טעות לעולם חוזרת?

"השטן אינו מפתה אותנו, אנחנו מפתים אותו בזה שאנו מזמינים אותו בכל מיני תחבולות." (ג'ורג' אליוט)

סדרת המים, כפי שראינו במאמר הקודם, מייצגת פעמים רבות את הפחדים הקיימים בנו, החששות וה"שריטות" אותם צברנו במהלך חיינו. אך השפע, או היעדר שפע, המייצג את סדרת הגביעים, הוא תמיד תוצאה של משהו. של יכולת החיבור שלנו עם האמונה, והאמונה היא היכולת שלנו למשוך אור מהיקום ולאפשר לעצמנו את שאנו חפצים בו.

כשנגיע להסברים על הסדרה המרכזית ואציג את קלפי השטן והכוהן הגדול, אראה שהאור והחושך אינם הפכים כפי שנדמה, ושהחושך הוא תוצאה של היעדר אור. ומה קורה כשהאור כבה? כוחות הכשל שבנו עולים, השדים שבנו מתעוררים וזהו השלב שבו אנו נופלים בדרך כלל.

אך בין שני שלבים אלו, בין השלב שבו כוחות כשל מתעוררים ובעקבותיהם מגיע פיתוי היכול לדרדר את מצבנו, לבין השלב שבו הפיתוי מגיע, יש שלב חשוב בו אנו נמצאים שוב במבחן. בשלב הזה ניתנת לנו הזדמנות להוכיח לעצמנו שאנו רוצים את השפע. ואז, בזמן הקצר הזה, אם אנו לא מתייאשים ומחזירים לעצמנו את האמונה – אנו יכולים לחזור למסלול הנכון.

אתן לכם כדוגמה את סיפורו של גדי שנמצא בגמילה. לאחר כמה שנים קשות הצליח גדי סוף סוף להודות שיש לו בעיה עם אלכוהול, ולאחר שיקום, בארבעת החודשים האחרונים הוא לא נגע באלכוהול. ואז, יום אחד דופקים על דלתו שני "חברים טובים" ומזכירים לו שיש מסיבת יום הולדת 50 לחבר טוב בפאב המקומי. גדי לא תכנן ללכת לשם כמובן, אולם החברים משכנעים אותו לבוא. "אנחנו נשמור שלא תשתה דבר פרט לחלב", הם מבטיחים.
אך בסופו של הערב קורה הבלתי נמנע וגדי מוצא את עצמו מאבד שליטה ומשתכר. שוב.

ה"חברים הטובים" מייצגים למעשה את כוחות הכשל. זו טעות לחשוב שכוחות הכשל באים כדי להכשיל אותנו, בדיוק כפי שזו טעות לחשוב שהחברים הגיעו כדי להכשיל את גדי. הם הגיעו בעקבות העובדה שהמודעות של גדי כבתה, או התעממה, בעקבות חוסר היכולת שלו למשוך אור, והתוצאה היא – מבחן.

אולי החברים האלו לא באמת חברים טובים, ואולי היו להם כוונות נכונות, אבל יהיו מי שיהיו הם למעשה הסימן. הסימן לכך שגדי עומד להיכשל, הסימן לכך שהוא מאבד את החיבור עם האור.
וכשגדי פתח את הדלת וראה אותם, הוא היה צריך לחייך, להגיד להם תודה ולהבין שהם הגיעו כדי להראות לו שהאמונה שלו התעמעמה. הוא היה צריך לזהות את הרגע המיוחד הזה ולעבור את המבחן.

לאחר עזיבתו של קופידון, עצב גדול מילא את לבה של פסיכה: היא הרגישה שכל האושר, השפע והאהבה שהיו, כבר אינם שלה. היא הרגישה שאיבדה את הכול. לחזור הביתה היא לא רצתה, אך גם בארמונו של קופידון לא יכלה להישאר, משום שכל דבר הזכיר לה את אהבתה אליו.

את רוב ימיה היא בילתה על הסלע ממנו אסף אותה קופידון לארמונו וחיכתה לו שיחזור. אך כשחלפו הימים והוא לא חזר, לבה אמנם נשבר, אך לא רוחה. "מה שהיה היה", אמרה יום אחד לעצמה, "לא אתן לאהבה הזו להיגמר. את הטעות שעשיתי אתקן, אני אחזיר אליי את אהובי ואוכיח שאני ראויה לאהבתו", גמלה בלבה ההחלטה. וכך, בכוחות מחודשים, החלה פסיכה לחפש את הדרך להחזיר את אהבתם.

