מוחין דגדלות

המילה מדיטציה השגורה כיום כמעט בכל פה קיימת אלפי שנים ביהדות במונחים "כוונה" ו/או "התבוננות. טכניקה זו שימשה מקובלים רבים בכל התקופות לעניינים שונים עד כדי רמות נבואה. הם ידעו היטב את סודי הסודות באופן בו ניתן להגיע לשלוות הנפש ולהארה המוחלטת. לשיטתם, "הכוונה" הינה דרך חיים בה יוכל האדם להשתחרר ולהתעלות מעל הקיום החומרי המוגבל, כך שמי שיטה עצמו ללמוד את הסוד עשוי לחולל שינויים נפלאים באיכות חייו ובסביבתו.

כל זאת, כאמור, בדרך ה"כוונה" המביאה את האדם למצבים תודעתיים ומדיטטיביים עמוקים מאוד. את המושג "מדיטציה" אגדיר כחשיבה מכוונת לפרק זמן קצוב שמטרתה לשלוט בחלק הלא מודע, להרחיב את גבולות המודעות, לפתח תהליכי חשיבה ולהימצא במצב הנקרא "מוחין דגדלות" - מצב תודעתי גבוה המבטא שלב מתקדם בסולם ההכרה העצמית תוך מודעות רוחנית לסובב אותנו.

בכלליות, המדיטציה הקבלית מהווה טכניקה המאפשרת התקשרות רוחנית גבוהה עם עולמות עליונים וכתוצאה מכך ניתן לתעל את ערוצי האנרגיה הקיימים בנו לצורך שינוי המציאות. קרי, שחרור כעסים ומתחים, שיפור הביטחון העצמי, יחסי אהבה, ריפוי ולהשפיע מהרוחני לגשמי לצורך שפע ופרנסה.

ב"כוונה" קיימות מדרגות רוחניות שונות כאשר ההבדלים ביניהן מהותיים ומקורם בשיטות השונות המופיעות בספרות הקבלית ( כתבי האר"י, הזוהר), בדרגת העוסקים במלאכה זו וברמת בקיאותם הנדרשת. השימוש ב"כוונה" קדם לקבלת האר"י אך בשל הצנעת סודות הקבלה ע"י חבורה מצומצמת של עוסקים בתחום נדחקה טכניקה עתיקה זו לקרן זווית, עד אשר האר"י הקדוש בצפת חשף אותה באופן גלוי והתיר את השימוש ב"כוונה" לאלו הלומדים קבלה ממש. שכן לשיטתו ה"כוונה" היא בעצם אורח חיים ממש ולא חוויה מזדמנת.

חכמי הסוד לימדו כי ישנן שיטות נכונות ובטוחות למי שמתוודע לראשונה אל עולם המדיטציה היהודית, כגון: שימוש בצירופי השם הוי"ה ובסמלים קבליים, כגון מגן דוד או מנורה (למנצח). בדרך זו האדם מגיע בעיקר לשלווה, לרוגע ולהתבוננות פנימית להכרת נפשו. שיטות נוספות אך מוצפנות קיימות בזוהר הקדוש שחולל מהפכה מחשבתית בעולם הקבלה בתחום ה"כוונה" מפני ששנים ארוכות סברו שהוא אינו עוסק בכך. אולם, האר"י בכתביו מגלה כי הזוהר גדוש בדרכים רבות ומדבר בקטעים נרחבים על ה"כוונה הקבלית". אך גם קבלת האר"י אינה מנדבת פרטים גלויים יתר על המידה בעניין ה"כוונה".

ר' אברהם אבולעפיה, אחת הדמויות החשובות ביותר בקרב העוסקים בקבלה הנבואית ובאומנות המדיטציה הקבלית, כתב ספרות רבה בנושא אך כתביו עוררו סערה רבה בממסד הדתי שטען כי שיטותיו של אבולעפיה, מדיטציה המבוססת על שימוש בשמות קודש על פי סוד הצירופים, מהוות סכנה ממשית ומיידית. כיום משנתו זוכה לעדנה רבה בקרב תלמידי חכמים העוסקים בלימודי קבלה לעומק, כך שמי שמכיר היטב את שיטותיו מבין עד כמה השיטות שבדתות המזרח מגדירות את המדיטציה כתכלית רוחנית העומדת בפני עצמה ואת החוויה המיסטית כמטרה.

אותה גישה מדגישה את חשיבות המדיטציה עד כדי קביעת מהותה כמרכז החיים. בשונה מכך, המדיטציה הקבלית נועדה לעורר את ההתפתחות הרוחנית, ולשפר ולהבין טוב יותר את טעם קיום המצווה. החלק הנסתר שבה מופיע בכתבי הסוד ומבטא את העבודה הרוחנית הפנימית של האדם מול עצמו, פתיחות לחשיבה עצמית אקטיבית היוצרת תודעה מוגברת המסוגלת להשפיע מהרוחני לגשמי תוך התעלות האדם מעל לממד הגשמי. כלומר: הקבלה אינה רואה "בכוונה" מטרה עצמאית לכשעצמה אלא דרך רוחנית מעשית המחברת את האדם למקור העליון ממנו יוכל לספוג את השפע האלוקי.

עם התגברות הצמא הרוחני בקרב ההמונים המבקשים להיכנס אל תוך עולם המיסטיקה וללמוד את רזי המדיטציה, קמו חוגי קבלה המציעים לימוד מזורז של הנושא לכל דורש. לשיטתם, השימוש בשמות ע"ב ומ"ב (שמות קודש) לצורך "כוונה" הוא נכון וראוי בשל העוצמה הרוחנית הטמונה בשמות הקודש הללו שבגינם ניתן להגיע למדרגות רוחניות גבוהות. כך הם מפיצים את "הכוונה" הקבלית לכל המתעניין.

התנגדותי לדרך זו נעוצה בעובדה ששמות קודש הם המרכיב העיקרי בסודות הקבלה המעשית והם אכן עוצמתיים, אך השימוש בהם אסור בתכלית! מדובר בכלים אדירים העלולים לפגוע קשה באדם הפשוט שאינו מכיר כלל את הקבלה העיונית, לא כל שכן את הקבלה המעשית, ובמקום להגיע לשלוות נפש ימצא עצמו במצב של כאוס מוחלט. האר''י הקדוש, בהקדמתו לעץ חיים, כתב כי יש סכנה בלימוד המדיטציה הקבלית. בלשונו של האר''י: ''בוודאי שיתעוררו הקליפות נגדו...''.

בין התנאים שהוא עצמו מביא טרם לימוד הם קדושה וטהרה, תיקון מידת הכעס ועוד. עוד הוא מוסיף כי מי שאינו עומד בתנאים המוקדמים לא יירד לסוף דעתו ורק יטעה לחשוב שהוא מבין את הסוד. ניצחון הרוח על החומר מובא בפנינו בדרך ה"כוונה" בקבלה. שיטה נפלאה להרגיש שלמים, מאוזנים אנרגטית ופתוחים לקבלה ונתינה.

ובנימה אישית, אני מגיש לכם באהבה טיפ נהדר לשחרור חסימות ולפריקת מתחים, פחדים וחרדות - סוד המגן דוד הנקרא "שבעת הרועים" (חסידות): יש להדליק 7 נרות כנגד שבעת הרועים - אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד. להניח 6 נרות בצורת מגן דוד ואת הנר הנוסף להניח בקצה התחתון שיהיה בינך ובין המגן דוד. יש להתבונן היטב בלהבות האש ולומר את המילים "שיוויתי ה' לנגדי תמיד" מספר פעמים. לנשום נשימות עמוקות ולהרפות את הגוף במשך עשרים דקות. ההרגשה הכללית תשתפר פלאים ותחושו נקיים וחזקים יותר.

יצחק אהרון הוא איש קבלה, ראש מרכז "חכמה"