שמונה מטות הניצחון
יאסון נלחם באחיה של מדיאה והרג אותו, ברח מהאי והפליג הביתה כשהכל מתוכנן היטב ומתנהל כהלכה. עקרונית, זה היה יכול להיות סוף מצוין לסיפור הרפתקה זה, סיום נקי וחלק. אולם, שאלה חשובה מתעוררת בשלב זה של הסיפור: היכן מדיאה בתוך כל זה? הרי היא בת המלך, וכשיאסון הרג את בן המלך, הוא הרג את אחיה. היא אפילו לא יכולה לטעון שהיא לא ידעה מכך כיוון שהיא מכשפה בעלת כוחות ניבוי וידעה שכך יהיה.
אחת הגרסאות של הסיפור מרחיקה לכת יותר מאחרים כדי להדגיש נקודה זו, ובה מסופר שכאשר יאסון מספר למדיאה על תוכניתו היא מבקשת ממנו שאם הוא יהרוג את אחיה, שיביא אתו את הגופה שלו, ואכן כך יאסון עושה. מדיאה ביקשה זאת כיוון שידעה שלאביה יש את הספינות המהירות בכל יוון ושאין להם סיכוי לברוח מספינות המלחמה שלו. לכן, כשאביה דלק אחריהם עם ספינותיו, היא ביתרה את גופת אחיה ובכל פעם זרקה חלק ממנו למים, מה שאילץ את אביה להאט בכל פעם כדי לאסוף את חלקי גופת בנו, וכך הם הצליחו לחמוק מהאב.
גרסה מזעזעת זו של הסיפור, לא נכתבה כדי לעורר בנו חלחלה, אלא כדי להדגיש את מצבה של מדיאה ולהראות לנו שאין לה דרך חזרה. היא כבר לא תוכל לחזור לבית אביה והמסע שלה עם יאסון הוא סופי ומוחלט. עכשיו עליה להסתדר אתו לטוב או לרע.
בנקודה זו זהו כבר לא סיפור, כי אם ארכיטיפ, טקס שכמעט כל אשה עוברת כשהיא מוכנה להינשא. נכון, היא לא צריכה להרוג אף אחד ואביה לא באמת ישנא אותה עד אחרית ימיו, אולם הטקס בהחלט קיים וגם היום כשאשה מתחתנת היא הולכת עד הסוף, ולפני שהיא עוזבת את בית אביה היא בעצם אומרת לו: "אבא, תדע לך שאני עוזבת את הבית מבלי שוב. הבית ממנו באתי כבר לא קיים עבורי. יותר אני לא אקרא דניאלה מזרחי, מעכשיו אני אהיה דניאלה וייס ואני לא חוזרת". לכן, זה אחד הקלפים המייצגים מוכנות לזוגיות, את השלב בו אנו מוכנים לעבור לשלב הבא ולהתחתן.
הגיבור בקריאה הוא אנחנו - כיצד אנו מתנהלים?
אם יוצא בקריאה קלף שמונה מטות, זה אומר שאנחנו מוכנים - שהכל כשיר, אנו יכולים לעבור לשלב הבא, וכל שנותר הוא לפעול במהירות, בנחישות ובנחרצות כדי להשיג את המטרה. החלק הטוב כאן הוא שיש התאמה בין נושא השאלה לבין ההתנהלות שלנו והצעד שאנו רוצים לעשות עכשיו הוא טבעי עבורנו. לכן כשנפעל נגלה שהתוצאות יבואו מהר, בקלות וללא מאמץ.
קלף זה נפלא במיוחד בעניינים שבלב כיוון שהוא מייצג את המוכנות לעבור לשלב הבא: לעבור לגור ביחד, להתחתן וכדומה.
אל תפספס
תשעה מטות להחזיק מעמד
בשונה מתחילת ההרפתקה שבה הדרך הייתה ארוכה וקשה, ההפלגה הביתה התנהלה ללא כל הפרעות או תקלות. אך המסע לא הסתיים ונפטון, אל הים, לא אמר עדיין את המילה האחרונה. ממש לקראת הסוף, כשהגיבורים היו במרחק כמה שעות מהחוף, פרצה סערה נוראית שגררה את ארגו, ספינת הגיבורים, לסלעים והטביעה כמעט את כל נוסעיה. רבים טבעו ונהרגו, אך המצב היה יכול להיות יותר גרוע לולא יאסון שידע שלא ייתכן שההפלגה תעבור כל כך בקלות. בשונה משאר הצוות שהשתכרו או ישנו, יאסון עמד על המשמר, וכשהסערה החלה, הוא היה מוכן. הוא הזעיק את הצוות והצליח להציל רבים, את עצמו, וכמובן את מדיאה וגיזת הזהב.
הגיבור בקריאה - ההתנהלות שלנו:
כשיוצא הקלף תשעה מטות בקריאה זהו סימן לכך שאנו מתנהלים כמו מי ששורד בזמן סערה. אנו מחזיקים מעמד, מיוצבים, מחכים ומוכנים למהלומה הבאה. אמנם דבר לא יפתיע אותנו ואנו יודעים כי בתום הסערה תצא השמש והכל יעבור, אך יחד עם זאת אנו לא יוזמים, לא חושבים קדימה או משקיעים בפעילות שתתן ברכה בעתיד.
