אותיות ומופתים

בשונה מהאות ס' הסגורה, האות פ' מבטאת את הפתיחה והפריצה קדימה. מייצגת את איבר הדיבור, את הפה. בלשון הקודש, מרבית המילים המבטאות יציאה ממצב סגור נפתחות באות פ'. לדוגמה: פנים, פתח, פריצה, פיצוץ, פריקה ועוד. צורתה הגרפית: בנויה מהאות כ' ובתוכה האות י'. אם נתבונן על האות פ' הכתובה בספר תורה (כתב אשורית) נראה דבר מופלא - בתוכה נמצאת האות ב', עניין המורה על פנימיותה הנסתרת של האות פ'.

ערכה הגימטרי הוא 80, רמז ל"בן שמונים לגבורה" (מסכת אבות). בסדר האל"ף בי"ת קודמת ה-ע' ל-פ', שכן כך ראוי שיהיה. ראשית, העין רואה את הדברים, ולאחר מכן הפה מבטא את המחשבות. הנושא אות פ' בשמו יהיה אדם מילולי מאד ובעל נפש עדינה היכולה לרפא ולסייע לזולת בכאבו.

רומזת בשמה לצדק ולצניעות. בסדר האותיות נמצאת במקום ה-18, מספר המבטא את המילה "חי", כפי שנאמר: "צדיק (האות צ' - י.א) באמונתו יחיה". האות צ' סוגרת את האותיות ס', ע', פ' שלפניה, ולכך קיים הסבר נפלא. האות ס' - שמירה, האות ע' - עיני האדם, האות פ' - פה האדם, האות צ '- אדם צדיק. לכן, מי ששומר את עיניו מלחמוד ואת פיו מדבר מרמה ולשון הרע הוא הצדיק האמיתי.

בנויה מהאותיות נ' ו-י', כאשר האות י' הרוחנית העצומה מחוברת לענווה גדולה - האות נ'. אות בעלת כוח רוחני עצום המשפיעה על בעליה. הנושא אות זו בשמו יהיה בעל סגולות רוחניות גבוהות ויימשך לרוחניות ולדת. ללא ספק מדובר באדם בעל הילה גבוהה המקרינה על הסובבים אותו. אם האות תופיע בתחילת השם הדבר עשוי להורות על פרנסה ללא טורח.

אות דואלית הרומזת לשני עיקרים הפוכים. הראשון מבטא את ממד הקדושה בדרגתה הגבוהה ביותר והשני את ממד החיקוי, הפך הקדושה. לפיכך נקשרת מחד עם עולמות רוחניים עליונים, ומאידך מייצגת התבוססות בתהומות גשמייים בהמיים. במהותה מרמזת על חופש הבחירה, וביד האדם להחליט האם יצמד לחבל דקדושה או לחבל דטומאה.

צורתה הגרפית בנויה מהאותיות כ' + ו' - יחד בגימטרייה ערכן 26 רמז לשם הבורא המפורש. לכן האות ק' מבטאת את הטוהר המוחלט והזכות העילאית. הנושא אות זו בשמו יהיה בעל שליטה עצמית וידע לרסן את תאוותיו ויצריו. עקשן ובעל משמעת עצמית גבוהה. מציב לעצמו ולאחרים סטנדרטים נוקשים ומצפה שיעמדו בהם.

מייצגת את הדינמיקה, התנועתיות והזרימה. מרחיבה ומפשטת את האותיות ב' ו-כ' המבטאות את רעיון היצירה, הבריאה וההתחדשות. כך שניתן לומר כי בכוחה להוציא מן הכוח אל הפועל רעיון תיאורטי ליישומו בדרך פרקטית. לאות ר' שני פנים, האחד חיובי והשני שלילי. מהצד החיובי מביעה את המושגים "ראשון" ו-"ראש" המביעים את הפריצה קדימה, את ההנהגה ואת המיצוב הגבוה בסולם. לעומת זאת מהצד השלילי מביעה את המושג "רש" המבטא דלות, עניות, והימצאות במדרגה תחתונה, ככתוב: "ולרש אין כל" (שמואל ב', י"ב).

כאמור, תורת הקבלה רואה באות ר' סמל לשני מונחים סותרים אלו. לפיכך, מי שמשתית את הנהגותיו על בסיס ערכים מוסריים ורוחניים כאחד נחשב כמי שעובד עם הראש וחזקה עליו שיוכל למשוך שפע, ברכה והצלחה ממרומים. אולם, אם האדם נותר שבוי בעבותות הגשמיים וברצונותיו האגואיסטיים, השפעת השפע תחדל ובנקל הוא עלול ליפול לתהומות חשוכים של מרירות ועניות ארצית ורוחנית גם יחד.

אדם הנושא אות ר' בתחילת שמו יהיה בעל השפעה מרכזית בכל מקום שיימצא שם ולפיכך יוכל לעודד, להמריץ ולעורר כל עניין, לגלגל אותו הלאה וליישמו. יש בו חן רב והוא מהלך קסם על כל רואיו ולכן הוא ניחן בתקשורת טובה הפותחת לבבות גם מול אלה המתקשים לפתוח את צוהר ליבם. לעומת זאת עליו להיזהר שלא ליפול למידה המגונה, היא מידת הכעס והתפרצות הזעם.

שייכת ליסוד האש (מאבני היסוד בבריאה) ומבטאת את האנרגיה המתפרצת. למתבונן היטב תיראה האות ש' בעלת שלושה קווים מאונכים היוצאים מבסיסה כלהבות אש המיתמרות מעלה, ויש הרואים שתי ידיים מונפות (קווים ימני ושמאלי) והראש (קו האמצע) נמצא בתווך. סמליות זו אנו מוצאים גם בתפילותיו של משה רבנו בעת מלחמת ישראל בעמלק. ככתוב: "כאשר ירים משה ידו, וגבר ישראל" (שמות י"ז, י"א). חיבור שלושת הקווים מבטא היטב את מכלול שלמות האדם - גוף, רוח ונשמה.

לאות ש' שני היבטים: האחד מייצג את מידת השקר והשחיתות, והשני מייצג היבט חיובי מאד. היא בעלת פנים מאירות ומעמד של כבוד בעולמה של תורה, שהרי איתה נפתח "שיר השירים". מבטאת חכמה, חקירה, שקדנות ואת אנרגיית החיים הקיימת בעולם. הנושא אות ש' בשמו יהיה אדם רגיש, בעל עוצמה נפשית אדירה הניחן בקסם רב, ובעל רצון לחיי תענוגות ולנהנתנות. בשל עוצמתה הרבה כך גם הסכנה הטמונה בה - כעסים, מרדנות, הוללות וחוסר נאמנות.

מביעה אמת, שלמות ואחדות כוללת. על אף סמיכותה לאות ש' הניצבת לפניה, קיים ביניהן שוני מהותי כרחוק מזרח ממערב. בעוד שהאות ש' מורה בין השאר על מידת השקר, האות ת' מייצגת את האמת המוחלטת. התלמוד במסכת שבת דן במילה "אמת" ושואל: "מאי טעמא שקר מקרבן מיליה, אמת מרחקא מיליה, שיקרא-שכיח". קרי, מפני מה אותיות המילה "שקר" סמוכות אחת לשניה, והאותיות המרכיבות את המלה "אמת " קוטביות, פרט לאות מ' החוצצת ביניהן ועומדת בתווך?

התשובה לכך מפעימה. בעוד שהשקר מצוי ושכיח, האמת נדירה, נצחית, אין סופית ובלתי מתפשרת. סמל לכך ניתן כאמור לראות במילה "אמת ", הפותחת באות א' שהיא תחילת הכל ומסתיימת באות ת' החותמת את הכל, והאות מ', האמצעית בשפה העברית המונה 26 אותיות (כולל אותיות סופיות), מחברת ביניהן. כאמור, האות ת' מסמלת סוף, אך כמו שכל התחלה היא סיום כך האות ת' חוזרת ומתחברת במעגל האותיות לאות א' הראשונה ומתחילה מחדש את מחזוריות החיים. לפיכך ניתן לראות בה ביטוי להשלמה ולתכלית הכל.

הנושא אות ת' בשמו יהיה בעל מסוגלות להתבוננות עמוקה עם יכולת ניכרת לניתוח מצבים. לעתים יימשך לדת ולעולם העל חושי. לא כולם יזהו מיד את האיכויות הקיימות בו אך עם הזמן תתגלה עוצמתו , חכמתו וצדקתו.

יצחק אהרון הוא איש קבלה, ראש מרכז "חכמה".