איזהו גיבור?

כשמפרשים חלום, אחד הכללים הבסיסיים להבנתו, למעט כמה מקרים חריגים, קובע שהדמות המופיעה בחלום מייצגת אותנו. כל הדמויות הן אנחנו. גם אם חלמנו על ההורים שלנו, המשפחה, חברים ואפילו חיות – הכל למעשה מייצג צדדים הקיימים בנו.

באופן כללי נשאלת השאלה, כיצד הלא מודע שלנו יודע? כיצד הוא יודע להגיד לנו שהדמות בחלום זה אנחנו, כיצד הוא יודע שנחש מייצג מיניות? הרי הדבר האחרון שנחשוב עליו במפגש עם נחש זה על מין. כיצד יודע הלא מודע שלנו לספר לנו, אם כך, סיפור בחלום בו הנחש שאנו רואים במיטה שלנו מייצג את הפחד שלנו ממין? הרי הלא מודע לא קרא את המאמר ולא נכנס לאינטרנט בזמן שאנו ישנים.

התשובה לשאלה הגדולה הזו מתחילה בהבנת הקשר בין המיתוסים לבין הלא מודע, קשר עליו הצביע יונג כשהציג את רעיון הארכיטיפים של התת מודע. המיתוסים השונים המסופרים ברחבי כל הגלובוס פעמים רבות שונים אחד מהשני, אך יש להם מן המשותף. כאן נכנסת השאלה כיצד ייתכן שבכל תרבות נמצא מיתוסים וסימבולים בעלי מאפיינים משותפים? התשובה היא שיש כנראה שפה משותפת לכולנו, שפת הנפש. שפה בה מדברים האמנים, מספרי הסיפורים, היוצרים השונים, וזו גם השפה בה מדבר איתנו החלום.

בכל המיתוסים האלו יש גיבור. גיבור שעובר שיעור, מסע, הרפתקה שבסופה קורה משהו. הגיבור כמובן הוא אנחנו והסיפור הוא משל, וכל תכלית הסיפור הוא ללמד אותנו משהו על עצמנו. לכן גם בחלום הדמות היא אנחנו, וכך גם בקלפים – מסע הגיבור שעליו מדבר הקלף הוא המסע של השואל.

בשבוע שעבר, בקלף ארבעה מטות, יצא יאסון למסע הגדול והמפורסם שלו, מסע שבסופו הוא ימצא את גיזת הזהב. הוא גייס רבים מגיבורי יוון, נסיכים מממלכות שכנות ויחד יצאו החבורה, שנקראו הארגונאוטים, למסע הרפתקאות. מסע זה הוא מסע התבגרות, כיוון שבסופו יחזור יאסון כ"גבר", ויהיה בשל למלוך על עמו.

את מסע ההרפתקאות שיאסון ואנשיו עוברים בדרך למציאת גיזת הזהב נשאיר לספרים כי הוא ארוך ולא רלוונטי לסיפור שלנו. מה שחשוב הוא שבסופו מוצא יאסון את המקום בו נמצאת גיזת הזהב, אך המלך שמחזיק בגיזת הזהב אינו רוצה לוותר על חפץ קסום זה ולא מוכן לקבל אף אחת מהמתנות שמציעים לו יאסון וחבורתו. לבסוף מסכים המלך לאפשר ליאסון לקבל את גיזת הזהב אך מציב תנאי וקובע שהגיזה תימסר לידיו אם הוא יעמוד בשלוש משימות בלתי אפשריות, הכוללות מאבק עם דרקון ולחימה עם צבא של אל-מתים שדבר לא יכול לפגוע בהם לרעה. בקיצור, חדשות רעות.

כאן מתחולל שינוי חשוב אצל הגיבור שלנו: הוא מבין שההתנהלות שלו כפי שהייתה עד עכשיו איננה יכולה לשרת אותו יותר. הוא מבין שהוא איננו יותר הגיבור הכל יכול, שאינו יכול לעשות הכל לבד ושללא עזרה הוא ייכשל. לכן פונה יאסון למדיאה, מכשפת הממלכה שכוחה כה רב עד שאלים פחדו ממנה. "אם תצליח לשכנע אותה לעזור לך", אומר נכדו של המלך המחזיר לו טובה, שכן יאסון בעבר הציל אותו, "היא תוכל לעשות הכל בשבילך".

ואכן היא עוזרת לו. מדיאה, בזכות חיציו של קופידון, מתאהבת ביאסון ובשם האהבה היא מוכנה לבגוד בממלכה, במלך, וגרוע יותר - באביה, שכן היא בת המלך. כשהוא מצויד בשיקויים, בקסמים, במשחות ובידע, מצליח יאסון לעמוד בשלושת המטלות הקשות ומצליח.

הגיבור בקריאה הוא אנחנו - כיצד אנו מתנהלים?

אם יוצא בקריאה קלף חמישה מטות, זה אומר שאנו בטוחים יתר על המידה ביכולותינו, שאנו מרגישים "מלך העולם", שנושא השאלה נמצא "בכיס הקטן שלנו" ושזו כלל לא בעיה להצליח. אולם אנו טועים. עלינו להתבגר ולהבין כי אמנם ההצלחה בהחלט אפשרית כאן, אולם היא תתאפשר רק בתנאי שנשכיל להבין כי המצב אינו כה פשוט כפי שאנו חושבים, ושעלינו לעמול קשה כדי להשיג את מבוקשנו ובתנאי שנלמד לחפש ולקבל עזרה. עכשיו, כשאנו בוגרים יותר, ערוכים למאבק, מצוידים בעזרה ונחושים להשיג את המטרה אנו נצליח.

העזרה, אגב, אליה מתייחס הקלף היא עזרה לא קונבנציונאלית: זה יכול להיות פרוטקציה, טיפול אלטרנטיבי, ייעוץ וכדומה. הקונבנציונאליות היא עניין יחסי. לדוגמה, עבור אדם חולה המטופל ברפואה הקונבנציונאלית הקלף יכול לרמוז על צורך בעזרה מתחום הרפואה המשלימה, אולם אם האדם מטפל ברפואה משלימה וזו אמונתו, אולי כדאי לו לנסות רפואה קונבנציונאלית.

לאחר הניצחון של יאסון הוא חוזר למלך ושם הוא מגלה שהמלך רימה אותו. המלך מספר לו שזה לא היה בסמכותו לתת לו את גיזת הזהב ושבפועל עכשיו הוא צריך לפנות לבנו, לקבל ממנו משימות חדשות ואז אולי יקבל את הגיזה. בשלב הזה יאסון כבר מבין שאין סיכוי שהוא יקבל את גיזת הזהב בדרכי נועם.

הוא מבין שלא רק כאן הוא שגה, כשהלך אחרי הבטחות המלך, אלא שלאורך כל הדרך הוא רץ קדימה מבלי לחשוב ואולי כל המסע הזה היה מיותר, כיוון שאם היה עומד מול דודו כבר בתחילת הסיפור, כל המסע היה נחסך ממנו. לכן הוא החליט שהגיע הזמן לעסוק בעיקר ולא בתפל והוא גמל בליבו להשיג את גיזת הזהב בכל דרך, גם בדרכי מלחמה, ולסיים את המסע כמה שיותר מהר.

הגיבור בקריאה - ההתנהלות שלנו:

כשיוצא הקלף שבעה מטות בקריאה זהו סימן לכך שאנו מוכנים להודות בכך שאנו עוסקים בתפל ולא בעיקר, מסתובבים כבר זמן רב סביב הזנב שלנו ומתעקשים לעשות את הדבר הלא נכון. ההתנהלות שלנו אינה נכונה. אנו משקיעים את הזמן והמשאבים שלנו במקומות הלא נכונים ולכן התוצאות שאנו מקבלים אינן מספיק טובות. אולם, כל זה עתיד להשתנות, כיוון שעכשיו אנו בוגרים יותר ומבינים שאם יש לנו מטרה אנו צריכים להתמקד בה ולעסוק בעיקר.

לא תמיד זה קל להבדיל בין עיקר לתפל, והדרך לעשות זאת היא להתבונן בעברנו ולבדוק אם אותן הבעיות חוזרות על עצמן, והאם אנו שוב חוזרים על אותו השיעור. במידה וכן, עלינו לשנות זאת, להציב את המטרה האמיתית מול עינינו ולעסוק רק בה, כיוון שרק כך נוכל להגיע אליה.

קלף שבעה מטות מזכיר לי סיפור שקראתי באחד מהספרים של הווארד מקיי, אחד ה"גורואים" של עולם השיווק, ובו הוא מספר שאשתו תמיד מלמדת אותו מה חשוב ומה לא. לדוגמה, כשנכנסת לבית ספה חדשה ויוקרתית, לא עובר רגע והילדים קופצים עליה עם נעליים, שוקו ועוגיות ומלכלכים אותה. כשזה קורה, קצת לפני שהוא תופס אותם בגרון, אשתו מיד מתערבת, לוקחת אותו הצידה ומזכירה לו שהם לא מגדלים ספות אלא מגדלים ילדים.

הקלף מראה שעלינו לעשות סדר עדיפויות, להבין מהי המטרה האמיתית שלנו ומה באמת חשוב לנו, ולאחר מכן הכל יהיה קל יותר.

שגיא מנדלבוים עוסק בהומיאופתיה קלאסית ומנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של 16 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.