פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      האהבה מדברת

      החדשנות הצרופה במערכת היחסים הכל כך אינטימית שבין ג'רמי לכריסטי מרחיבה את הלב ומלמדת אותו להרפות. דורית בר על הספר "שמש חדשה"

      "מה היה לי באותו לילה? אחי ואני כמו היינו לאחד. הלבבות הותכו, התערבלו ונטרפו זה בזה. מצוקתנו כמו הפכה לפתח שבעדו ניתן היה לחוות חברות חדשה הולכת ונרקמת. אני זוכר איך לחשתי לו בשעה לא שעה על אוזנו, 'אני כאן, כריסטי, ולעולם לא אעזוב אותך. מה שיהיה, לעולם לא אעזוב אותך'". סיפור אהבתם של ג'רמי וכריסטיאן, האחים הצעירים לבית משפחת סלבדורה, מתואר בספרם החדש של שי טובלי ואילון לסטר "שמש חדשה" (בהוצאת הקיבוץ המאוחד). מסעם המשותף מתחיל באובדן הוריהם בתאונת מטוס טראגית, אירוע שאחריו חייהם משתנים לבלי היכר.

      ג'רמי וכריסטי מזכירים לקורא את הטעם המתוק של אהבה שהיא לא מכאן. אהבה שלא מבקשת דבר לעצמה, שהיא כל כולה התמסרות ונתינה, שהליבה העמוקה ביותר שלה היא התמקדות טוטאלית בצרכי האחר ובאושרו. כבני התרבות המערבית התרגלנו להתייחס לאהבה כמילה נרדפת כמעט לזוגיות או למערכת יחסים רומנטית, ורוב רובם של האגדות והמיתוסים מקדשים את המיזוג שבין גבר לאשה. אדם וחוה, אברהם אבינו ושרה אמנו, שיווה ופארבטי – כולם גברים ונשים המגלמים את המבנה המשלים ומלא היופי של הזכרי והנקבי. ההרגל החברתי-תרבותי מושרש כל כך בכולנו, כך שכאשר אנחנו לא נמצאים בזוגיות, בהכרח נחוש חסרים, לא שלמים או פגומים.

      המפגש הישיר עם האהבה העולה מקריאה בספר נוגע במיתרי ההוויה, מותיר אותה חדירה וכמהה לשתות עוד מהמעיין הבלתי נדלה של יופי וחברות אמת. החדשנות הצרופה במערכת היחסים הכל כך אינטימית שבין ג'רמי לכריסטי מרחיבה את הלב ומלמדת אותו להרפות, מציגה בפניו שפה חדשה של אהבה: "רצתי לעברו ואספתי אותו לחיקי. פתאום חשתי שהחדר מלא בדממה עצומה, שוקקת חיים, כמו מין בעבוע בלתי פוסק שחדר אל תוך כל תאי גופי. כריסטי עצם את עיניו ואני לחשתי לו, מנסה לשוות לקולי נימה נטולת פחד ודאגה: 'אתה בטוח עכשיו, מתוק שלי, אתה יכול להירגע. אני כאו איתך שומר עליך תמיד'".

      היספגות לתוך האינסוף

      אם האהבה היתה מדברת, כפי שאני תופשת אותה, היא היתה ודאי אומרת: "אני החומר הדק ביותר שממנו עשוי היקום כולו, אני חומר התבערה של הבריאה כולה, אני מרפרפת על כל הקיים בחסדי ניצוצות בורקים של אור ואקסטזה, אני ממלאת את הכל בשמחה אינסופית ומזכירה למי שרוצה בכך שהוא אני.

      "אני לא שייכת לאף אחד. לא ניתן להעניק אותי ולא ניתן לקבל אותי, אפשר רק להתמזג איתי, להיכנע לי עמוקות. יש לי אינסוף פנים וצורות, כי אני הכל. במקומות שבהם זרקור המודעות מופנה אליי אני נעשית גדולה יותר, שוטפת את הכל באורי, בידיעה שהכל טוב מיסודו ושהכל הוא אלוהי. אני משכיחה גבולות וממוססת רעיונות, אני מופיעה בין שניים והופכת אותם לאחד...".

      "שמש חדשה" הוא יומן מסע מרחיק לכת השוזר בתוכו את לידתו המחודשת של כריסטי בתור אל טיבטי שבכוחו לגאול את העם הטיבטי מגורלו המר. ג'רמי וכריסטי פותחים את דלתות ביתם לחמישה נזירים טיבטים גלוחי ראש ועטויי גלימות, שמופיעים יום אחד בפתח ביתם שבדרום צרפת בחיפושם אחר אותו נער מסתורי שנועד למלא תפקיד גואל ומשיח עבור עמם. אהבתם הטהורה הולכת ומעמיקה ככל שייעודם העמוק הולך ומתגלה.

      אהבה ונירוונה, הקרבה עצמית והיספגות לתוך האינסוף מתערבלים זה בזה ומשאירים טעם מתוק של חיים, של ידיעה שהביטוי הנגלה של הקשר העז בין כריסטי לג'רמי הוא רק עוד קרן של שמש מסתורית שהיא מקור הכל. בתוכה אהבה יכולה להופיע בין כל שתי נשמות שיועדו לכך, היא אינה מתעניינת במין, גיל, מוסכמות חברתיות ונורמות מקובלות. זו אהבה מהפכנית, היא נחווית כלבה גועשת, נשפכת לכל עבר, ומשפיעה גלים הולכים וגדלים של אמת.

      להיזכר באהבה שהיא אנחנו

      אירועי החיים לעתים סוחפים אותנו אל תוכם, מערבלים אותנו עד דק בתוך מחשבות, פעולות, רגשות וחוויות. יום עוקב אחרי יום, ואנחנו לא שמים לב ששכחנו. שכחנו מי אנחנו. הקריאה ב"שמש חדשה" היא תזכורת נפלאה ופשוטה לכל מה שאנחנו –האכפתיות, החמלה, הצורך העמוק לעטוף את אהובינו ולהעניק להם את כל אשר לנו, ההכרח להיות מקור הזנה עמוק לסובבים אותנו, ובכך להתמלא בידיעה החדה והבהירה שאנחנו שפע אהבה. כשהאהבה מדברת דרכנו היא שרה, רוקדת ומציירת את טבענו העמוק והיחיד בצבעים של חול זהוב ועדין, מחזירה אותנו למצב הטבעי של נתינה ללא תנאי ומזכירה לנו שאנחנו אחד.

      שי טובלי ואילון לסטר הצליחו בכתיבתם המעודנת והפראית לחצות כל גבול אפשרי בתודעה ולאפשר לקורא בהכרח לגלות את עוצמות האהבה החבויות בלבו. מדובר בספר יחיד במינו בכך שהוא משלב סיפורי אהבה רבים מספור, עם הרפתקאות אנושיות מרגשות, שלעתים משכיחות את העובדה שמדובר בספר ומעניקות את התחושה של תיאור עולם מקביל. אני ממליצה בחום לקרוא את הספר ולאפשר לו לחלחל עמוק פנימה, להזכיר לנו מי אנחנו ובשביל מה אנחנו כאן.

      *שי טובלי הוא מחברו של קובץ הסיפורים "שפת הגוף" (הוצאת כתר), אשר זכה בפרס משרד המדע והאמנויות לשנת 1996. הוא גם מחברם של ספר העיון רב המכר "בוקר טוב עולם" (הוצאת ידיעות אחרונות), ספר שירה וארבעה ספרי עיון נוספים בתחום הרוחני-פילוסופי. רומאן ביכורים זה נכתב בשיתוף עם אילון לסטר.