בתפיסה התרבותית-רפואית היום, הרחם נתפס כבית גידול לילדנו, כשהוא מעורב בתפקודים נקביים שונים כמו ייצור ביציות, דימום חודשי ועוד. הרחם נתפס כאיבר פסיבי, משולל כל חכמה או ידע. אולם, תפיסה זו מתעלמת מחכמת החיים הטמונה ברחם ומכוח יצירת ה"יש" הגלום בה. האינדיאנים, למשל, התייחסו לרחם כאל איבר החלימה של האישה, כשהחלימה התפרשה כיכולת לברוא וליצור מציאות. על פי הטאו, הרחם נקרא "הארמון השמימי" ומתייחסים אליו בקדושה.
הרחם למעשה מייצג שתי מהויות מהות האמהות ומהות התשוקה הנשית. שתי מהויות אלו הן מהויות של יצירה והתגשמות. אישה עשויה להגשים את עצמה כשהיא הופכת לאם, אך באותה מידה היא עשויה להגשים את עצמה בהקשבה לצרכיה הגופניים-רגשיים-רוחניים, תוך התמסרות לעונג ולשמחה הנוצרים כתוצאה מהקשבה עמוקה זו.
ההקשבה בכל אחת מצורות ההתגשמות באמהות ובתשוקה הנשית, הינה הקשבה לתנודות פנימיות, לתחושות ולרטטים המגיעים מעומקיו של הרחם. כל תחושה כזו הינה מסר, קול או סוג של קריאה הבאים לאותת ולכוון. כשאישה קשובה לרחמה, היא לומדת את שפתו הייחודית ואת אותותיו, והיא מפתחת אורח חיים של חיבור עמוק לגופה ולעוצמותיה הנשיות.
שמירה על בריאות הרחם
חוסר הקשבה והתעלמות מתחושות וכאבים, עלולים ליצור הרעלה פנימית. כשאם מתעלמת מתחושות גופניות לא נוחות, מחולשה וממצוקה שהיא חשה, כשהיא קשובה רק לצרכיהם של ילדיה וחשה שהיא אחראית להם, אך מוותרת על אחריותה לסיפוק צרכיה שלה, היא פוגעת בכוח החיוניות והיצירתיות של הרחם שלה. כשאישה מקיימת יחסי מין לא בלב שלם, כשהיא מוותרת על רצונותיה בתוך המגע המיני או כשיש אלימות בתוך מערכת היחסים, התעללות רגשית או השפלה, היא יוצרת בכך זיהום פנימי שמסכן את בריאותו של הרחם ושל האיברים הסובבים אותו.
לכן, כדי לשמור על בריאות הרחם ועל חיוניות כוחות החיים שבו, רצוי להקשיב לכמיהות, לרצונות, לצרכים ולתשוקות, תוך הענקת ההזדמנות לעצמנו להתפתח, לגדול וליצור מחדש. חשוב לשמור על "היגיינה" רגשית-קיומית במישורי ההגשמה הנשית השונים: גם כשאישה היא אימא, ואחראית לטיפול ולהזנה של ילדיה, חיוני עבורה לדאוג לטיפול ולהזנה של עצמה, גם במישורים הרגשיים, תוך שמירה על התחדשותה והתמלאותה הפנימית באופנים המתאימים לה.
בתחום המיני, חשוב שאישה תסנן מגעים מיניים שאינם מכבדים את צרכיה, את רגשותיה ואת שלמותה העצמית. חשוב גם לנטרל ולצמצם קולות משתקים או לחצים חיצוניים ופנימיים אשר מדכאים בה את התשוקה להתפתח, לשנות וליצור. הרחם הוא הקרקע הפורייה של אין סוף אפשרויות היצירה וההתהוות הטמונות בתוכנו. אם נכבד את אותותיו ואת סימניו, ונענה בהקשבה ובהגשמה, נתרום לפוריות ולפריחה שופעת בשדות השונים והמגוונים של חיינו הנשיים.
*ד"ר דבורה לדרמן דניאלי, חוקרת וכותבת בתחום חוויית הגוף הנשי, מחברת הספר "הרחם יודעת".
ורדה לב אש היא מנחה לאינטימיות, מיניות וטנטרה טיבטית, דקיני - לנשים, גברים, זוגות וקבוצות.