בא מכאב

"הנקמה היא קינוח שצריך להגיש אותו קר." (פתגם איטלקי. ולחובבי מד"ב – הקלינגונים לקחו אותו אח"כ).


אחת מהבעיות הנפוצות יותר שאנו נתקלים בהן בקריאות קלפים, בטיפול ובכלל בחיים היא שפעמים רבות מידי אנו נותנים ללא צורך לרגש להשתלט. כשאני אומר רגש אני לא מתכוון לרגשות כמו אהבה, אלא בעיקר לרגשות כגון: פחדים וחששות, כעס, אגו, ניסיון להיות נחמד לכולם מצד אחד ומצד שני הרצון להצליח, נטייה לפתח תקוות שווא או נטייה להתמכר לאשליות.

יש מקום לרגשות מסוג זה, הם נחוצים ומשרתים אותנו פעמים רבות, אולם לא כאשר יוצא אחד מהקלפים של סדרת החרבות. כשיוצא קלף מסדרה זו המסר הוא ברור – אנו חייבים להתעלם מהרגש ולתת להגיון להחליט, וזאת כיוון שבראש ובראשונה התפקיד של סדרה זו היא לעזור לנו לפקוח את העיניים, להראות לנו מה אנו לא רוצים לראות, וללמד אותנו לחשוב מהראש ולא מהרגש.

המתבונן מהצד פעמים רבות לא יכול להבין: "מדוע היא לא עוזבת אותו כבר", "מדוע הוא לא עוזב את מקום העבודה, איך הוא לא רואה שהוא מתבזבז שם?", אך יש לזה סיבה והיא שהאדם הנמצא בתוך התהליך פועל ממקום רגשי ולכן מתקשה לראות את המציאות. הוא שבוי באותם רגשות, לרוב שליליים, ואינו יכול להרפות. הוא מסרב לפקוח את העיניים בעיקר כיוון שאינו רוצה לאבד את מה שיכול להיות לו.

השאלה איתה עלינו להתמודד במקרים רבים היא איך ניתן לגשת אל אותו אדם. הרי הוא לא רוצה לראות ולא רוצה לשמוע. כיצד נוכל להראות לו שהוא טועה?התשובה שקלף זה מציע היא להכניס הגיון לתוך התהליך, והדרך המוצעת היא להכין "רשימת מכולת" של מה יכול להשתבש. עלינו לבקש מאותו שואל להכין אתנו רשימה, אפשר לקרוא לה אפילו דמיונית, ובה לציין אלו דברים יכולים לעכב או להפריע לתהליך או לנושא השאלה.

הסעיפים אותם יציין השואל יהיו מאד יצירתיים, והוא לרוב יכין רשימה של מה יכול להשתבש, אבל בכל סעיף הוא יאמר שברור שזה דמיוני ואפילו יהיה לו הסבר מדוע זה "לא יכול להיות". התפקיד שלנו יהיה לרשום את כל מה שהוא אומר, ולחייך בהסכמה לאפשרות הדמיונית אותה מציג השואל.

כך למשל בשאלה על פתיחת עסק נוכל לשמוע משפטים כגון: "יכול להיות שתהיה לי בעיה של מימון לאחר השנה הראשונה, אבל מנהל הבנק הבטיח לי שאם תהיה בעיה – הוא יילך איתי לאורך כל הדרך". או במקרה אחר - "אני חושש שהשיפוצים שעשינו לא עומדים בתקן, אבל הקבלן נתן לי את המילה שלו שהכול יהיה בסדר".

"ברור, שהכול יהיה בסדר", אנו נסכים עם השואל בחיוך, ונרשום הכול. וכשהרשימה תסתיים נראה לו את הרשימה ונסביר שזו לא באמת רשימה דמיונית, ושהסעיפים הנמצאים ברשימה אכן ישתבשו. עכשיו זה כתוב, ועכשיו כשהוא לא יכול לחמוק מזה נאמר שאם הוא רוצה להצליח עליו לתקן את הסעיפים הנמצאים ברשימה כיוון שרק כך יוכל להגיע אל המטרה אליה הוא שואף.

עשר שנים ארכה מלחמת טרויה. עשר שנים בהן בכל חודש היוונים בטוחים בניצחונם ויודעים שהנה טרויה עוד מעט נופלת. בכל חודש שלח המלך איגרת לאשתו ובה כתב: "אשתי היקרה, המלחמה עומדת להסתיים, עוד מעט אחזור הביתה (תדליקי את הדוד)". אבל כמו בכל חודש - הוא לא חזר והמלחמה נמשכה. ובכל פעם המלך קיבל בחזרה איגרת חתומה ובה נכתב: "בעלי ומלכי היקר, אין לך מה לחזור הביתה. דע לך כי ביום שכף רגלך תדרוך בארמון, ארצח אותך כנקמה על מות בתנו".

