וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אל תאמרו מים! מים!

ד"ר גבריאל קאזנס

1.11.2010 / 8:30

אם להבת האור הגדול תתפוס אתכם לא מוכנים, על אף כוונותיכם הטובות אתם עלולים להישרף ברגע אחד. גבריאל קאזנס על התורה כמדריך להארה

בשנת 1983, במהלך מדיטציה עמוקה שעשיתי, קול עלה מתוך מרחבי הדממה ואמר: "עליך לחזור בחזרה לשורשיך ולעזור לבני עמך". הספר "התורה כמדריך להארה" נכתב מתוך הצורך העמוק להיענות לרצון האלוהי והוא מציע פרשנות לתורה מתוך פרספקטיבה מיסטית של הארה (חירות).

תלמידי תורה, ברגע מסוים (אם הם מעוניינים לחוות התמזגות עמוקה עם אלוהים), ימצאו את עצמם באופן טבעי הולכים מעבר להבנה האינטלקטואלית (בינה) ויחוו ישירות את הידע החי של התורה ברמה פנימית (חוכמה) באהבת האחד. ברמה העמוקה ביותר, האולטימטיבית, הם יתמזגו וייעלמו אל תוך האחד האינסופי וייעלמו אל תוך האין שבלב האין-סוף. ספר זה מאמץ את הגישה האקדמאית, המלומדת והמסורתית, של הצד השמאלי של המוח בדמות הפשט, רמז ודרש, ואת ההבנה המטאפיזית (סוד) של הזוהר, אך הולך מעבר לה.

ישנן ארבע רמות של פרשנות לתורה. הן עוזרות לנו להבין שאנחנו ישויות רב ממדיות החיות באופן סימולטני את כל הממדים. הראשונה היא פשט - הפרשנות המילולית, הפיזית והמדעית; השנייה היא רמז - הפרשנות האינטלקטואלית והמטפורית; השלישית היא דרש - פרשנות ברמה האלגורית והרגשית וכוללת קודי מוסר, רגשות, את המדרש והלימוד הסובייקטיבי; הרביעית היא סוד - הפרשנות המטאפיזית והפסיכו-רוחנית, המלמדת כיצד להלך כאדם שלם על פני האדמה. הסוד נובע מהקבלה והתלמוד, וברמה העמוקה ביותר, הסוד קשור לשחרור ולהתמזגות אלוהית, שהם משמעות החיים האולטימטיבית. הפרשנות של הסוד נותנת לנו הבנה מלאה ורב ממדית עם דגש ופרספקטיבה שלעתים קרובות נעדרים אפילו בלימוד הקבלי הפופולארי.

הדרך הגדולה של התורה היא נתיב פרדוכסאלי לשחרור מלא. דבר זה מוסבר באופן מטפורי בסיפור הפרדס התלמודי. הסיפור מגלה את הנתיב הקבלי של המסטר הנעלה בן המאה השנייה, רבי עקיבא, אשר הלך אל תוך עולם האין-סוף (הכלום) וחזר שלם ומאוחד. הסיפור משווה בינו לבין שלושה רבנים נוספים. רבי בן עזאי הסתכל על הנוכחות האלוהית (התנסה בכלום) ומת. רבי שמעון בן זומא התנסה בנוכחות האלוהית ונטרפה דעתו. אלישע בן אבויה ('האחר') שקע בתפישה הלא דואלית ואיבד את אמונתו. ואולם, רבי עקיבא יצא ממפגש זה אדם מאוחד ומואר לחלוטין. דרכו היא המודל של הדרך הגדולה של התורה.

להלך בין ה'כלום' וה'יש'

לפני שארבעתם נכנסו לאותו מסע מיסטי, המסר של רבי עקיבא לחבריו היה: "כאשר אתם מגיעים לאבני השיש הטהורות, אל תאמרו מים! מים!" האבנים מייצגות רמות שונות של תודעה ולכן אם נכנה אותן בשם מסוים (כמו למשל 'מים'), אנו יוצרים תודעה של הפרדה. רק ברמה של תודעת הארה אנו יכולים להחזיק בתודעה של הפרדה ועדיין להלך ללא מגבלה בין העולם של ה'כלום' והעולם של ה'יש'.

אותם רבנים היו בין הגדולים בדורם והוזכרו רבות בתלמוד. כל אחד מהם חווה גורל שונה בהתאם לרמת התפתחותו הרוחנית. בהקשר הזה הלימוד של הפרדס הוא ארכיטיפי בכל הנוגע לתורה כמדריך להארה. שמעון בן עזאי למד תורה בצורה אינטנסיבית יום ולילה, מעולם לא נישא ולא היו לו ילדים. המיקוד היחיד שלו היה קדושתה של התורה. אדיקותו הרבה עשתה לה שם, והוא היה חסיד אולטימטיבי ונחשב פרוש מהעולם. כתוצאה מכך הוא הפך לשמימי ולא מקורקע. באופן פרדוכסאלי אדיקותו והפרדתו מתענוגות ארציים, היו הסיבות למותו. כאשר התנסה בהתמזגות עם האחד, הוא הרגיש את השיכרון השמימי ופשוט החליט לעזוב את הארץ לטובת השמים. כך אנו לומדים שאם אנחנו לא מקורקעים בצורה נכונה וטובה, אנו עשויים לעזוב את הגוף בטרם עת ולא להשלים את משימתנו על האדמה.

בהקשר זה עלינו להבין שמשימתו של עם ישראל היא התיקון הרוחני של הממד הארצי, אשר זוהם על ידי מעשיהם של אדם וחווה. בהיותנו ערוץ של שפע אנו מביאים את אנרגיית הריפוי לאדמה בשם תיקון עולם. במילים אחרות, כדי ליצור תיקון של מה שקרה בגן עדן עלינו להפוך למשוחררים. זהו המאבק לתקן את נשמתנו הקולקטיבית ובו הכוחות השטניים שנמצאים מחוצה לנו נעים אל תוכנו והופכים ליצר הרע - הדחף לעשות דברים לא טובים. באמצעות חיבור לאדמה אנו יכולים להתגבר על הפיתוי להישאר באותו שיכרון שמימי (עולם האצילות והאין-סוף), כך שנוכל להשלים את משימתנו במישור הארצי, תוך כדי שאנו שרויים באיחוד האלוהי ובהארה.

שמעון בן זומא נחשב לאדם מרשים. הוא היה מקורקע היטב ומחויב למשימותיו הארציות, הדגים משמעת רוחנית קפדנית, היה אדון על תשוקותיו והיה מלומד בעל כוח וממון. הייתה לו רק חולשה אחת - לא היו לו בהירות רוחנית ואדיקות מלאות. בנוסף, הוא גם לא היה שמח בחלקו וניסה לכפות התמזגות עם האחד בכוח. עקב חולשתו, כאשר הוא נכנס לאור האינסופי של אלוהים, זה היה יותר מכפי שמוחו יכול היה להכיל, וכך נטרפה דעתו.

לחיות בכל הממדים של החיים

כדי להיכנס לפרדס צריך את ההתמסרות, היכולת הרוחנית והאדיקות של בן עזאי, ביחד עם חוכמתו והמשמעת המושלמת של בן זומא. רבנים אלה מראים לנו שלמרות שכל אחד מהם היה כבר ברמה רוחנית גבוהה מאוד, היו להם מטרות וכוונות אגוצנטריות. מטרות וכוונות יוצרות אגו ומגבילות את האפשרות לשחרור והארה. הן הופכות את החלק האחרון של הדרך לשחרור למסוכן ולכזה שממנו קשה להתעורר. הגישה הבטוחה ביותר היא בו זמנית לרצות באלוהים בצורה אינטנסיבית ולחיות בכל הממדים של החיים בדרך לשחרור. עלינו להיכנע בצורה מלאה לרצון האלוהי שבתוכנו ולאפשר לשכינה להנחות אותנו ללא שום כוונה מצידנו, למעט הכמיהה לאלוהים. כאן השלושה נכשלו.

לאלישע בן אבויה ('אחר') היו התכונות של בן עזאי ושל בן זומא. הוא נחשב לאחד מגדולי הקדושים של אותה תקופה. הוא היה יכול לחוות מיזוג עמוק (ייחוד עליון) עם אלוהים אולם טעותו, שהובילה אותו למפלה רוחנית, הייתה שהוא הפריד בין מצב הייחוד העליון (אצילות) מייחוד התחתון, האחדות עם הממד הארצי של מלכות. הוא חשב שהתורה והמצוות נועדו רק עבור אלה שלא חוו את הייחוד העליון.

מנקודת המבט של עולם האצילות היה רק אחד: אין דבר מלבד אלוהים והכל מתבטל בפני אלוהי האין-סוף. לתפישתו לא היה צורך או מקום לתורה ולמצוות, כך שהוא המשיך להיאחז בייחוד העליון ולא הרגיש צורך להמשיך ולחיות על פני האדמה לפי הדרך הגדולה של התורה. הוא ידע שהכל הוא אלוהים, אבל הוא לא ידע איך לגשר בין העולמות. הוא לא הבין שאנחנו ישויות רב ממדיות ושבמודעות המוארת של האחד, עלינו ללמוד לחיות בו זמנית את כל ממדי הקיום.

היה זה מצער שאלישע בן אבויה לא הקשיב לאמרתו של רבי עקיבא: "כאשר אתם מגיעים לאבני השיש הטהורות, אל תאמרו מים! מים!" אפשר להבין את זה כך: "אל תחשוב שיש שני סוגים של מים וכך תיצור הפרדה, הפעלה של חוסר אחדות והריסה של הערוצים המחברים בין העולמות". עולם האצילות והעשייה הם אחד. ההפרדה קיימת רק בעולם העשייה שהוא העולם של היעדר טוהר רוחני. בעולם האצילות יש רק טוהר ולכן העולמות מתחברים על ידי הרקיע הטהור של תפארת.

לסיכום, כדי להיכנס ולצאת בשלום מן הפרדס, לא ניתן להחזיק בתשוקה לדבר, פרט לכך שהאחד יגיע בזמנו שלו, כאשר אנו מאפשרים לעצמנו לחיות לאורם של אהבה, חירות, מצוות והלכה. ישנן הרבה גופות מתות בדרך להארה, והתורה מדריכה אותנו כך שאנחנו לא נהפוך להיות אחת מהן.

*ד"ר גבריאל קזאנס הוא רופא, סופר ומומחה עולמי לריפוי טבעי, מקים המרכז Tree of Life Rejuvenation Center בארה"ב, יוגי ומרצה בינלאומי להתפתחות והגשמה עצמית. רב מוסמך וקבליסט, כתב את הספר The Torah as a Guide for Enlightenment

סדנת סוף שבוע 'התורה כמדריך להארה' עם גבריאל קזאנס מתקיימת בתל אביב ב- 12-13 בנובמבר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully