תמונות מחיי הנפש

מאז ימי קדם ועד ימינו מבטא עולם החלומות את אחד התחומים המרתקים והמסעירים שידע המין האנושי. עדות לכך ניתן למצוא בכתבי קודש, מנהגי עמים, פולקלור ומחקרים מדעיים שנערכו לאורך השנים, לרבות מעבדות שינה שהוקמו ברחבי העולם לצורך חקר השינה והחלומות. גם התחום הפסיכולוגי לא נשאר חייב ולפיכך נולדו תיאוריות פסיכולוגיות שעוסקות בהשערות שונות על מהות החלום והשפעתו על האדם.

הפסיכולוג הנודע זיגמונד פרויד שחולל מהפכה בעולם הפסיכולוגיה, פיתח בזמנו גישה מסעירה המסבירה כי יש להתייחס לחלומות כצופן לגילוי תסביכים מודחקים בלב האדם. כלומר, כל זמן שאדם ער הכרתו עומדת על המשמר אך בזמן השינה פורצת לה תת ההכרה וחושפת ללא סייגים את עיקרי התכנים הנסתרים בנפשו. כמו כן, פרויד התייחס בביטול גמור לחלק העל טבעי שבחלום וקבע כי "ערכו של החלום לגלות לנו ידיעות על העתיד, זו כמובן שאלת שווא".

אולם, מאז התקדמה הפסיכולוגיה בצעדי ענק וממחקרים מדעיים הוכח באופן חד משמעי כי החלום לעתים מהווה צוהר דרכו אכן ניתן לצפות את העתיד. נוכח רגישות הנושא נשללה כל אפשרות מעשית לסלף את מהימנות העדויות שנגבו מפי הנבדקים אשר הוכיחו מעל לכל ספק את נכונות החלומות והתגשמותם. אותם חוקרים ידועי שם עמדו נפעמים נוכח תוצאות המחקרים והסבירו כי אכן מדובר בתופעה על טבעית שבלתי אפשרי לשלול אותה, למרות שאין כל דרך להכילה ולהגדירה בכלים מדעיים מתקדמים. בהתחשב במסקנות אליהם הגיעו אנשי המדע סביב האפשרות לחזות עתיד באמצעות חלומות היו מדענים שהרחיקו לכת, הפיקו לקחים מעשיים בעניין זה והקימו מרכז מדעי לחיזוי מאורעות עתידיים באמצעות חלומות.

מזה אלפי שנים ניצבת תורת הקבלה ומגלה באופן בהיר את שגילה המדע באיחור ניכר. לא רק בהבנת הדברים הקדימו חכמי הקבלה את אנשי המחקר, אלא אף בפיזור הערפל סביב שאלת תכלית החלום והכרת התכנים הסימבוליים המופיעים בו. בתלמוד הבבלי, מסכת ברכות (נ"ז ב') כתוב: "שינה - אחד משישים למיתה". כלומר, מצב השינה דומה למצב מוות אך ביחס נמוך של 60:1. בזמן השינה מצטמצם הקיום הגשמי לכדי הרמה הנדרשת להמשך קיומו של האדם, והנשמה חופשייה להיפרד זמנית מהגוף ולעלות לעולמות עליונים.

תורת הקבלה מלמדת כי באדם קיימים חמישה חלקים רוחניים: נפש, רוח, נשמה, חיה ויחידה. כלומר, בזמן ערות נמצאים כל חמשת החלקים והם אלה האחראים על אנרגיית החיים באדם. אולם בזמן שינה עולים ונפרדים כל ארבעת החלקים העליונים ונותרת הנפש לבדה. היא זו המהווה את החלק הרוחני הנמוך ביותר שאינו נפרד מהגוף ודואג להחיותו, כאשר הנשמה עולה למימד עליון.

אם כן, מדוע אנו חולמים ולשם מה? חכמת הקבלה מלמדת כי במהלך חיינו אנו צריכים להתעלות תמיד מבחינה רוחנית ולעבור שינויים בדרך להארה ולזיכוך הנשמה. על כן החלום הוא כלי רוחני המסייע לאדם לבחון את הרהורי ליבו, את הטמון בתת המודע, לעתים הוא מרמז על שעתיד להתרחש, ובפעמים אחרות אף מעלה קטעים מעברו של האדם שאליהם חובה עליו להתייחס. ככל שההתפתחות הרוחנית של האדם גבוהה יותר כך יוכל להבין ולראות ביתר בהירות את הסימנים המובאים בפניו בחלום.

כידוע, ביהדות מייחסים משמעויות רבות וערך ניכר לחלומות ולסמלים המופיעים בהם, כמובא בחלום יעקב, חלומות יוסף, חלומות פרעה ועוד. סיפורים אלו מלמדים כי החלומות עשויים להיות רווים במסרים חיוביים או שליליים אודות העתיד להתרחש, וכאן אדגיש כי חכמי הקבלה מסתייגים מהותית מדברי פרויד שטען כי אין לראות בחלומות צוהר דרכו ניתן להשקיף אל העתיד.

סמלים חיוביים בחלום יכולים להיות: מים זורמים - ברכה, נחש - שפע וממון, דגים - שמירה, הולדה והצלחה, נפטר נותן מתנה - חיים ארוכים, דם – המתקת הדינים, פרפר - בשורות טובות.

סמלים שליליים בחלום שעליהם מומלץ לעשות הטבת חלום (ביטול המסר השלילי שהופיע): כלב - לשון הרע, נר שכבה - פגיעה במזל, גוף מלוכלך - דוברים עליו שקרים, צבע אדום - סימן לצרה ועונש, צבע תכלת - סכנה.

בתורת הקבלה מחלקים את החלום לשלושה חלקים מבניים עיקריים: החלק הדמיוני, החלק האמיתי, מועד החלום.

החלק הדמיוני:
במהלך היום אנו חשופים ללחצים, טרדות ומחשבות המתרוצצים במוחנו המאיימים על נחת הרוח ושלוות הנפש. אלה פורצים החוצה בשליש הראשון של השינה וקשורים לעולם הדמיון. בדרך כלל חלומות מסוג זה הינם מוזרים מאוד ללא מסר רעיוני הניתן לפירוש. הבלבול האופף אותם והמעברים החדים מנושא לנושא מרמזים על פריקת מתחים ופחדים הקיימים בעולם הגשמי שמשתחררים בזמן החלום.

סיוטים מתרחשים כאשר האדם סובב במעגלים בעלי אנרגיה שלילית כתוצאה ממעשיו, או מושפע מאנשים בעלי נפש רעה. על כך נאמר "החלומות שווא ידברו". בזוהר נכתב "אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים" (במדבר פ' פינחס), לכן אין לראות בחלומות אלה סימן לבאות ומוטב לא לנסות לפרשם.

החלק האמיתי:
יש בו מן הנבואה ומרמז על העתיד להתרחש בחיינו ובסביבתנו הקרובה. שנאמר בתלמוד הבבלי מסכת ברכות (נ"ז, ב'): "חלום –אחד משישים לנבואה". כלומר, הסמלים והסימנים המופיעים הינם בעלי משמעות עליונה ומי שיטה עצמו להבינם ממש, יוכל לדעת על הבאות. במקרים בהם עולה העבר זהו סימן שאנו טועים במעשינו וטעות זו חוזרת על עצמה.

עלינו לבדוק ולבחון היטב את פשר הסימנים המובאים ביחס לעבר, אלה יסייעו לנו בהמשך דרכנו. הרמח"ל מלמד כי ג' חלומות מתקיימים ואלו הם: חלום של שחרית, חלום שחלם לו חברו וחלום שנפתר בתוך חלום. יש המוסיפים גם חלום שנשנה. חלומות אלה הם בבחינת מכתב אישי הנשלח לאדם ומוטל עליו לפענח את המסר לאשורו.

זמן החלום:
באשמורת השלישית, בין השעות 2-5 לפנות בוקר, בערב שבת ובשבת בצהריים אלה הזמנים בהם החלומות לרוב אמיתיים.

לסיכום, החלומות מהווים צינור מקשר בלתי אמצעי בין העולם הזה לעולמות עליונים. הם נושאים עמם מסרים שונים המקנים לאדם תובנות כיצד עליו לנהוג בענייניו וממה עליו להישמר. הזוהר מסביר כי לפתרון החלום חשיבות רבה אף יותר מהחלום עצמו שנאמר: "שכל החלומות הולכים אחרי הפה", וגם "וחלום שלא נפתר כמוהו כאיגרת שלא נקראה". לכן כשפונים לאדם כדי שיפתור לנו את החלום חשוב לדעת עד כמה הוא בקיא בתורת החלום, שאין לו מניעים נסתרים להכשילנו ורצוי שיהיו לו רגשות חיבה כלפינו.

יצחק אהרון הוא איש קבלה, ראש מרכז "חכמה"