לבסוף המלחמה הסתיימה. טרויה נפלה, המלך חזר אך נראה ש-120 האזהרות שקיבל לא שינו דבר. אגממנון ברוב תעוזה חזר עם מאהבת ושמה קסנדרה, שהייתה נביאת אמת, אך למרות שכל הנבואות שלה מתגשמות, קללה רבצה עליה ובפועל אף אדם לא האמין לדבריה. קסנדרה התחננה בפני המלך שלא יחזור. "שם תמצא את מותך", היא אומרת, "בארמונך תמות", המשיכה, אך אגממנון סירב לשמוע.

כאשר מגיע המלך, אשתו מקבלת אותו בחום ואהבה ומארגנת קבלת פנים מלכותית. שם, לעיני כל היא מהללת את בעלה וקוראת לו גיבור, מושיע, מלך. לאחר סיום הדברים היא לוקחת אותו לארמון וסוגרת את הבריחים הכבדים, אך זקני הממלכה יודעים שמשם המלך לא ייצא חי. בארמון הכינה לו המלכה ארוחת מלכים. בעצמה בישלה את כל מה שהוא אוהב וכשסיים לסעוד, לקחה אותו למיטה וגם שם קיבל את כל מה שאהב. לבסוף רחצה אותו באמבט ושם כשהוא עירום וחסר הגנה היא נטלה חרב והרגה אותו.

למרות שאנחנו בתחילת הסיפור, כבר ניתן לראות שהסיפור מתאים לסדרת החרבות ושהנקמה של קליטמנסטרה הייתה קרה ונטולת רגש. אם היה זה סיפור של יסוד האש, למשל, ברור שלא יכלה הייתה המלכה להתאפק וכבר ברגע שראתה אותו הייתה שולפת אקדח ויורה. אך לא כאן: עשר שנים היא חיכתה ותכננה, וכשזה קרה סוף סוף, היא ביצעה את הנקמה בדיוק כפי שתכננה אותה - ללא רגש ובקור רוח.

הארכיטיפ של הקלף

אפשר לומר שהארכיטיפ בקלף זה הנו המשכו של הארכיטיפ הקודם, והוא מסביר כי בכולנו יש צד שמתעלם מכישלונות אפשריים. גם כאן יש בנו צד שאינו רוצה לראות את המציאות, אולם ההתעלמות היא זו המאפשרת את הכישלון, וכשקלף זה יופיע בקריאה מתעורר בנו הצורך, הגובל בהרס עצמי, ללכת כנגד כל הסיכויים, לקחת סיכונים ולנסות למרות שברור שניכשל.

הקלף בקריאה

לא התמודדנו עם המציאות, לא טיפלנו בבעיות שראינו ולכן אנו חווים כשלון ידוע מראש. קלף שלוש חרבות הוא התוצאה הישירה של ההתעלמות וההתנתקות מהמציאות שבקלף שתי חרבות. זהו קלף של כאב וצער אמיתיים והוא עוסק באובדן, קשיים וסבל. אנו סובלים כיוון שהתעלמנו מבעיות בחיינו. זהו אינו המקרה בו אנו מפוטרים במפתיע. בקלף זה ידענו שהמשרה שלנו בסכנה, התעלמנו מכך, ולבסוף פוטרנו באופן די צפוי.

אם הקלף מופיע כקלף עתיד, זאת אומרת שהאירוע המצער עדיין לא הגיע, השואל יוכל כנראה למנוע אותו ע"י כך שיצפה מראש את הסיבות למפלתו. אולם, הנטייה של השואל היא לא להתחבר לבעיה, וכמו בקלף 2 חרבות ימשיך להתעלם מהבעיה ויבכה על ההרס והכישלון שינחל בעתיד בעקבותיה. עמוק בתוכו השואל מודע לבעיה ואף יודע את הכיוון לפתרון.

קלף זה מהווה מבחן לקורא מפני שעליו להיות קשוב לרגשותיו של השואל ולמצוא את הדרך להגיע אל מעבר לחומות ההתגוננות שלו. השואל נמצא במצב רגיש ביותר, נושא השאלה הוא נושא כאוב. על הקורא מוטלת האחריות להגיע אל ליבו של השואל ולהזהיר אותו שאם לא יתמודד מול המציאות, המציאות תטפח על פניו ללא רחם.

חשוב להבין כי למרות כל הכאב והסבל, התהליך שאנו עוברים הינו חיוני להתפתחות שלנו. הכאב והסבל יובילו אותנו, בסופו של דבר, לצמיחה ולהתפתחות אמיתית אשר תשנה את מהלך חיינו. למרות שאנו נמצאים במקום של כאב אנו יכולים להתנחם בכך שכאב זה אינו לחינם.