לפעמים אכן זהו המצב בו אנו נמצאים, ותחושה זו מוצדקת ונכונה. במקרה כזה אנו זקוקים להלך רוח זה כדי לשרוד, אולם פעמים רבות תחושה זו אינה משקפת את המציאות וזהו מנגנון אוטומטי שאנו מפעילים מתוך חוסר מודעות והקלף מראה שהגיע הזמן "לכבות" את מתג החרום, להגיב נכון יותר, ולהתחיל לחיות.
עשרה מטות הנפילה
יאסון חוזר הביתה כמנצח, לוקח את הממלכה שלו חזרה, מתחתן עם מדיאה, נולדים להם ילדים ונראה שעומד להיות סוף טוב לסיפור, אך לא כך מסתיים סיפורו של יאסון.
האש, זו שבערה בו ועזרה לו להתגבר על המכשולים והקשיים, ממשיכה לבעור בו והוא מתחיל לחשוב על הרחבת הממלכה. הוא כורת בריתות, מתחתן בנישואים פוליטיים עם אישה נוספת ועוד ידו נטויה. אולם מדיאה, שראתה שמעשיו עומדים להוביל את ילדיה, את יאסון ואותה לאסון, סירבה לתת לזה להמשיך. היא ראתה שגורלה שלה ושל ילדיה עומד להיות מר וכשנוכחה לדעת שיאסון לא מקשיב לה, החליטה מתוך טירוף וייאוש לנקום ביאסון שעמד לנטוש אותה.
במעשה כישוף איום היא הרגה את אשתו הטרייה של יאסון ובמעשה טירוף, כדי למנוע צער וכאב מילדיה, ברגע של איבוד הדעת, היא הרגה אותם. כשהגיע יאסון, כועס על מעלליה של מדיאה ועל הרצח של אשתו הטרייה, הוא רצה להתעמת אתה, אך לא ציפה לראות את ילדיו מוטלים ללא רוח חיים. הוא הספיק לראות את מדיאה עולה על מרכבה רתומה לסוסי אש ועפה משם. כשהיא נעלמה הוא הבין כי הוא איבד את כל מה שחשוב לו.
הגיבור בקריאה - ההתנהלות שלנו:
כשיוצא הקלף עשרה מטות בקריאה זהו סימן לכך שאנחנו מגזימים. יש לנו נטייה להעמיס על עצמנו יותר מידי ואם נמשיך כך אנו נתמוטט. אנו מתנהלים לא נכון: לוקחים על עצמנו יותר מידי פרויקטים, עסוקים מידי, טרודים מידי, אין לנו זמן, אנו לא ישנים טוב ועוד ועוד. אבל בעיקר: אנו מזניחים את הדברים החשובים לנו ושוכחים מה באמת חשוב.
יסוד האש קשור להתחלות ולרצונות. הוא זה המעורר את הרצונות והתשוקות שלנו ודוחף אותנו קדימה להרפתקאות חדשות בחיינו. אולם, כדי לסיים תהליך, אנו צריכים לממש אותו דרך יסוד האדמה. תהליכי המימוש בעולם החומר הם פשוטים: הכל מתחיל ביסוד האש ולאחר מכן מתממש דרך יסוד האדמה. יסוד האש נמצא בשיאו בקלף 8 מטות, אולם ליבוי האש מעבר לנקודה זו עלול להוביל לאסון. החיים במקרה זה משולים לתבשיל המתבשל על האש: כאשר הוא מוכן, אנו צריכים להסיר אותו מהכיריים ואם נמשיך לבשל אותו אנו נשרוף אותו.
הקלף עשרה מטות מראה לנו שלא עשינו את המעבר מיסוד האש אל יסוד האדמה, כי אנו מתקשים להבחין מה נכון בחיינו ונוטים לקחת על עצמנו עוד ועוד עד שלבסוף נתמוטט. כיוון שאין אדמה, אנחנו מתקשים להבין מה אנו באמת צריכים, נרגיש שחסר לנו משהו ולכן ננסה לפצות על זה בכך שניקח על עצמו עוד ועוד. במקום לחפש את האדמה, את המימוש, את הפשטות, ניקח על עצמנו עוד פרויקט, עוד מחויבות. זה נותן לנו אמנם תחושה של סיפוק, אולם בסופו של דבר לא נצליח להחזיק מעמד והכול יקרוס.
אך אין זה אומר שלא נצליח להשיג את המטרה שלנו. זה בהחלט יכול לקרות! אולם, כדי שזה יקרה אנו חייבים להפסיק לברוח, לקחת על עצמנו כל-כך הרבה ולפנות זמן ומשאבים לדבר אותו אנו באמת רוצים.
© שגיא מנדלבוים עוסק בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של 16 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.