עבודה בעיניים

הגשמת היעוד שלנו דורשת בראש ובראשונה אומץ – האומץ לשנות, האומץ לבחור, האומץ לפעול בניגוד למה שאחרים אומרים, האומץ להשקיע מאמץ ואנרגיה בלגלות מי אנחנו באמת ולנוע לעבר ההגשמה המלאה של עצמנו. כשאנחנו אמיצים אנחנו מבטאים איכות נשמתית של גבורה – היכולת להתגבר על פחד ולפעול בהרמוניה עם צו הלב.

האמת היא שאנחנו חופשיים. חופשיים לבחור כיצד ייראו חיינו, במה נעסוק, ממה נתפרנס ועד כמה הפעולות שלנו תהיינה בתיאום עם הדחפים העמוקים שלנו. רוב הזמן אנחנו שוכחים את החופש האדיר שניתן לנו, כי אנחנו כבולים למחשבות שאומרות לנו שאין ברירה, שאנחנו לא רוצים להיות במינוס, שההורים דוחפים לכיוון מסוים, שיש לנו משפחה לפרנס ושהחיים קשים. מחשבות הישרדותיות מהסוג הזה הן בדיוק הכבלים שאנחנו עצמנו שמים, והן המקור העמוק לתחושת המגבלה שלנו בתנועה בתוך החיים.

ברוב המקרים הבחירה שלנו בעיסוק מקצועי אינה נחווית כלל כבחירה חופשית אלא כאירוע שקרה לנו, כמשהו שפשוט התרחש, בזמן שאנחנו היינו עדים לו ולא באמת פעלנו בתוכו מתוך צלילות הדעת ובמודעות מלאה. אני שואלת אנשים שאני פוגשת, מדוע אתם עובדים בעבודה המסוימת הזו? והתשובות שאני מקבלת רוב הזמן הן "זה העסק של המשפחה, אז טבעי שאני אעבוד שם", "זה משלם לי את החשבונות, זה מה שחשוב!", "אני לא יודעת מה היעוד שלי", "אין לי כוח לחפש עבודה אחרת", "למדתי את זה באוניברסיטה, אז אני עובד בזה", ועוד ועוד תשובות דומות שהמכנה המשותף שלהן הוא התחושה שלא התרחשה בחירה מודעת שנבעה מהקשבה אמיתית של האדם לעצמו ולצרכיו העמוקים ביותר.

המושג 'יעוד' הוא רחב היקף וניתן להעמיק לתוכו מזוויות שונות ורבות, אולם כאן נעמיק לתוך ההקשר התעסוקתי של הגשמת היעוד. כאשר אדם מגשים את יעודו הוא מעניק לעצמו ולעולם את המתנה הייחודית שניטעה בו, ותחושות של משמעות, אושר ואקסטזה בהכרח מתלוות לתהליך הגשמת היעוד. חשוב לומר שמדובר בתהליך ולא באירוע שקורה ברגע מסוים. היעוד נחשף בפנינו ככל שאנחנו מסכימים להניח בצד רעיונות על ביטחון ויציבות, ולבחור לנוע לתוך מה שאנחנו עדיין לא יודעים. הרמזים ליעוד שלנו נמצאים בכל מה שאנחנו אוהבים לעשות, באנשים שאליהם אנחנו נמשכים, בדברים שמגע איתם גורם לנו אושר. ככל שנפעל לעבר מימוש של מה שאנחנו אוהבים, כך היעוד יתחיל להיחשף בפנינו.

אני זוכרת את עצמי כילדה צעירה מאד נמשכת לאנשים, למערכות יחסים, לאהבה. מה שהכי רציתי לדעת הוא מה הסוד של הרמוניה במערכות יחסים, וכבר אז ידעתי שנועדתי להפוך את המשיכה הזאת לעיסוקי בחיים. בגיל ארבע עשרה התחלתי מסלול לימודים שנמשך ונפרש על פני העשרים השנים האחרונות, והוא עובר דרך פסיכולוגיה, אימון, טיפול ולימודים רוחניים. לא ידעתי איך זה ייראה, וגם היום ברור לי שאני רק בתחילתו של מסע הגילוי היומיומי של מי שאני. יעוד אינו דבר מה שמקבלים או משיגים, זו יצירה משותפת שלנו עם החיים. במובן מסוים הם נטעו בנו כישורים, דחפים, נטיות ואהבות. המחויבות הראשונה שלנו היא לממש את כל אלה, ללכת איתם עד הסוף וכל הזמן להקשיב.

אירועי החיים אינם מקריים ברובם, יש בהם מסרים עבורנו. אם נסתכל למשל על מערכות היחסים שלנו נשים לב שכל אדם שבאנו איתו במגע עמוק ואינטימי לימד אותנו דברים חדשים על עצמנו, ואיפשר לנו להתקרב יותר למהות העמוקה שלנו. באופן דומה, נוכל להתחיל להתייחס לאירועי היומיום כתרחישים בנויים מראש על ידי אינטליגנציה אלוהית שמתעניינת בהתפתחות התודעה האנושית. נקודת מבט כזו תאפשר לנו להתייחס יותר ברצינות לדברים שקורים. למשל, אם ניסינו להתקבל לעבודה מסוימת וזה לא הצליח, אז כדאי שנקשיב לזה. ייתכן שיש שם מסר עבורנו.

המסרים הם אישיים לחלוטין, ורק האדם עצמו יכול להבין אותם. מה שיכול לעזור לנו להבין את החיים הוא השימוש בשאלות, לדוגמא: מה אני יכול ללמוד מהאירוע המסוים הזה?, מה החיים רוצים לומר לי?. ייתכן שבתחילה תחושו גמלוניים בשימוש בשיח החדש הזה, אך לאט לאט הוא יהפוך לזרימה מתמדת של הקשבה ואינטליגנציה. כלים כאלה יכולים להדריך אותנו לעבר הגשמה עצמית ובחירת מקצוע שמבטא את היעוד שלנו.

אתם זוכרים כשהיינו ילדים, איך העזנו לשחק, להשתולל, לצעוק, להשתובב ולאהוב? לא פחדנו, העזנו, היינו ילדים, תמי לב, נתנו אמון בחיים ולקחנו סיכונים. לא עניין אותנו מה המבוגרים אומרים, לא פעלנו לפי נורמות מקובלות. המילים "צריך", "אין ברירה", "זה מקובל", "כולם עושים את זה", לא היו חלק משפתנו. היינו חופשיים.

דמיינו שמלאך היה מגיע אליכם עכשיו ולוחש באוזניכם: "אתם יודעים שאתם יכולים. אתם יודעים שאתם חייבים. בכל אחד מכם קיים אותו ניצוץ של אור שרוצה להיות מוגשם במלואו ולבוא לידי ביטוי באופן הכי ממשי וחומרי שישנו. אל תפחדו. תתחילו לפעול לפי צו לבכם, והוא ינחה אתכם על כל צעד ושעל. הבחינו מיהם החברים האמיתיים שלכם שדוחפים אתכם להיות יותר ויותר גדולים ואמיתיים. בחרו אותם בקפידה. זכרו שיש לכם משימה למלא בחיים האלה, והיא להיות אתם עצמכם! אני מאמין בכם, אני יודע שאתם טובים, אני יודע שטמון בכם כשרון ייחודי רק לכם ואני יודע שאתם רוצים לפרוח ולהיות שלמים. אני רוצה לראות אתכם גדולים, מוגשמים, ממומשים. אתם חייבים את זה לעצמכם. בואו נעשה זאת ביחד, צעד צעד, כי הכל אפשרי...".

אם אתם קוראים עכשיו את המאמר הזה סימן שזכיתם במודעות מספקת כדי לרצות לבוא במגע עם היעוד שלכם. חושו את המרחבים הפנימיים שבתוככם, מתוכם היעוד יתגלה בפניכם אם תפעלו בשקדנות ובמסירות לשם כך. התרגיל מורכב משני חלקים:

חלק א - הכינו רשימה של כל מה שאתם אוהבים בחיים והאריכו אותה כל יום עוד. העניקו לעצמכם מתנה שבועית שבמסגרתה תגשימו את אחד הדברים שאתם אוהבים. התרגיל יחבר אתכם לעצמכם ויאפשר לכם להיות במגע קרוב יותר עם מי שאתם.

חלק ב – כתבו על דף את השאלה: מהו המחסום העיקרי שעומד בפניי בבואי להגשים את יעודי בתחום המקצועי? כתבו תשובות שעולות בכם, במשך עשרים דקות, כל יום במשך שבוע. המשיכו להקשיב לשאלה ולתשובות שעלו ביום השביעי. סביר להניח שאחרי שבוע של תרגול, גם יגיעו תובנות והנחיות עצמיות לפעולות חדשות בתוך החיים. הגשימו אותן, המשיכו לנוע. בהצלחה רבה!

דורית בר היא מדריכה להתפתחות אישית ורוחנית של יחידים וקבוצות, מאמנת אישית ועסקית, בוגרת לימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, טיפול משפחתי וזוגי, מנחה בכירה בשיטת 'האור הלבן' ובטכניקת 'השאלה', זמרת 'בהקטי', מנחה מפגשים של שירה, מוסיקה חיה וכתבים מקודשים.

סדנת יום "לעבוד מתוך הנשמה – בחירת עבודה כביטוי ליעוד הגבוה" מתקיימת ביום שבת 20/11/10 באבן יהודה.