מנהרת הפחד

דמיינו שאתם עומדים בפתחה של מנהרת הפחד. היא חשוכה ומאיימת והקולות הבוקעים מתוכה גורמים לשערותיכם לסמור. אתם לא באמת רוצים להיכנס לשם - זה מפחיד מידי, למה שתרצו להיכנס? אין שום סיבה הגיונית לעשות דבר כזה! כל הגוף מתוח, החושים מתחדדים, התודעה מבולגנת ורוויית מחשבות סותרות, ואימה וחרדה ממלאים את כל המערכות שלכם. אתם בטוחים שאם תיכנסו למנהרת הפחד, משהו נורא יקרה לכם. אך מה שאינכם יודעים הוא שדווקא העמידה בפתח המערה מגבירה את רמות הפחד שאתם חווים, ויוצרת אשליה שהפחד עצום בגודלו, אימתני ובלתי מנוצח.

מנהרת הפחד מורכבת מכל מה שאנחנו מפחדים ממנו – לעזוב מקום עבודה שאנחנו כבר יודעים שממש לא מתאים לנו, מתוך הפחד שנישאר מובטלים או שלא יהיה לנו כסף; לפרק מערכת יחסים שלא עובדת מתוך הפחד להישאר לבד; להתנסות בחוויות חדשות מתוך הפחד מהלא נודע; לצאת לחופשה בגפנו מחשש שיהיה לנו משעמם; לומר את אשר על לבנו שמא התגובה לא תהיה אוהדת; לחיות את החיים כפי שאנחנו רוצים לחיות אותם כי זה מפחיד להיות אמיתי ולנוע בניגוד לנורמות ולתפישות המקובלות; הרשימה היא אינסופית, ואם לסכם את העניין, הרי שהאמת היא שכבני אדם אנחנו פשוט מפחדים מהחיים.

החיים האמיתיים, הפשוטים והישירים כפי שכל אחד מאיתנו חווה אותם מפתיעים ובלתי צפויים. בכל רגע קורה בהם משהו שמשפיע עלינו וגורם לנו לחוש מנעד רחב וחד של תחושות, רגשות ומחשבות. חוויית החיים בגוף אנוש היא חוויה קיצונית, אין בכך ספק, והתגובה האוטומטית שלנו אליה היא פחד. התרגלנו לפחד, זה אפילו מקובל חברתית. לכל אחד יש את רשימת הפחדים שלו, כמו סוג של כרטיס ביקור, רשימה של דברים שהוא יודע ומקורביו יודעים שהוא לא יעז להתקרב או לגעת בהם, כי זה מפחיד מידי.

מדוע אנחנו מפחדים כל כך, האם החיים באמת כל כך מפחידים? הטענה שלי היא שהפחד הוא בעצם ידיד, אולם היכולת שלנו לתפוש אותו ככזה תלויה במוכנות האמיתית לגלות שהחיים הם מסע התפתחותי אינסופי וכל מה שקורה לנו נועד לבגר אותנו וללמד אותנו על היכולות האמיתיות שלנו. כל עוד נתייחס לפחד בתור אויב, כך בדיוק נחווה אותו.

נסו רגע לעצור ולשאול מהו המקור העמוק ביותר לכל האתגרים האינסופיים שבני אדם מתמודדים איתם. התבוננות על כדור הארץ ממעוף הציפור עשויה לעתים לתת את התחושה שהמצב המתמיד שלנו בחיים הוא מצב מלחמה. אינני מדברת רק על מלחמות בין מדינות או עמים, אלא על מלחמת הקיום היומיומית – אנחנו כל הזמן נעים בחיפוש אחר דרכים לשיפור חיינו, שיהיו יציבים, בטוחים, טובים ונעימים, אלא שלחיים יש תוכנית אחרת עבורנו.

ממש כמו ספינה בים - כל כמה זמן יש סערה, טלטלה, דברים לא קורים כפי שרצינו או קיווינו ואנחנו נאלצים להתמודד מעת לעת עם "השינוי בתוכניות", שבעצם מזכיר לנו שלחיים עצמם יש תוכנית אחרת עבורנו, שלא כוללת בהכרח את מה שאנחנו רוצים. למשל, אנחנו רוצים שמערכת היחסים הנוכחית שלנו תוביל לקשר רציני, חתונה וילדים, ופתאום מסתבר לנו שבן הזוג שלנו בגד בנו, או שהוא פשוט לא בעניין של הקמת משפחה כרגע. דוגמא אחרת – אנחנו רוצים שהילד המתבגר שלנו יהיה ממושמע ונדיב כלפינו, בזמן שבפועל הוא כפוי טובה ועושה רק את מה שהוא רוצה.

החיים מנסים ללמד אותנו באינסוף דרכים לפתח גמישות ויכולת הכלה כלפי כל מה שקורה לנו. אם נתייחס לעצמנו כישויות מודעות ותבוניות שנמצאות במסע לעבר התבגרות ופריחה, נראה שכל שינוי בלתי צפוי הוא מבורך, כי הוא בעצם מאפשר לנו לאבד שליטה לתוך המצב, לפתח כישורי התמודדות חדשים, לאהוב גם את הקושי ולהיפתח לחיים כפי שהם, ולא כפי שרצינו שהם יהיו.

זהו טבעם של החיים – הם נהר שוצף וגועש, חסר עכבות או מגבלות, אין בו חוקים, ואף אדם עוד לא הצליח "לנהל" את החיים. החיים הם אלה שמנהלים אותנו. אך הם עושים זאת מתוך טוב מוחלט ואכפתיות עצומה כלפי ההתפתחות שלנו. מה שקורה לנו ברוב המקרים בשל חוסר מודעות לתבונה הנעוצה בחיים, הוא שאנחנו מתחילים לפתח פחד כלפי כל שינוי וכל תנועת חיים לא צפויה.

אז בואו ניכנס ביחד למנהרת הפחד, חמושים באומץ, תעוזה, נחישות פראית ותום לב. אנחנו מוכנים לפגוש כל שד, להילחם בכל מה שצריך, פתוחים בפני מפגש עם כל מה שיעמוד לפנינו. אנחנו מנצחים את הפחד ברגע שבו אנחנו מוכנים לעמוד מולו ולהביט בו, ללמוד אותו, להכיר בו, לראות שהוא היה שם כל הזמן רק כסוג של קוטב – כדי שנוכל ללמוד דרכו להיות אמיצים, הרפתקנים וחזקים.

בעודנו פוסעים במנהרת הפחד אנחנו חושבים לעצמנו שאין סיכוי שנצליח לחצות את המנהרה הזאת בשלום, תחושות של פאניקה ואימה אופפות את המרחב, צלילים צורמים נשמעים באוזנינו, החוויה החושית והרגשית אינן נעימות בכלל. ואז אנחנו מגלים שכל השדים שחשבנו שנפגוש בתוך המנהרה נמצאים בתוכנו, בתוך התודעה שלנו.

המנהרה היא יצירה של עצמנו, אנחנו מפחידים את עצמנו באינסוף מחשבות על מה יהיה, איך זה יפגע בנו, וכמה זה מסוכן אם נפעל בצורה מסוימת. מרגע שהסכמנו להביט לפחד בעיניים – אנחנו מביטים לעצמנו עמוק בלב ומגלים שיש שם נוכחות חדשה. היא מזכירה דמות של לוחם אור, כזה שהחרב שלו עשויה מהידיעה שהוא יכול להכל, ושהוא מוכן למות בקרב, כל עוד הוא יודע שלחם בכבוד ובעוצמה.

כדי להמשיך לנוע במסע החיים יהיה עלינו לגלות את הלוחם שבתוכנו, את אותו כוח יציב ובטוח שמוכן לפגוש הכל – קריסה כלכלית, פרידה וגירושים, אבדן ומוות, בדידות, מחלה, נכות, רעב, הכל! הוא נמצא בלב כל אדם, מחכה להתגלות על ידי מי שמעז להיכנס למנהרת הפחד, אותו אחד שיודע שבקצה כל מנהרה יש אור, מי שמבין שהשיעור העמוק של החיים הוא המוכנות לחיות אותם כלוחמי אור.

לוחם אור יודע שכל טלטלה או אתגר גדולים או קטנים הם רק מהמורות בדרך שנועדו לחשל אותו, הוא לא מפחד משום דבר, כי הוא יודע את מהותו העמוקה. לוחם אור מבין שהחיים הם מסע שדרכו הוא עובר, הדרך פתלתלה ומסתורית, רוויה בחוסר ידיעה ונעדרת וודאות. הוודאות היחידה היא זו שבלבו – הוא בטוח באורו, בחיוביות המוחלטת של מהותו. הוא אינו מתעניין בניצחונות או הפסדים, ובכל מקרה, הוא יעדיף להפסיד בקרב בידיעה שנתן את כל כולו, ולא להיכנע לפחד ולהימנע מלהילחם על כבודו.

החיים מחשלים אותנו להיות לוחמי אור. האויבים היחידים שלנו הם אלה שבתוכנו, כל אותן הזדהויות עם תחושות, רגשות ומחשבות שמספרים לנו שהחיים מפחידים ושאנחנו לא יכולים להם. לוחם אור אמיתי מקריב את חייו בכל דרך וצורה כדי להגשים את מהותו, שהיא אהבה. הוא אוהב את החיים כפי שהם, מוכן לפגוש אותם בכל צורה, דרך ונסיבות. האהבה שבלבו היא נוכחות דוממת, שקטה ופתוחה, חסרת פחד ודאגה. זוהי אהבה שמכילה טוב ורע, נעים ולא נעים, רצוי ולא רצוי. זוהי אהבה ללא תנאי.

בחרו נושא שמעורר בכם פחד בחייכם, וציירו לעצמכם את מנהרת הפחד. ציירו את כל השדים שאופפים אותה - אלה יכולים להיות שדים פנימיים או חיצוניים. בעזרת הדמיון היכנסו לתוכה והקדישו לכך זמן. ראשית הרפו את הגוף והתודעה, היו נינוחים, קשובים ורגועים. היכנסו לתוך מנהרת הפחד כלוחמים, מוכנים לפגוש כל מה שייקרה בדרככם.

תנו למסע לקחת אתכם. ייתכן שזה יהיה מסע פנימי שיכלול תמונות או דימויים, ייתכן שיעלו תחושות, וייתכן שיעלו תובנות שתרצו לכתוב לעצמכם. בכל מקרה, סמנו לעצמכם כבר בתחילת המסע את האור שבקצה המנהרה, והמשיכו את התרגיל עד שתגיעו אליו. בסופו חושו את הזהות החדשה שנוצרה בתוככם והתחברו ללוחם האור שאתם. הוא קיים בתוך לבכם.

* דורית בר היא מדריכה להתפתחות אישית ורוחנית של יחידים וקבוצות, מאמנת אישית ועסקית, בוגרת לימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, טיפול משפחתי וזוגי, מנחה בכירה בשיטת 'האור הלבן' ובטכניקת 'השאלה', זמרת 'בהקטי', מנחה מפגשים של שירה, מוסיקה חיה וכתבים מקודשים.

'חכמת חיים – קבוצת התפתחות לרוחניות מעשית' נפתחת בת"א ב- 2/11/10