הרעיון המרכזי של הקלף שישה גביעים עוסק בעבר החוזר על עצמו ובכך מעניק לשואל הזדמנות שנייה לתקן את מה שלא הצליח קודם. עם זאת, הארכיטיפ של הקלף עוסק בצורך שלנו לשקוע בזיכרונות ולהתמכר לעבר. כשארכיטיפ זה מתעורר אצלנו, אנו נמצא את עצמנו לרוב מהרהרים, פסיביים ואפילו דיכאוניים. אך יש לזכור, כי זהו אחד מאותם מבחנים שעלינו לזהות אותם ולהיאבק כדי לעמוד מולם. הם חלק מאיתנו, אבל אנו לא חייבים להישאר שם ולשקוע בעבר, אלא יכולים לבחור ללמוד ממנו כדי להתקדם למקום הנכון בהווה.

הקלף שישה גביעים איננו קלף תשובה בסגנון של "כן" או "לא", אלא הוא קלף של מסר המראה כי השואל עומד לקבל הזדמנות שנייה, וכי עליו להיות מוכן כיוון שהכול עכשיו תלוי בו.

כדי לתת תשובה לשאלה שנשאלה בקלף זה עלינו להבין כי התשובה לשאלה נמצאת בעברו של השואל וכי הקלף מראה שהעבר עומד לחזור על עצמו. אירועים, אנשים, סיטואציות וכן כישלונות עומדים בפתח, והשואל צריך לבחון את עברו וללמוד ממנו כדי שיוכל לתקן את עצמו ולהיות מוכן לקראת העתיד לבוא. התפקיד שלנו הוא לבחון יחד עם השואל את עברו. עלינו להבין מה קרה בעברו של השואל בכל הקשור לנושא השאלה שנשאלה. כל מה שהיה בעבר, מה שהוא עשה ואיך שהכול הסתיים עומדים לחזור על עצמם. עכשיו הכול תלוי בשואל – אם הוא הסיק את המסקנות הנכונות ויערך בהתאם – הוא יצליח.

אך צריך לזכור כי זהו קלף מסדרת מספרי השש ולכן הנטייה של השואל היא לקבל את העתיד לבוא בצורה פסיבית, ולתת למהלך הדברים להתנהל בדיוק כפי שהם קרו בעבר. הוא נוטה להתבונן בעבר ולשקוע בו במקום לאפשר לעבר לקדם אותו. התפקיד שלנו, הקוראים, הוא להראות לשואל את עברו, את השגיאות שלו ולעזור לו לקחת את עצמו בידיים כדי שהוא יצליח.

אנו מקבלים הזדמנות שנייה להתמודד עם משהו מן העבר, ואותה סיטואציה, אותו אדם, אותו מבחן עומדים לחזור על עצמם. השאלה היא מה למדנו מן העבר? אם עשינו את התיקונים הדרושים אז העבר שיחזור יהיה טוב, אם לא הבנו את הבעיות ופעלנו לתקנן אנו נחזור על אותן הטעויות.

כך למשל, אם השואל רוצה לדעת אם הראיון עבודה שנקבע לו למחר יצליח, עלינו לבדוק מהי ההיסטוריה שלו בכל הקשור לראיונות עבודה. אם הוא יאמר שאין לו מזל ושהוא לא מצליח לעבור ראיונות עבודה כמו שצריך ובכל פעם מודיעים לו שהוא לא התקבל – הקלף מראה שיש בעיה כיוון שהמצב עלול לחזור על עצמו, אלא אם כן הוא הבין את הבעיה.

כשנשאל אותו אם הוא יודע מדוע זה קרה והוא יאמר שהוא הבין מה הבעיה - הלך למאמן אישי, שיפר את קורות החיים שלו, למד לשבת מול מראיין וכו' - אם הוא עשה את כל זה הוא לא ישגה שוב. הקלף מראה שסביר להניח שהכול מחר יעבור בשלום. אולם אם הוא יאמר שהוא לא יודע, שאין לו מושג מדוע תמיד המראיינים מתקשרים להגיד שזה לא רלוונטי, אז יהיו לנו חדשות לא נעימות, כיוון שהעבר עומד לחזור על עצמו גם הפעם. אם השואל לא יעשה שינוי, גם הפעם זה עומד להסתיים בכשלון.

לכן עליו להתאמץ באופן מיוחד כדי להבין מה הבעיה: לבחון את עצמו טוב יותר, לגלות היכן הוא נכשל, מהם הקשיים שמתעוררים בראיונות עבודה, לגלות מה משתבש שם. אם הבעיה ניתנת לתיקון עד מחר, אז סביר שהכל יהיה בסדר, אולם גם אם הוא ייכשל הפעם, זה לא נורא. לפחות הפעם תהיה לו הזדמנות ללמוד מכל זה, להבין מהי הבעיה ואפילו לנצל את המעמד הרגיש בו נמצא המראיין כשהוא יאמר לו שהוא לא מתאים, ולבקש להבין היכן הוא שגה. אמנם הוא כבר לא יתקבל אולם סביר להניח שלפחות הוא יידע מה לא היה בסדר ויוכל להיות מוכן בפעם הבאה.