וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תורה מסיני

יצחק אהרון

19.5.2010 / 2:35

מעמד הר סיני מסמל יותר מכל את לידתו והתגבשותו של עם ישראל - הקבלה מספרת על שבועות

חג השבועות, אחד משלושת הרגלים, מסכם את ספירת ימי העומר ובא לציין מאורע בעל חשיבות נדירה ויוצאת דופן במעגל החיים היהודי. ללא ספק מדובר באחד החגים החשובים והמכוננים שבתולדות העם היהודי. מעמד הר סיני ומתן תורה לעם ישראל היה מאורע חד פעמי שאין לו אח ורע בכל ההיסטוריה האנושית.

מליוני גברים, נשים וטף בלב המדבר זכו לשמוע ולראות במו עיניהם את התגלות הבורא במופע אור קולי עצום ורב, ככתוב: " ו?י?ה?י ב?י?ו?ם ה?ש???ל?יש??י ב??ה?י?ת ה?ב??ק?ר ו?י?ה?י ק?ל?ת ו?ב?ר?ק?ים ו?ע?נ?ן כ??ב?ד ע?ל ה?ה?ר ו?ק?ל ש??פ?ר ח?ז?ק מ?א?ד ו?י??ח?ר?ד כ??ל ה?ע?ם א?ש??ר ב??מ??ח?נ?ה" (שמות י"ט, ט"ז). התורה עצמה מצהירה כי אף עם לא זכה להתגלות שכזאת ולא התקיים אירוע כזה מאז ימי עולם, ככתוב : "ה?ש??מ?ע ע?ם קו?ל ד' מ?ד?ב??ר מ?ת?ו?ך?-ה?א?ש?, כ??א?ש??ר-ש??מ?ע?ת?? א?ת??ה—ו?י??ח?י "(דברים ד', ל"ג).

כזכור, תורת ישראל ניתנה ביום החמישים מאז יציאת מצרים. אם נחקור במבט מעמיק יותר, נוכל להבחין שהמוטיב הזה משתקף בספירת חג השבועות, וזהותו של יום החג מתבטאת דווקא ביום החמישים לספירה. אם כן, הסוד מונח במספר 50 עצמו. על פי הקבלה עולם הטבע מבוסס על מערכות של שבע. בזמן, יש שבעה ימים בשבוע. במרחב, נקודת המרכז יכולה להתפשט לשישה כיוונים מנוגדים: ארבע רוחות העולם, למעלה ולמטה, כשנקודת המרכז עצמה היא הגרעין שסביבו הכול סובב.

המילה שבע שורשה שבע - גדוש, המורה על עולם המבטא מיצוי שלם של כלל האפשרויות. מכאן נבין שכל מה שמעבר לשבע, מייצג משמעות על טבעית החורגת מגבולות הגשמיות. עדות לכך ניתן למצוא במילה שמונה, ששורשה "ש?מן", ומייצגת דבר שחורג מגבולות עצמו. לכן לא לחינם ברית המילה נערכת ביום השמיני, יום שמתעלה מעל לכל העניינים הארציים ומחבר בברית איתנים את האדם עם בוראו.

מה שבע?

נמשיך להתקדם עם הרעיון. התרחבותה המלאה של ממלכת הטבע מתבטאת בהכפלת המספרים שבע בשבע, כשהתוצאה היא 49. אם נוסיף עוד אחד נגיע ל-50, מספר שמסמל את היכולת לרומם את כל הפרטים ולהיכנס לתחום חדש ונעלה יותר. יתרה מכך, חכמי הסוד מייחדים את ארבעים ותשע הימים הללו לתקן בהם פגמים אשר נפלו בשבע המידות שעליהן העולם בנוי. שהרי ידוע כי העולם הוא אדם גדול והאדם הוא עולם קטן.

שבע מידות אלו הן: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות, כשכל אחת מהן כוללת את כל השבע. כלומר, אם למשל אין גבורה עם החסד אין זו מידה טובה. תארו לעצמכם אדם העושה חסדים ללא גבולות, בסופו של יום הוא עלול להזיק לעצמו וממילא מידת החסד שבו תיפגם ותימצא חסרה. כך גם שאר המידות, שכולן נעשות שלמות רק אם כל יתר המידות מתלוות אליהן.

לכן מחלקים חכמי הסוד את ימי הספירה, שבהם צריך לתקן כל פגם במידות אלה, לשבעה שבועות. השבוע הראשון כולו חסד, היום הראשון הוא החסד שבחסד, היום השני הוא הגבורה שבחסד, השלישי התפארת שבחסד וכן הלאה עד האחרון שהוא המלכות שבחסד. השבוע השני כולו גבורה, היום הראשון בו הוא החסד שבגבורה וכו'. למעשה, אלו הם הימים אותם ספרו עם ישראל מיום צאתם ממצרים ועד שבאו להר סיני והתייצבו לקבלת התורה. יום זה היה היום החמישים - חג מתן תורה, שער הקדושה.

טרם מתן תורה ההתייחסות המקראית לעם ישראל נעשית בצורת רבים - "ויבואו... ויסעו... ויחנו", אך בהגיעם להר סיני הדברים נאמרים בגוף יחיד - "ויחן שם ישראל". מכאן משתמע כי כל הנוכחים היו בבחינת "כאיש אחד בלב אחד". כלומר, במטרה משותפת ובאחדות כוללת, שהיו תנאי מקדים והכרחי להתממשות אירוע בעל השפעה עמוקה כל כך על צביון העם.

שיירת מלאכים וישויות שמימיות

מעמד הר סיני סימן יותר מכל את לידתו, התמצקותו והתגבשותו של עם ישראל ובא להנציח את המאורע החשוב ביותר בתולדות האומה. הסיפור הקבלי של חג שבועות מופיע בזוהר במילים: "רבי שמעון בר יוחאי היה יושב ועוסק בתורה בלילה ההוא שבו הכלה, היא המלכות, מתחברת ומתקדשת לבעלה". כך פותח הזוהר את המאמר "לילה דכלא" (ליל הכלה) אותו נוהגים לקרוא בליל שבועות.

אם כן, מי היא הכלה? מדוע נקראת מלכות? מי הוא בעלה? ובכן, הזוהר בשפתו הרב גונית והאמנותית מלמד כי בליל שבועות האדם נמצא בתחושת חיסרון רוחני, כי החושך תמיד קודם לאור וככזה אינו בר מציאות העומדת בפני עצמה. הכלה היא רמז לכלל נשמות עם ישראל המתאחדות ומתקדשות בליל שבועות לקראת הבעל - הבורא, האור העליון שכולו אהבה לברואיו. מתקיימת למעשה התאספות כל הנשמות הפרטיות לכדי נשמה אחת כללית הנקראת "כלי", דרכה ניתן לצקת את אורו של הבורא לתוך עם ישראל.

נפלא לגלות את גישת התורה המזהה את מושג "השכינה" כהאנשה נקבית המגלמת את מושג האהבה המוחלטת שבהתגלות הבורא. על כך יעידו מדרשי חז"ל המזכירים כי הביטויים "שכינת האל" ,"כנפי השכינה" ו"זיו השכינה" נקשרים בהיבט הנקבי שבבריאה. חכמת הקבלה מלמדת כי בשבועות, במעמד הר סיני, מתגלה השכינה במלוא הדרה לעם ישראל כשהיא מוקפת שיירת מלאכים וישויות שמימיות, שיש להן התלבשות גשמית דוגמת התורה וכנסת ישראל.

מכאן ניתן להסיק כי היהדות איננה רק דת מיגדרית בהיבט כללי, אלא גם זהות לאומית שורשית. להיות יהודי משמע להשתייך לעם נבדל בעל שפה, ארץ, הסטוריה, ערכי תרבות ומשימת חיים ייחודית. יתרה מכך, בחג השבועות מתגלה היחס לדת ולאלוקות לאו דווקא במובן הדתי-רוחני, אלא בהשקפת עולם חינוכית-ייחודית לחיים על כלל ההיבטים, גשמיים ורוחניים כאחד, כאלה העולים בקנה אחד עם הכתוב בתורה, ספר ההדרכה המשפיע ביותר על כלל האנושות.

ביום השישי בחודש סיוון, יציינו בשמחה יהודים ברחבי העולם את שהתרחש לפני למעלה משלושת אלפים שנים בהר סיני. תורת ישראל הגדירה בדיוק את היסודות המוסריים והחוקיים ואת רעיונות השלום, הצדק והאחריות החברתית שאפשרו לעם ישראל להקים אומה נאמנה לאידיאלים רוחניים, אומה ששרדה אלפי שנים בפזורה ועדיין נאבקת על זכותה הלגיטימית להתקיים בארצה. ובעצם, כל זה התחיל ביום בהיר אחד על אותו הר במדבר, שם צמח לו עם הנצח.

יצחק אהרון הוא איש קבלה, ראש מרכז "חכמה"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully