עד מתי תהיו אנשים קטנים?

התרגלתם לחיות חיים אפורים ולא מספקים ולחשוב שזה מה שיש, אבל האמת היא שאפשר גם אחרת - כמו תמיד, זה תלוי בכם

  • הגשמה עצמית
דורית בר

הגיע הזמן שנכיר בכך שנועדנו להיות גדולים, באמת גדולים, ענקיים, מוגשמים, יפים, מלאים, שופעים, מעניקים. כל אחד מאיתנו יודע עמוק בתוכו שיש לו הפוטנציאל להיות פי מאה או פי מיליון יותר ממה שהוא עכשיו – בכל רובד שהוא, פיזי, תודעתי, רגשי, רוחני – מהגשמה עצמית דרך היכולת לממש אהבה, מיצירתיות ועד מיניות אקסטטית, בריאות פיזית ונפשית ועוד.

נועדנו לגדולה. זו האמת. ההרגל האנושי להסתפק במה שאנחנו, לחיות חיים שהם כמעט מוגשמים, כמעט שלמים, לא בדיוק מוארים ולא לחלוטין מספקים – מתפתח ונוצר מזה עידנים. אנחנו יורשים בצורה לא מודעת מחשבות ותפישות שמשאירות אותנו קטנים, ספקניים וציניים ביחס לאפשרות לחיות חיים משמעותיים. התרגלנו לשמוע משפטים כמו "מזה אי אפשר להתפרנס", "למה אתה לא יכול להיות כמו כולם?! מספיק עם השטויות, הגיע הזמן להתמסד", "החיים קשים! צריך לשרוד". כל אמירה כזו ספוגה באנרגיות של דיכאון, חוסר אמון, צורך בביטחון ויציבות, ניסיון נואש לחיות חיים צפויים ורגילים, בזמן שהתבוננות פשוטה על החיים מלמדת אותנו שמדובר בתנועה אינסופית ודינמית, בלתי ניתנת לחיזוי ומפתיעה כל הזמן.

ספק וציניות מקננים בלבנו, אנחנו לא מאמינים שאפשר להיות אחרים. יש לנו מחסור חמור בחיבור לעצמי האמיתי שלנו – למקור האנרגיה הבלתי נדלה שהוא אהבה, טוהר, אמון, שלמות, יופי, אנרגיית חיים, שמחה, תום לב, חופש ושחרור. אנחנו לא רגילים להגיב בטבעיות לאירועים שקורים לנו – ברוב המוחץ של המקרים התגובות שלנו צפויות ואנחנו ממחזרים את הדפוסים של עצמנו. לא משנה כמה פעמים אנחנו אומרים לעצמנו שאנחנו רוצים להשתנות ושהפעם זה יהיה אחרת, פועלים בתוכנו כוחות לא מודעים חזקים שהשתרשו כתוצאה מאינסוף חוויות רפטטיביות שיצרו בסופו של דבר את "האני" שאיתו אנחנו מזוהים.

מבצע מיוחד (תוכן מקודם)

הטיפ השבועי: מערכות הישיבה שישדרגו לכם את הסלון

בשיתוף שמרת הזורע
לכתבה המלאה

חיים הישרדותיים

חשוב שנבין שמדובר במבנה הפנימי שלנו כבני אנוש. אם נסכים להתבונן לעומק ולראות שכולנו מבלי משים קורבנות של תבניות צפויות מראש, זה עשוי להיות הצעד הראשון לעבר שחרור. ראייה ישירה של הנטייה החוזרת ונשנית לפעול ולהגיב באופנים שמנציחים את חיינו כפי שאנחנו מכירים אותם, הכרחית כדי ליצור להט ואנרגיה לפעולה מסוג חדש. בסופו של דבר, התפישות שלנו מכתיבות את האופן שבו המציאות נראית.

כל עוד נתפוש את החיים כמרחב שיש לשרוד בתוכו – תפישה כזו תיצור כיווץ, מתח, לחץ, חוסר אמון, תחרותיות ותחושת איום. מתוך כך ינבעו פעולות ששואפות לתת לנו חווית ביטחון, או במילים אחרות - נחיה חיים הישרדותיים. חשוב לראות גם שחיים כאלה מעניקים לנו רווח משני של יכולת לדעת את העתיד, להגדיר סדר עדיפויות ברור וידוע ולצעוד על קרקע לכאורה בטוחה שבה אנחנו יודעים מה היעד וכיצד להשיגו.

אם נרצה באמת להשתחרר מהתפישה הזו, נידרש להסכים לוותר על אותה תחושת ביטחון לטובת מנעד חדש של תחושות ורגשות. אם רק נהגה לרגע בתפישה שנועדנו לגדולה, ונסכים להשיל מעלינו כל אמונה אחרת, רק כדי לפגוש משהו חדש, נגלה שיש ביכולתנו ליצור בקלות רבה תבנית חדשה. בתורה היא תוליד תחושות של חופש, מרחבים של יצירה, ידיעה שהכל אפשרי, חוויה שהחיים הם חסרי מגבלה והבנה שיש לנו אחריות בתוכם.

'להיות גדולים' פירושו למצות עד תום את החוויה האנושית, להקדיש את החיים לחקירה בלתי נדלית של מהותנו, שתאפשר לנו לפגוש את עצמנו ולהיות מי שאנחנו באמת. ברגע שנתמזג עם התבנית החדשה תתעורר בתוכנו תחושת דחיפות, לא נבין מה עשינו עד עכשיו, איך לא ראינו שיש לנו יכולת לחיות חיים אחרים, להחליט בעצמנו אילו צורות מחשבה מתאימות לנו ומתוך כך ייחשף נחשול של אנרגיה אינסופית לפעולה והנעה קדימה.

האמת היא שיש לנו את הכוח. חיבור אליו מתאפשר מתוך אמון וקשר יציב עם הלב שיודע. הלב מתעורר בתחושות של שמחה ואקסטזה כשהוא מגלה שיש לו מה לתת, ושהוא רוצה להעניק זאת לעולם כפרץ של חיות וחיוניות. הענקה מהסוג הזה היא דו צדדית באופיה – מצד אחד אנחנו מעניקים ומהצד השני מתמלאים בתחושת משמעות, חיבור עמוק לחווית החיים וכמובן לאלוהים.

המסיכה החברתית-תרבותית

"אם לא תשובו ותהיו כילדים לא תכנסו למלכות השמיים" (הברית החדשה, מתי, יח', 2)

ישוע מדריך את תלמידיו ומסביר שרק ילדים ייכנסו למלכות השמיים. מלכות השמיים היא אותה אהבה, אותה חווית שחרור מהעצמי הנפרד, הספקן, הציני והחשדן, לעבר איחוד עם ידיעת הלב. תום הלב הילדי, רוח המשחק והקלילות, תחושת הפתיחות והאמון העמוקים שמאפיינים ילדים, הם האיכויות שיהיה עלינו להיזכר שקיימות גם בתוכנו כדי שנוכל לפגוש את מהותנו העמוקה ולשרת בעזרתה את האנושות כולה. הילדיות הזו מסתתרת מתחת למסיכה החברתית-תרבותית הכל כך מקובלת שעטינו על עצמנו מחשש שניפגע או נתאכזב.

כילדים נוכל ליצור את חיינו ללא תלות בתוצאות, כך שגם אם "ניכשל", פשוט נמשיך לשחק. עלינו להבין שקיבלנו את החיים במתנה, החיים אינם שלנו. יום אחד פשוט הופענו כאן. השאלה היחידה היא האם אנחנו עומדים להעניק את עצמנו במתנה לחיים. אם התשובה היא 'כן', אז זה הזמן ליצור את האדם השלם שאנחנו – בתור אותה יצירה אלוהית שכל אחד יודע בלבו שהוא היא.

תרגיל

הכינו רשימה של עשר אפשרויות של הגשמה מקסימלית של עצמכם בחיים (הגשמה יכולה להיות בכל רובד – מפרנסה וקריירה, דרך הגשמה יצירתית ומערכות יחסים). פרטו כל אפשרות לפרטי פרטים והיכנסו למעמקים שלה: ממה היא מורכבת, איך היא נראית, האם היא כוללת אנשים נוספים בתוכה, אילו איכויות מאפיינות אותה?

העזו לחלום בגדול מתוך חוסר פחד, מתוך אותה רוח משחק וקלילות המאפיינות ילדים. לאחר מכן הקריאו לעצמכם את הרשימה. התעכבו במיוחד על שלושת האפשרויות האחרונות שכתבתם. בתוכן חבויים רמזים ממשיים לגילוי של המתנה הייחודית שאתם. תוכלו להיעזר בה כדי לקבל החלטות בתחום שבו התמקדתם.

*הכותבת היא מנחה להתפתחות אישית ורוחנית ליחידים וקבוצות, מאמנת אישית ועסקית, מנחה בשיטת 'האור הלבן' ובטכניקת 'השאלה'. מנחת מדיטציה, בוגרת לימודי פסיכולוגיה ועבודה סוציאלית.

"חכמת חיים" – קבוצה להתפתחות רוחנית, נפתחת בת"א ב- 20/7/10

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully