כולה בהכרת הטבע העליון, נוגעת בטקסי כישוף וקללות, זהו אבסורד לשמו.
עונש שמימי
על מנת לפזר את הערפל והמסתורין האופפים את הפולסא דנורא, אציין כי לא מדובר בהליך בו האדם מטיל קללת מוות על אדם אחר, אלא מדובר בעונש שמקורו שמימי, שניתן בתחומי עולמות עליונים לישויות רוחניות כמובא בספרות חז"ל. הפולסא דנורא הוא עונש שמימי שהוענשו בו מלאכים, או אנשים לאחר מותם. דוגמאות לעונש הפולסא דנורא: גבריאל המלאך שלא ביצע כראוי את המצווה עליו בחורבן ירושלים (מס' יומא עז); מטטרון שהטעה את אלישע בן אבויה וגרם לו לחשוב שיש רשות נוספת בעליונים; אליהו שגילה סוד שמימי לבני אנוש שאסור היה לו לגלות.
לפיכך יובן כי באף אחד ממקורות אלה, אין הפולסא דנורא מזוהה כאקט אנושי הלקוח מעולמה של קבלה ובוודאי לא כפעולה שאדם בעולם הזה מפעיל על זולתו כאשר הוא חפץ ברעתו. אוסיף ואומר כי הפירוש האמיתי לדברי הזוהר הוא: שביד הקב"ה בלבד להלקות במקלות של אור את אותם מלאכים רשעים שאינם סרים למרותו. מכאן שאין לאדם את הרשות ובוודאי שלא את היכולת לעשות כן.
לפיכך טועים אותם "מקובלים חדשים" הטוענים לאמיתותה של הקללה ובדבריהם זורעים פחד בלב הציבור וגוררים את היהדות והקבלה לתהומות חשוכים ולמבוכה קשה. אף חמור מכך, במעשיהם הלא כשרים הם מייחסים לקבלה כוחות שליליים ואפלים העומדים בסתירה מוחלטת למהותה הנפלאה והנשגבת של תורת הסוד היהודית.
יצחק אהרון הוא איש קבלה, ראש מרכז "חכמה"