הקונסטלציה המשפחתית, שיטת הטיפול שפותחה על ידי ברט הלינגר, טומנת בחובה אפשרות להתבוננות מעמיקה בהיסטוריה המשפחתית שלנו, ובאופן שבו היא משפיעה על הדרך בה אנו חושבים, מרגישים ומתנהלים במערכות היחסים שלנו ויוצאים החוצה אל העולם.
רגשות של אשמה או חפות, תחושה עמוקה של שייכות למשפחה וכבוד להורים שלנו ולשאר בני המשפחה, הם חלק מהנושאים המרכזיים. הכוחות הללו מגדירים את המשפחה שלנו כ"מערכת" וכתוצאה מכך יוצרים מערכת של חוקים. כשאנחנו לא יודעים את מקומנו הטבעי וה"נכון" בהיררכיה המשפחתית או לא מכבדים את מקומם של אחרים, מתחילה להיווצר תסבוכת ואנחנו מאבדים את העוצמה שלנו בחיים. רק כאשר אנחנו מכבדים את ה"חוקים" האלה, האהבה יכולה לזרום בחופשיות בתוך המשפחה.
בקונסטלציה המשפחתית אנו מחפשים הבנה עמוקה יותר של הדינאמיקות במשפחה שלנו, והאופן שבו הן משפיעות על חיינו. לעיתים נרגיש שאנחנו לא באמת שייכים, שאנחנו חיים חיים של מישהו אחר, או שיש תבניות חוזרות במשפחה המשפיעות על חיינו. כל זה קורה בגלל הקשר ההדוק שלנו למשפחה שלנו.
חיים חיים של מישהו אחר
נוכל לשאול את עצמנו, האם אנחנו מרגישים מקורקעים, והאם אנחנו מקבלים כוח מהמשפחה שלנו? האם אנחנו מרגישים שאנחנו נמצאים במקום הטבעי לנו, חיים את החיים שלנו, או שנדמה שאנחנו חיים חיים של מישהו אחר? האם יש תבניות כמו התנהגות קיצונית (זעם, דיכאון, נטיות אובדניות וכד'), מחלות (אנורקסיה, בולימיה ואחרות) או "מאורעות גורליים" (מוות של ילדים, אובדן של כסף) השבים וחוזרים על עצמם במשפחה, לאורך הדורות?
אם התשובה היא כן, רוב הסיכויים שהיו מאורעות במשפחה שלנו שהשפיעו על בני המשפחה באופן משמעותי. כל זמן שהאיזון במערכת המשפחתית שלנו לא שב על כנו, הדינאמיקות האלה עלולות להמשיך ולחזור על עצמן שוב ושוב. השבת איזון משמעה להשיב את האחריות לכל מעשה לבן המשפחה אשר ביצע אותו, וקבלה אמיתית של כל בן משפחה והגורל הייחודי לו.
למעשה, אין לנו "רשות" לקחת תפקיד שהוא לא שלנו בשום מקרה, למרות שזה תמיד נעשה מתוך אהבה למשפחה שלנו. מה זה אומר לקחת תפקיד שהוא לא שלנו? זה יכול להיות, למשל, לקחת על עצמנו כאב עמוק של בן משפחה, או כאשר בן משפחה מבצע איזשהו מעשה ולא לוקח עליו אחריות ואנחנו לוקחים על עצמנו את האחריות, או האשמה.
הלינגר גילה שאנחנו מחוברים למשפחת המוצא שלנו בקשר הדוק, אפילו אם אנחנו לא מכירים אותה. גורל כמו מוות מוקדם, פשעים, דחייה של בן משפחה מתוך המעגל המשפחתי מכל סיבה שהיא, עלולים לגרום לחוסר איזון גורף שממשיך להשפיע במהלך הדורות.
חוסר כבוד לסדר המשפחתי
כבוד, אם כן, משחק תפקיד מרכזי בתרפיית הקונסטלציה המשפחתית. אין הכוונה לאותו כבוד שמלמדים אותנו לחלוק בתור ילדים כאשר אנו מצווים לנהוג בנימוס כלפי אחרים. אלא כבוד שבבסיסו קבלה והוקרה אמיתית. כאן אנו מכבדים גורל או בחירה של האחר וגם את הסדר המשפחתי.
דוגמה נפוצה לחוסר כבוד לסדר המשפחתי היא כאשר בן לוקח על עצמו את תפקיד האב. זה יכול לקרות כתוצאה מחוסר תפקוד של האב עצמו. שני ההורים הם שותפים פעילים ולמעשה נותנים את הסכמתם לשיבוש התפקידים הזה. הבן ירגיש בשלב זה או אחר שהוא לא במקום הטבעי לו, אפילו אם ירגיש שהוא עושה דבר "חשוב".
זה התפקיד של ההורים לקחת אחריות על היחסים שלהם והתפקוד שלהם בתור הורים, ולמנוע מהילדים להתערב בסדר הטבעי. הילדים מצידם, ירצו להתערב כדי להציל את ההורים או מערכת היחסים שלהם על מנת לשמור על המשפחה ביחד. כשילדים חשים שהתא המשפחתי נתון בסכנת התפרקות, הם עשויים לעיתים לאמץ לעצמם התנהגות קיצונית או אפילו לחלות כדי להשאיר את המשפחה מאוחדת. בקונסטלציה המשפחתית, אנו קוראים להתנהגות כזאת "אהבה עיוורת". היא עיוורת כי היא פשוט אינה מודעת.
השבת האיזון לדינמיקה המשפחתית וחשיפת התנודות העמוקות של הנשמה בהקשר הזה, הן הפוקוס שבתרפיית הקונסטלציה המשפחתית. על ידי כך שנאפשר תקשורת טבעית ונכונה בתוך המשפחה, נוכל להשיב לתוכה עוצמה, אהבה ואחריות.
האם אנחנו חופשיים בכל זאת לבחור להפר את הכללים מבלי שיהיו לכך תוצאות? על פי הלינגר התשובה היא לא. הפעולות שלנו והגורל הייחודי לנו נושאים בחובם השלכות. רק על ידי כבוד אמיתי של הסדר המשפחתי וכיבוד הגורל האישי של כל חבר בה, נוכל להיות חופשיים מתסבוכות בתוך משפחתנו.
*הכותב הוא מנחה, תרפיסט ומאפשר תהליכי מודעות ליחידים וקבוצות. מעביר מפגשי ייעוץ אישיים ומנחה קורסים וסדנאות. בעבודתו הוא משתמש בכלים מגוונים המגיעים מעולמות שונים - חקירה, טיפול מילולי, ועבודה עם הגוף והנשימה.