וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מסלול יציאה

דורית בר

12.10.2010 / 8:20

כל החיים אתם נעים סביב העונג והכאב כשבכל פעם אחד מהשניים הללו נמצא בחזית. איך אפשר להיחלץ מהמעגל האינסופי הזה?

החיפוש המתמיד אחר רגעי עונג טבוע בנו מלידה ומנהל את חיינו בכל רובד וצורה. ילדים עשויים לבכות ולהשתולל כשהם רוצים ממתק במקום ירקות ופירות – ובדיוק באותו אופן גבר עשוי לחוש תשוקה מינית עזה ולשכב עם בחורה רק כדי לספק את אותה תשוקה ולהימנע מחוויית החוסר שבכמיהה למין.

המעגל האינסופי של עונג וכאב הוא הדת הלא מדוברת של בני האדם, ומבלי משים אנחנו עושים כל שביכולתנו כדי לחוש תחושות חיוביות, ועושים אף יותר כדי להימנע מתחושות שליליות. כאב, כיווץ, מתח ובלבול נחשבים לילדים 'דחויים', לעומת זאת, שחרור, הרפיה, עונג, שמחה ואקסטזה הם מושאי החשק האולטימטיביים.

איילה, אשה בשנות ה-40 לחייה, עוברת משבר מקצועי. היא חשה חוסר סיפוק מהעבודה הנוכחית שלה, ותסכול, חוסר בהירות וחוסר נחת הם מנת חלקה בימים אלה. היא פונה לייעוץ כדי לנסות למצוא את הדרך התעסוקתית החדשה עבורה שתגרום לה אושר, שמחה ושלווה. הדוגמה של איילה היא דוגמה אחת מיני אינסוף מצבים בהם אנחנו מתקשים להכיל את המצב כפי שהוא ומבקשים שהוא יתחלף במצב אחר. עונג וכאב לצורך העניין הם סימנים פנימיים שמייצגים את מה שאנחנו ממש רוצים (עונג), ומנגד - את מה שנעשה הכל כדי להימנע ממנו (כאב). דרושה התבוננות חדה ועמוקה לתוך חיינו כדי לשים לב למחזוריות האוניברסלית הזו.

ספקי עונג

אלי מצהיר על עצמו שהוא טיפוס בוגדני, הוא לא מצליח להישאר עם אשה אחת במערכת יחסים מונוגמית, וכל הזמן חש את הדחף לנהל שתי מערכות יחסים במקביל, לעתים אף יותר. כשהוא מספר על עצמו ועל הקושי שלו ניתן לשמוע את המנגינה הקלאסית – "אני יודע שדפוס ההתנהגות שלי הוא מעוות, אני יודע שאני צריך להפסיק לבגוד. זה גורם לי סבל נוראי, תחושת קונפליקט וחוסר שלמות (הוא רוצה להפסיק לבגוד כי הבגידה גורמת לו כאב), אני גם מכאיב לסובבים אותי וזה מעמיק את התחושות הקשות (עוד רצון להימנע מכאב). מצד שני אני לא יכול להפסיק, אני גם אוהב את זה (ממשיך לרדוף אחרי מה שמענג אותו)".

האמת היא שכל אחד מאיתנו יכול למצוא בתוכו בכל רגע את תבנית המחשבה הבסיסית הזו. אוכל, טלוויזיה, סמים, טיולים בטבע, חופשות, פידבקים חיוביים – כל אלה ואחרים הם ספקי העונג שלנו. פעמים רבות נתמכר לאחד או יותר מהם מתוך הצורך המתמיד לחוש נעים. משפטים כמו "חיים רק פעם אחת!", "באנו לכאן כדי להנות לא?!", "do what feels good" – מדגימים את סחרחרת הרדיפה אחרי מה שעושה לנו טוב.

אם כן, מה הבעיה עם זה שאנחנו מחפשים להרגיש טוב? זה טבעי, לא? כן, זה טבעי, ואין עם זה בעיה, פרט לכך שבכל מקום שבו נחווה עונג עצם הופעתו מבשרת על בואו העוקב של כאב. הכאב והעונג הם בלתי נפרדים. דוגמה לכך ניתן לראות באופן ההתנהלות של מערכת יחסים רומנטית - יש בה הרבה רגעים של קסם ואהבה, ולצד זה עולות גם תחושות של קנאה, כעסים, תחושות פגיעות ועלבון.

מה נמצא מעבר לעונג ולכאב?

השלב הראשון בתהליך הגילוי של מה שנמצא מעבר לעונג וכאב הוא מודעות הולכת וגוברת לכך שההתנהלות שלנו בתוך החיים היא אוטומטית. דרך מודעות זו נגלה שניתן לצפות את מהלכינו, ושהמאפיין המשותף שלהם הוא אותה תשוקה מתמדת לחוש נעים, ואותו פחד אימתני מכל מה שאינו נעים. כל הפחדים שלנו הם ביטוי להימנעות שלנו מכאב – אני מפחדת להישאר לבד, אני מפחד שלא יהיה לי כסף, אני מפחד שיצחקו עליי, אני מפחדת שאאבד את העבודה שלי; וכל התשוקות שלנו הן ביטוי לרדיפה אחרי עונג – אני חייבת סקס, אני צריכה אוכל והרבה, אני חייבת משהו מתוק, אני צריך אשה, אני צריך להירגע.

השלב השני הוא התעוררות של דחף עמוק להתעלות מעבר למבנה הצפוי מראש לעבר משהו חדש. הרצון האמיתי לגלות מי אני באמת מעבר לפחד ותשוקה, מי אני מעבר לחיפוש המתמיד אחרי חוויות מענגות שבכל המקרים מתחלפות במחזוריות אינסופית בחוויות מכאיבות. כשאנחנו מתחילים לשאול את השאלה מה נמצא מעבר לעונג וכאב, לראשונה אנחנו נעצרים – מורדים ברכבת ההרים של המחשבות, הרגשות והתחושות שלנצח מסתובבת סביב עצמה, ורוצים באמת לגלות מה מצוי מעבר לה. העצירה הזו מאפשרת נוכחות בתוך הרגע, חוויית מלאות פנימית שהיא מעבר לנסיבות החיים.

באותו רגע הזהות העצמית שלנו מתחלפת מהזדהות עם הגוף ומה שקורה לו לחוויית עדות – אני עד למה שקורה, אבל אני לא מה שקורה לי. העמדה החדשה הזו היא הקשבה עטופה בדממה, שקופה וחסרת אג'נדה, היא לא רוצה דבר עבור עצמה, היא ההתחלה של שפיות אמיתית בתוך החיים. בצורה הזו אנחנו מתחילים ליצור עצמיות שהיא מעבר לחוויה נעימה או לא נעימה, זוהי אותה עצמיות טהורה, ריקה מכיוון, חלולה, ואפשר לומר שהיא היא ההתעלות האולטימטיבית מעבר לפחד ותשוקה. מתוכה החיים נמשכים ודברים קורים - סיפוק ואכזבה, אורגזמות ופרידות, שמחות ומכאובים, כולם רק חלק מתנועת החיים.

בתור העצמי האמיתי אני לא מעדיפה דבר אחד על פני האחר. אני נוכחת בתוך הכל, מודעת לקיום, משוחררת מרדיפה והימנעות, מגלה מי אני באמת. במצב הזה נפתחות אפשרויות חדשות – אם אני לא לכודה בתשוקה ופחד אז אני יכולה סוף סוף להתענג בטוטאליות מבלי לפחד שזה ייגמר, אני יכולה להיות כאן ועכשיו בחוויית מיניות אקסטטית ומשוחררת מבלי לחשוב האם החוויה תחזור על עצמה שוב.

באותו אופן, כשאני לא מפחדת לחוש כאב אני גם יכולה לחוות עצב או כעס, מבלי להתנגד לחוויה ומבלי לתייג אותה כשלילית או לא רצויה, כי בכל מקרה, היא פשוט ישנה. הדממה שבבסיס הכל היא התחלת הגילוי של שחרור אמיתי, דרך המפגש הישיר עם אפשרויות קיום חדשות שלא ידענו קודם.

תרגיל

מטרת התרגיל היא להגביר את רמת המודעות למבנה התודעתי של רדיפה אחרי עונג והימנעות מכאב. הראייה שלו שוב ושוב כמו משוואה מתמטית שמנהלת את חיינו תאפשר בסופו של דבר שחרור ממנו. כתבו בצורה אסוציאטיבית כל מה שעולה בראשכם בנושא מסוים שמטריד אתכם. מלאו עמוד אחד שלם של מחשבות, רגשות ותחושות, הרחיבו במיוחד רגשות ומחשבות סותרים.

כשתסיימו עברו על המשפטים ותייגו אותם בתוויות "כאן אני נמנע מכאב", "כאן אני רודף אחרי עונג". חיזרו על התרגיל פעם ביום למשך תקופה שמתאימה לכם, עד שהתיוג והראייה של הדפוס יתאפשרו מרגע לרגע. קרישנמורטי, מורה רוחני והוגה, נהג לומר שראייה נכונה של דפוס יכולה לשים קץ לדפוס מעצם היותה, מכיוון שהראייה והפעולה הן אחת.

דורית בר היא מדריכה להתפתחות אישית ורוחנית של יחידים וקבוצות, מאמנת אישית ועסקית, בוגרת לימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, טיפול משפחתי וזוגי, מנחה בכירה בשיטת 'האור הלבן' ובטכניקת 'השאלה', זמרת 'בהקטי', מנחה מפגשים של שירה, מוסיקה חיה וכתבים מקודשים.

'חכמת חיים – קבוצת התפתחות לרוחניות מעשית' נפתחת בת"א ב- 2/11/10 (מפגש היכרות חווייתי מתקיים ב- 1/11/10)

sheen-shitof

עם הנחה בלעדית

החברה הישראלית שהמציאה את מסירי השיער עושה זאת שוב

בשיתוף Epilady
  • עוד באותו נושא:
  • עונג
  • כאב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully