"אין באפשרותי לעזור לך, תצטרכי למצוא את הדרך בעצמך", אמרה הפיה הטובה לנסיכה האבודה ונעלמה, מותירה אותה נבוכה ומבולבלת באמצע היער. הנסיכה הביטה סביב: "מה עליי לעשות כעת?" שאלה את עצמה כשדמעות עולות בעיניה. "כיצד אדע במה לבחור"? היא הביטה בשביל שפנה ימינה, והביטה בשביל שפנה שמאלה ומשכה בכתפיה, כיצד תוכל לדעת לאן מוביל כל אחד מהשבילים ומי מביניהם ייקח אותה אל האוצר האגדי? הנסיכה חיפשה סביב מישהו שיוכל לעזור לה.
בדרך כלל בסיפורי אגדות אנו רגילים שהפיה הטובה אוחזת בידנו ומובילה אותנו ישירות אל האוצר, אבל בעידן הנוכחי עלינו לכתת רגלינו ולמצוא את הפתרונות בעצמנו. אנחנו כל כך רגילים שיש יועץ, מומחה ובר סמכא לכל דבר ובכל תחום, שאנו שוכחים לפנות אל עצמנו כדי לקבל בהירות ותשובות טובות לעניינים שמעסיקים אותנו.
זה לא מספיק לשלוף את מכשיר הטלפון הסלולרי ולחפש עזרה, או לגלוש באינטרנט ולחפש את התשובה הנכונה איך להגיע לאוצר. גם נסיכים ונסיכות מודרניים יכולות למצוא עצמם מבולבלים ומותשים מרוב דעות ועצות מחוכמות של אחרים, עד שאיננו יודעים להחליט מהי הדרך הנכונה לפעול.
"בכוחות עצמי?" התרחבו עיני הנסיכה בפליאה, "למה התכוונה הפיה? איך אני יכולה לדעת מה לעשות?"
אבני חן מופלאות של תבונה
נראה שכולנו מחפשים אחר דבר מה שלמרבה ההפתעה נמצא אצלנו מלכתחילה. במקום להביט בבהלה לצדדים ולנסות להבין היכן הפיה שתיתן לנו את אבק הקסמים המתאים שיטיס אותנו ישירות להצלחה ולשמחה, אנחנו יכולים לגלות שבתוך תוכנו טמון מורה פנימי חכם ויודע כל שמעולם לא עוזב אותנו ואפילו לא יגבה מאיתנו סכום מפולפל על כל פגישת ייעוץ. זה רק אנחנו שמתקשים למצוא את הדרך לבוא עימו במגע ושוכחים עד כמה מוחנו הוא תיבת אוצרות שופעת שבתוכה נמצאות אבני חן מופלאות של חוכמה ותבונה.
המוח של כל אחד מאיתנו יכול להיות בהיר וצלול כבדולח ומסוגל לראות ממעוף הציפור את העניין כולו. מתוך הראייה השלמה נוכל אז להגיע הן לעומק של הבנה והן לתגובה מעשית מהירה ויעילה לאתגר שהחיים הציבו בפנינו.
הרגע הזה שבו אנו מוכנים לפגוש דבר מה ולהודות בפני עצמנו שאיננו יודעים מה הצעד הנכון לעשותו, הוא רגע המפתח שבו הכל מתחיל להשתנות. ברגע הזה אנו עולים אל המסלול לתוך הלא ידוע ונפתחים אל מה שמורנו הפנימי רוצה לומר לנו. בדרך כלל מה שמפריע לנו לפתוח את הדלת להרפתקה הזו ולגלות את חוסר המגבלה של מה שאנו טרם יודעים, הוא שלל הדעות הקדומות והחששות שממלאים אותנו בקשר לכל נושא, או במילים אחרות - מה שאנחנו כבר יודעים.
הערב החל לרדת והנסיכה התיישבה עייפה וחסרת אונים למרגלות העץ, עורה העדין הצטמרר לנוכח מגע הרוח הקלה שנשבה ושמלתה הכסופה הוכתמה ברגבי אדמה לחים. "מעולם לא הייתי כאן, תמיד חייתי בארמון מפואר, איך אוכל לישון ללא מיטת האפריון שלי?"
משונה ככל שהדבר נשמע, ברוב המקרים אנו מגיבים ללא ידוע בדיוק כמו אותה נסיכה. כולנו מגיעים לסביבה חדשה ומנסים להתאים אותה למה שאנו מכירים מקודם. כשמנסים לחפש את המיטה המוכרת שלנו בתוך סיטואציה חדשה לחלוטין וזרה, הכל מתחיל להרגיש אותו דבר... למשל, מערכות יחסים נראות זהות למרות שעברנו לבן זוג חדש לחלוטין. בצורה זו אנו מגיעים מהר מאוד למבוי סתום משום שבפועל אין קשר בין מה שהתנסינו בו בעבר לבין האתגר החדש שהחיים הביאו עבורנו. כל דרכי התגובה שלנו מתבססות רק על מה שהכרנו בעבר וניסינו כבר במקרים אחרים וזה פשוט לא עובד בהווה.
החיים מצידם נמצאים בתנועה מתמדת, מחוללים שינויים במציאות ומתעלמים מניסיונותינו להחיל עליהם רעיונות מוקדמים. כקוסם השולף מטפחות צבעוניות מכובע אנו מנסים להציע פתרונות רק כדי לגלות שהם לא רלוונטיים למצב הנוכחי. רעיונות רבים ממלאים את מוחנו: "זה מה שאמא שלי היתה אומרת לי כילד...", "זה מה שקראתי שכדאי לעשות..." אך האמת היא שכל אותם רעיונות, רגשות ותחושות שצברנו בתוכנו לא מאפשרים לנו לפגוש את המציאות באופן ישיר. הם מונחים כמשקפיים ישנים על עיננו וצובעים את המצב החדש והמרגש בצבעים מאיימים ונושנים.
כולנו נסיכה ביער לא מוכר
מוחנו העמוס בידע מוקדם מתכווץ ומסרב להודות באמת הפשוטה - אנחנו פשוט איננו יודעים. החיים כרגע הם סימן שאלה גדול שמופנה אלינו ומאפשר לנו לגלות סוד מרעיש - לא רק שהחוכמה מצויה בנו אם נסכים לוותר על מה שאנו כבר יודעים, אלא שהדרך להגיע לתשובות המתאימות לנו והגאוניות ביותר הוא במרחק שאלה אחת. כל מה שעלינו לעשות הוא ללמוד לשאול, ולהניח לאותה חוכמה פנימית להתגלות מעצמה.
"ניסיתי כבר את כל מה שאני מכירה", אמרה הנסיכה לעצמה ונאנחה עם עלות הבוקר, "אני צריכה להתרענן." לפתע חשה גל של התרגשות תוקף אותה, יצר ההרפתקנות ניצת בלבה והסקרנות אחזה בה. "מעניין מה יהיה הצעד הבא שלי? "חשבה בהתרגשות בעוד השחר עולה לפניה, "מעניין מה יהיה הצעד הבא שלי?" קראה בהתרגשות בעודה קמה על רגליה מתמתחת. מוחה הוצף ברעיונות חדשים והשאלה החלה לעבוד בתוכה כמו מנוע של חוכמה ויצירתיות.
גמישות, כמו שיסביר לכם כל מורה ליוגה, היא תנאי הכרחי לזרימה ולתנועה. כשהחיים דורשים מאיתנו להשתנות ולהגיב אחרת ואנחנו דבקים בעקרונות שלנו, נוצר חיכוך והוא מכאיב כמו להישאר לבד ביער כשהפיה הטובה שלך נעלמה מהאופק. הגמישות המופלאה ביותר שזמינה לנו מתקיימת דווקא בתוך ראשנו והיא גמישות מחשבתית. מוח גמיש, שקט ופתוח - מוח שנמצא, כמו החיים, בשאלה מתמדת הוא מעיין של רעננות וצלילות שיכול להפיק מתוכו תשובות שיפתיעו אפילו אותנו.
גם אם נדמה לנו שהחיים הם רצף מתיש של בעיות וקשיים והחלטות שצריך לקבל, אפשר לגלות באמצעות שאלה אחת קטנה שנשאלת בתום לב, שנקודת הראייה שלנו חלקית ומטעה. החיים אינם מציבים בפנינו בעיות אלא רק התנסויות חדשות. מי שיוצר את הבעייתיות הוא אנחנו, כשאנו נצמדים למוכר וחוששים מהבלתי ידוע.
כל אחד מאיתנו הוא נסיכה ביער לא מוכר המחפשת את הנתיב לצמיחה וגילוי אוצרות מופלאים בתוכה. בידי כל אחד מאתנו מצויה האפשרות ללמוד להשתמש בשאלה כדרך המהירה והמרגשת ביותר לשינוי דרכי חשיבה ולגלות שגם היער החשוך ביותר אינו אלא הזדמנות נפלאה לגילוי עצמנו כהוויה חסרת מגבלה ומלאת שמחה שכולה תשובות מפתיעות לאתגרי החיים.
*הכותבת היא מנחה בטכניקת השאלה. עורכת מפגשים אישיים, ייעוץ לארגונים, הנחיית קבוצות וסדנאות והכשרת מנחים. מוסמכת על ידי שי טובלי, מייסד ומפתח הטכניקה.
ב- 12.6 תתקיים בתל אביב סדנת יום לתרגול טכניקת השאלה, לפיתוח יצירתיות ודרכי חשיבה חדשות דרך שאלות.