"בסוכות תשבו שבעת ימים; כל-האזרח בישראל יישבו בסוכות למען יידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל, בהוציאי אותם מארץ מצריים. אני ה' אלוהיכם" (ויקרא כ"ג).
ההנחיה המקראית לחגוג את חג הסוכות כתזכורת לסוכות בהן ישבו בני ישראל בצאתם ממצריים, מעלה את שאלת הזמניות של החיים עצמם. הסוכה בנויה מקרשים וענפי דקל, אינה חזקה ואינה יציבה במיוחד. פעמים רבות פוקד הגשם את מחוזותינו בחג הסוכות, וסוכות רבות מתעופפות ברוח הקרירה. בואו נביט על הסוכה השברירית והזמנית כסמל לחוסר היציבות של החיים עצמם.
שמתם לב שהקיום שלנו כאן זמני לגמרי, שאנחנו לא יודעים מתי נמות ושכולנו מתים בסוף? ייתכן שהתגובה הראשונית למושג המוות היא פחד, הדחקה, אפילו כעס אך מעבר לכל התגובות זו עובדה פשוטה, שמצביעה על הארעיות של החיים בגוף. כל אורגניזם בכדור הארץ נולד, חי ואז מת. זו המציאות, אלה החיים. עכשיו השאלה היא האם אנחנו נאבקים באמת הפשוטה הזו או מנסים להבין מה באמת קורה כאן, מה המשמעות העמוקה של שינוי הצורה מביצית וזרע שנפגשים, לעובר שגדל, שהופך לילד, לאדם בוגר, ואז לגוף זקן שבסוף מת.
בתוך הזמניות והשבריריות של עצם קיומנו קיים חוסר שליטה כללי שלנו על החיים. בעצם, כל הזמן "קורים" דברים שונים ממה שצפינו או רצינו. אנחנו רוצים שמערכת היחסים שלנו תצליח ותוביל למחויבות והקמת משפחה, וזה לא מה שקורה; אנחנו רוצים להיות מבוססים כלכלית, בעוד שבמציאות יש לנו מינוס בבנק וקשיים כלכליים מתמידים; אנחנו רוצים שהעסק שלנו יצליח ויהפוך לשם-דבר בתחומו, בעוד שבמציאות אנחנו עסק קטן ולא מוכר. כל כך הרבה פעמים החיים טופחים על שכמנו ומודיעים לנו בדרכם שאין לנו שליטה עליהם, שלמרות הניסיונות הרבים שלנו לצפות את הצעדים הבאים - המציאות תמיד (אבל תמיד!) מפתיעה.
רוב הזמן, התגובות שלנו להפתעות מהסוג הזה הן התנגדות, מאבק, תחושות של אכזבה, כעס, פחד, אובדן של החלום שרקמנו ביחס לאופן שבו הדברים היו אמורים להיראות, ותחושה שהקרקע נשמטת מתחת לרגלינו, משאירה אותנו חסרי ביטחון וחסרי שליטה. מקור הסבל המרכזי שלנו הוא ההתנגדות לחיים, ההחזקה המתמדת בסוג של "סרט" שחשבנו ויצרנו במוחנו הסבל מתחיל ברגע שהתמונות בפועל אינן תואמות לסרט שנולד בתודעתנו, הפער בין הרצוי לבין המצוי.
המטרה הנעלה היא התפתחות
כולנו מכירים את הפתגם העתיק 'הכל לטובה' ופעמים רבות משתמשים בו בהיסח הדעת. אם נקשיב לו לעומק נגלה בו תבונה שיכולה לשחרר אותנו מתגובות חרדתיות ומוגזמות לאירועי החיים. אם נתבונן בפרספקטיבה של זמן על דברים שקרו לנו בעבר, באופן שונה ממה שצפינו, ונהיה כנים לחלוטין עם עצמנו נגלה שהכל לטובה, שלמרות שבהתחלה היה לנו קשה להכיל את ההתרחשות, היום אנחנו מודים עליה, מבינים שהיא הביאה איתה ברכה ושמחה לחיינו. ניסיון החיים מאפשר לנו להתבונן על דברים מנקודת מבט שיודעת שהכל מסתדר ושהחיים הם תמיד לטובתנו!
בשנות העשרים לחיי למדתי פסיכולוגיה, הגשמתי חלום ילדות וכמיהות להעמיק עוד ועוד לתוך נפשי שלי ונפשותיהם של בני אדם בכלל. באופן טבעי כשסיימתי את התואר הראשון, רציתי ללמוד תואר שני בפסיכולוגיה קלינית, זה היה נראה לי התואר המתאים ביותר עבורי, שיאפשר לי לטפל באנשים ולהתפתח בדיוק בכיוונים שהגדרתי לעצמי כנכונים וטובים. אלא שהחיים חשבו אחרת במשך שנתיים רצופות ניסיתי להתקבל לתואר שני ללא הצלחה. לא הבנתי למה הציונים היו טובים, ההמלצות חמות, ובכל זאת משהו לא הסתדר.
אחרי שנתיים הרפיתי. המשכתי הלאה ללימודים בתחומים קרובים (עבודה סוציאלית, טיפול משפחתי וזוגי). מספר שנים לאחר מכן, כשכבר מצאתי נתיבים חדשים ללימוד וצמיחה התבוננתי על מה שקרה וידעתי שהכל לטובה. דווקא המצב הזה שבו החיים לא נענו למה שאני חשבתי שנכון לי, פתח בפניי דלתות לעולמות שלא הייתי מגיעה אליהם בדרך אחרת. תחומי לימוד ועניין חדשים, אנשים, מדריכים, מורים, ספרים החיים עצמם נפתחו בפניי. היום כשאני מתבוננת על זה אני מודה לכל האוניברסיטאות שדחו את בקשתי, מתוך ידיעה שלמה ומוחלטת שהנתיב שבו אני פוסעת כעת הוא מדויק ומושלם עבורי. גיליתי, להפתעתי הרבה, שהחיים יותר אינטליגנטיים ממני, הם ידעו יותר טוב ממני מה נכון ומדויק עבורי.
מנקודת המבט של הנשמה בחרנו בחיים בחרנו להיוולד לתוך הגוף המסוים הזה, עם נסיבות החיים האלה. בעצם, אנחנו שותפים של החיים עצמם למזימה שנקראת "החיים שלי". המטרה הנעלה של השותפות הזו היא התפתחות. משפטים כמו "היה קשה אבל למדתי מזה המון", "זה היה שיעור גדול בשבילי", "אני יודעת שיש לי עוד מה ללמוד כאן" נאמרים על ידינו באופן ספונטני ביחס לאתגרים איתם אנו מתמודדים בחיי היומיום. כלומר, טבועה בנו הידיעה העמוקה שכדור הארץ והחיים בתוכו הם בית ספר, מרחב לימודי.
לפעמים, כשאנחנו נאבקים בחיים ובמה שקורה בתוכם אנחנו שוכחים שבאנו לכאן רק כדי ללמוד, לגדול ולהיות כל הזמן יותר ממה שאנחנו. התזכורת הזו חשובה כדי להתחיל להפוך את מערכת היחסים שלנו עם החיים ממלחמת חורמה שבה אנחנו מפסידים שוב ושוב לריקוד סוער אקסטטי וחושני. בדיוק כפי שאדם בוחר לצאת לטיול בהרים עם מדריך לסנפלינג כדי ללמוד לטפס על הרים, הוא יודע שזה עומד להיות קשה, והוא עושה זאת כי הוא רוצה לרכוש יכולת חדשה. באותו אופן, אנחנו בחרנו להגיע לכדור הארץ כדי שנוכל להפוך להיות מאסטרים של החיים.
החיים הם ישות חיה ופועמת
בשלב הראשון יהיה עלינו להכיר בכך שהחיים הם אינטליגנציה שהם ישות חיה ופועמת שמקשיבה לנו, שרוצה בטובתנו, שחוברת אלינו כחברת נשמה אמיתית ומקדישה את כל זמנה ומרצה להתפתחות שלנו. החיים ייצרו עבורנו הזדמנויות לפגוש דווקא את מה שאנחנו הכי מפחדים ממנו, כדי שנוכל להתגבר עליו. הם ישובו ויציבו בפנינו את אותו אתגר באינסוף צורות, עד שנלמד, עד שנהיה גדולים באמת, יותר גדולים מעצמנו. בשלב השני כל מה שעלינו לעשות הוא להרפות, לתת לחיים לעשות בנו כרצונם, לאפשר להם "לשנות לנו את התוכניות" ורק להיענות למה שנקרה בדרכנו.
אין זה אומר להיות פסיביים, או להפסיק לנוע בתוך החיים, זה רק אומר להרפות משליטה על החיים, כי היא אינה אמיתית. בשלב השלישי אם אנחנו אמיצים מספיק, נוכל לפנות אל החיים ולבקש שיאתגרו אותנו, שיטלטלו את כל מקורות הביטחון שלנו כדי שנוכל להתפתח מהר יותר, מתוך ההבנה העמוקה והישירה שהחיים הם אינטליגנציה טהורה רווית אהבה וטוב מוחלט, ולכן אפשר לסמוך עליהם ולתת להם לשחרר אותנו בזה אחר זה מכל מה שגורם לנו סבל ומרחיק אותנו מהתמזגות מוחלטת עם מהותנו האמיתית.
תרגיל לאמיצים בלבד!
בחרו תחום בחייכם שמאתגר אתכם מאד, דפוס, מערכת יחסים, סוגיית חיים, שמאד הייתם רוצים לפתור, ונכון לעכשיו עדיין לא הצלחתם. ואז תפנו אל החיים בעל פה, בכתב, בלב, בכל דרך שתרצו, ופשוט בקשו מהם לחנוך אתכם להתגבר על האתגר הזה, בקשו מהם שייצרו עבורכם הזדמנויות למפגש ישיר עם מה שהכי מפחיד אתכם. חשוב שכוונתכם תהיה טהורה ואמיתית. השתמשו בתרגיל, רק אם אתם מרגישים בשלים ומוכנים לכך כי החיים מקשיבים לכם... התוצאות לא יאחרו להגיע! בהצלחה!
דורית בר היא מדריכה להתפתחות אישית ורוחנית של יחידים וקבוצות, מאמנת אישית ועסקית, בוגרת לימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, טיפול משפחתי וזוגי, מנחה בכירה בשיטת 'האור הלבן' ובטכניקת 'השאלה', זמרת 'בהקטי', מנחה מפגשים של שירה, מוסיקה חיה וכתבים מקודשים.
'חכמת חיים קבוצת התפתחות לרוחניות מעשית' נפתחת בת"א ב- 5/10/10 (מפגש היכרות חוויתי ב- 26/9).