להקשיב לקריאה ולמנוע קריעה

יש רגעים בחיים שפעולה פשוטה נראית לנו כמו הר שלא נוכל לצלוח. ברגעים כאלה הרגשות כמו חוסר אונים, חוסר אמון, כיווץ, קושי וחוסר תקווה מציפות אותנו, משכנעות אותנו שאנחנו לא יכולים, שהחיים גדולים עלינו ושעדיף שנוותר על חלומות גדולים ורעיונות נשגבים על חיינו. בהמשך לכך, אנחנו מוצאים את עצמנו נשארים במערכות יחסים שאינן מיטיבות עמנו, עובדים בעבודות שמשעממות אותנו וגורמות לנו סבל יומיומי, נמנעים משינויים שסותרים נורמות מקובלות שמא נזכה לביקורת נוקשה מהסובבים ומוותרים לעצמנו במקומות שבהם צמיחה וחידוש הם הכרחיים עבור האושר הבסיסי שלנו.

פזית, בת 55, נשואה מזה עשרים וחמש שנים ואמא לשלושה ילדים, סיפרה לי שמזה כמה שנים היא מתראה עם גבר בסתר. הקשר ביניהם אפלטוני לחלוטין, ועדיין שניהם מרגישים שרק ברית הנישואים הרשמית של כל אחד מהם היא שכופה עליהם הימנעות מביטוי מלא ואינטימי לאהבה שבלבם. במפגש עם פזית היה מאוד ברור שהיא יודעת מה נכון עבורה, שעם אותו חבר שמחוץ לנישואין היא חשה שותפות מסדר גבוה יותר מהקשר הנוכחי. עדיין, למרות הכל, היא התקשתה להגשים בפועל את מה שכבר ידעה. פחדים וחששות מהתמודדות עם תהליך השינוי גרמו לה לעכב את ההיענות לצו הפנימי, צו החיים שביקש ממנה להמשיך הלאה, לקחת סיכון ולפרק מבנה קיים, כדי ליצור אחד חדש, מתאים יותר עבורה.

אפשר להקביל את התנועה הטבעית שלנו בחיים לאגם שנזרקת לתוכו אבן: עד שהאבן הושלכה, היה האגם רוגע ושליו, אך מרגע שהיא נגעה במימיו תנועה החלה מתרחשת בתוכו, מניעה אותו לכל הכיוונים, יוצרת בו שינוי, ולאחר כמה רגעים, חוזר האגם לדממה המאפיינת אותו. בהקבלה ניתן לומר, שבתוך החיים ישנו מעגל אינסופי שנע מחוסר תנועה לתנועה ושוב לחוסר תנועה, מפסיביות לאקטיביות ואז שוב לפסיביות, וחוזר חלילה.

כפי שבאגם התנועה היא טבעית והרמונית, נוכל ללמוד מכך לגבי דרך ההתנהלות שלנו בחיים. בדרך כלל, אנחנו נעים בין קטבים – לעתים ניטה לקוטב הפסיבי שיתבטא כעצירה, חוסר תנועה, הימנעות מפעולה, ולעתים נמצא את עצמנו בקוטב האקטיבי של תנועת-יתר, פעלתנות, עשייה מתמדת, חוסר יכולת לנוח ולהרפות וניסיון שליטה על החיים מתוך רצון לנווט אותם. זרימה חסרת עכבות בין הקטבים חושפת את היופי שבתיאום הרמוני עם החיים, ממש כמו אותה אבן שנזרקת לתוך האגם ויוצרת בה אדוות הולכות ומתפשטות.

לעתים הצו הפנימי מבקש להנחות אותנו לעבר תנועה חדשה ויצירת שינוי אקטיבי בתוך החיים, ולעתים הדבר הנכון ביותר עבורנו יהיה דווקא לעצור, להקשיב, לנוח, ולהרפות לתוך המצב הקיים.

במובן מסוים, מאוד קל להקשיב לחיים, כל מה שעלינו לבחון הוא מהם האתגרים שניצבים בפנינו ברגעים אלה ממש. בדרך כלל יש כמה בבת אחת, שכל אחד מהם הוא מעין חזית שאיתה אנחנו מתמודדים, לדוגמה: זוגיות, תזונה, מיניות ועבודה. גם כאשר נדמה לנו שיש כמה חזיתות לחיינו, מביניהן בדרך כלל תרים את ראשה אחת בולטת שמבקשת את כל תשומת לבנו עכשיו, ושהתייחסות אליה נחווית כצו השעה. ברגע שזיהינו אותה, נוכל להתחיל לבוא איתה במגע, להבין אותה, לחוש אותה, ולבדוק מה היא מבקשת מאיתנו – קבלת החלטה, שינוי, פעולה, הפסקת פעולה.

כאשר אנחנו מפרקים את חוויית החיים לחלקים קטנים, נגלה שיותר קל לנו להקשיב לצו הלב, שבעצם בכל רגע יש רק דבר אחד שדורש את כל תשומת לבנו. כאשר נעניק את הקשבתנו הטוטאלית לאותו עניין – זה יגיע, סוג של הנחיה פנימית, תחושה, תובנה, ידיעה לגבי הצעד הבא באותו תחום. לעתים ההנחיה היחידה שנקבל היא שהנושא דורש טיפול, ועדיין לא נדע כיצד לעשות זאת, אבל נדע שזה דורש מאיתנו להיות אקטיביים.

במקרים אחרים החוכמה הפנימית תנחה אותנו לעצור, תאמר לנו שאנחנו תזזיתיים מידי ולכן "לא שומעים" מה יש לה לומר. בכל אחד מהמקרים בעצם מה שנדרש מאיתנו הוא הקשבה לעצמנו, הקשבה עמוקה, אמיתית, סוחפת, כזו שמוכנה לשמוע כל דבר, גם אם המשמעות היא שזה עומד לערער צורות חשיבה ותפישות עצמיות מוכרות בחיינו.

לחיות חיים מלאים ומספקים משמעו להסכים לנוע עם הזרם המתמיד של שינוי, של חיים ומוות. כל מה שקיים מת בסופו של דבר - פרח, מערכת יחסים, עבודה, בניינים, מבנים פוליטיים. זה הטבע של היקום – טבע של התחדשות מתמדת. האושר שלנו מצוי במוכנות שלנו להתמזג עם המבנה הזה. לשם כך נדרשת ההבנה שאנחנו לא נפרדים מהחיים, בסופו של דבר, אנחנו גם כמו הפרחים, גדלים, צומחים, מגיעים לשיאנו, ויום אחד נובלים ומתים.

אז אם אנחנו חלק מתנועה אינסופית של שינוי צורה, לידה ומוות, אין שום צורך להחזיק חזק עבודה משעממת, זוגיות לא מספקת או מקום מגורים שאינו מתאים עבורנו. אנחנו חופשיים לנוע, ואף נדרשים לכך. בדיוק כפי שעץ לא אומר לאלוהים "אין סיכוי שאני אצליח להפוך לעץ פורח ומניב פירות", כך גם אדם שנמנע מצמיחה בשל חוסר אמון שיצליח מונע מהדחף היצירתי שמבקש להתבטא דרכו לעצב אותו כרצונו. במילים אחרות, אנחנו מבזבזים אנרגיה וזמן יקרים מפז על התנגדות לתנועה הטבעית של החיים.

אותה חוכמה פנימית זמינה לנו בכל רגע נתון כשאנו מטים את אוזנינו ומקשיבים. אם נזרום עם אותו קול שיודע, אנחנו עומדים לפרוח כפרחים בגנו של אלוהים, פרחים בצורת אדם, מוגשמים, שמחים וחולקים את חדות החיים העמוקה של שינוי מתמיד.

מחשבות כמו "אני לא יכול להתפרנס ממה שאני אוהב", "מפחיד אותי להחליף מקום עבודה", "אני חלש מכדי להצליח", "רק אנשים עם מרפקים מצליחים בחיים האלה", "אין סיכוי שאהיה מאושר בגלגול הזה" ועוד כהנה וכהנה מחשבות ממיתות, עשויות לעלות בתוכנו, כאשר צו הלב מבקש מאיתנו לפעול בצורה חדשה, ואנחנו מרגישים שלא נוכל לעשות זאת. המחשבה כמו עוצרת אותנו מפני השינוי, ובדרך כלל מתלווים אליה גם רגשות ותחושות כמו כיווץ, פחד, חששות הישרדותיים, חוסר רצון, עצלנות וכדומה.

אולם, התבוננות עמוקה יותר תגלה לנו שהמחשבה היא כמו מבחן שהחיים העמידו בפנינו, ובמבחן הזה נבדקת המוכנות האמיתית שלנו ללכת עד הסוף עם מה שאנחנו יודעים שנכון עבורנו. אם אנחנו נענים למבחן ופועלים בהתאם לצו הלב למרות קולות המחשבה הסותרים – אנחנו עומדים לגלות את עצמנו כגדולים באמת, ענקיים אפילו, כמאסטרים של חיינו. לעומת זאת, אם נזדהה עם המחשבה ונקרוס תחת כובד משקלה, הרי שנכשלנו במבחן, הקשבנו למחשבה במקום לעצמנו.

נסכם ונאמר שהתנועה מפסיביות לאקטיביות היא תנועה טבעית, אפשרית וזמינה עבורנו. התגברות על קשיים שאנחנו פוגשים בדרך היא זו שמבגרת אותנו ומלמדת אותנו להיות מאוחדים עם החוכמה הפנימית שלנו. בדרך הזו, המסע לעבר אושר מתגלה כתנועה מתמדת מרגע לרגע, שקורה מתוך הסכמה ומוכנות להתמזג עם טובתנו הנעלה.

בחרו אתגר אחד מרכזי שמטריד אתכם בנקודה זו בחייכם, אתגר אמיתי שאינכם יודעים כיצד לפתור. נסו להימנע מבחירה מחושבת ורציונאלית ולתת לו עצמו "להרים את הראש" מבין כל שאר האתגרים, כמו אומר "תבחרי בי". שוחחו איתו, עם האתגר, העלו זאת על הכתב, הקשיבו, נסו לבדוק מה החוכמה הפנימית מבקשת מכם ביחס אליו. ייתכן שבתחילה תחוו כאוס, מחשבות סותרות, רגשות סותרים. זה חלק מהעניין.

ייתכן שתרצו לקיים את השיחה הזו יותר מפעם אחת, ואפילו במשך כמה ימים רצופים, עד שבסופו של דבר תעלה רק תשובה אחת מרכזית, בקשה אחת מכם. ואז פעלו – הגשימו את הבקשה הפנימית הזו עד תומה, אפשרו לחוכמה הפנימית שלכם להיות מורת דרך שיודעת מה נכון עבורכם באותו רגע. ייתכן שתחושו שלשם כך אתם נדרשים לטפס על הרים של פחדים, חששות מכישלון, דעות של אחרים. הסכימו לכך. חושו כיצד אתם יוצאים למסע לעבר אושר גדול יותר עבור עצמכם, זהו המסע של החיים עצמם דרככם.

דורית בר היא מדריכה להתפתחות אישית ורוחנית של יחידים וקבוצות, מאמנת אישית ועסקית, בוגרת לימודי פסיכולוגיה, עבודה סוציאלית, טיפול משפחתי וזוגי, מנחה בכירה בשיטת 'האור הלבן' ובטכניקת 'השאלה', זמרת 'בהקטי', מנחה מפגשים של שירה, מוסיקה חיה וכתבים מקודשים.

'מפסיביות לאקטיביות' סדנת יום על פעולה בתוך החיים מתקיימת ב- 3/9/10 בת"א