להיות. פשוט להיות

כשאנחנו שומעים את המילים "מורים רוחניים" או "מאסטרים" עולה בנו לרוב תמונה של אנשים שחוו חיים מיוסרים, ויום אחד הגיעו פתאום לתובנה מרעישה ששינתה את חייהם מן הקצה אל הקצה. תמונה נוספת שעולה בנו מייצגת זן אחר של מורים, אנשים שתרו מרבית זמנם אחר האמת, ולכן בילו שנים של פרישות או תרגול אינטנסיבי במקומות מבודדים.

אולם לעיתים, אנו גם שומעים על מורים שחייהם היו רגילים למדי כלפי חוץ, בעוד שמתחת לפני השטח מצבם היה שונה לחלוטין מזה של אנשים רגילים, ויום אחד הם החליטו לשתף אחרים בידע הפנימי שלהם. ישה סילוונו נמקאי, שיבקר בארצנו בתחילת מאי, הוא דוגמה למורה כזה.

סיפור חייו של ישה סילוונו נמקאי מאוד מעניין. הוא נולד באיטליה בשנת 1970 למשפחה שהיא שילוב של מערב ומזרח - אמו איטלקיה ואביו מאסטר דזוגצ'ן טיבטי ופרופסור לתרבות הטיבטית. נמקאי זוהה בגיל צעיר, כמו אביו וכמו ינוקות טיבטיים אחרים, כגלגול של מורה מפורסם מטיבט, צו'קי וונגצ'וק קיינטצה רינפוצ'ה שבחייו הקודמים היה דודו של אביו מצד אימו.

לרוב מצופה מילדים שמזוהים כגלגול של מורים טיבטיים להמשיך בתפקידם הרוחני - להיכנס למנזר או להשקיע את חייהם בלימוד ובתרגול, אך נמקאי החליט, כמו רבים מהילדים שגדלים במערב, ללמוד באוניברסיטה ולהקים משפחה. ואכן כך היה, הוא למד הנדסה ופילוסופיה, עבד מספר שנים בתחום ההי טק, התחתן והביא שני ילדים. בשלב מסויים בחייו, בשנת 2007 לאחר ביקור בטיבט, החליט לחזור לתפקיד שיועד לו בעודו צעיר - מורה רוחני במסורת הבודהיזם הטיבטי, ובעיקר במסורת הלימודים של אביו -לימודי הדזוגצ'ן. מאז ועד היום מקדיש נמקאי את זמנו ללימוד ושימור הלימודים של מסורת זו.

אז מה זה בעצם דזוגצ'ן? אם מורים גדולים ומוארים ממעטים לדבר על מה שאין לתארו במילים, אז ככל הנראה כותב זוטר כמוני רחוק מלהיות סמכות שמסבירה על דזוגצ'ן. לכן, אביא כאן ציטוט המסביר את המשמעות של דזוגצ'ן מתוך הרצאה של אביו של ישה סילוונו נמקאי, נמקאי נורבו רינפוצ'ה:

"כאשר נמצאים בטבע התודעה, מחשבות יכולות להופיע, אבל אתם לא עוקבים אחריהן, לא נאחזים בהן ולא מייצרים עוד ועוד מחשבות בצורה בלתי פוסקת. אתם מודעים למה שאתם חושבים, אך אתם לא הופכים לעבדים של המחשבות. בדרך כלל אנו הולכים אחרי המחשבות ולכן יש לנו בעיות. לזה מורה הדזוגצ'ן החשוב ביותר, גארב דורג'ה, נתן את השם סה-דו. הסה, שמשמעותו להופיע (arise), מתייחס לכל מה שאנו חווים דרך החושים שלנו. דו משמעותו לשחרר: זה אומר שכל מה שמופיע משתחרר באותו רגע. אנחנו לא צריכים להשתמש בשום טכניקה (נוגדן) כדי לשחרר אותו ואנחנו לא צריכים להפעיל שום מאמץ. כל מה שעלינו לעשות זה להיות במצב הזה - טבע התודעה. זה מה שנקרא דזוגצ'ן".

התרגולים במסורת הדזוגצ'ן מכוונים את המתרגל לזהות את הטבע של התודעה ולשהות בו ככל שניתן, כל אחד על פי יכולתו, תוך שיפור היכולת, עד ששוהים בו כל הזמן. שהייה תמידית זו בתוך טבע התודעה היא למעשה ההארה לפי הבודהיזם.

גילוי טבע התודעה במסורת הדזוגצ'ן נעשה בעזרתו של מורה שזיהה את טבע תודעתו. בדזוגצ'ן, ובכלל בטנטרה הבודהיסטית, ישנה חשיבות רבה לקשר עם המורה שעוזר לתלמיד לגלות את טבע תודעתו וגם בודק עם תלמידו אם אכן מה שהוא גילה זהו טבע התודעה ולא חוויה אחרת. המורה יוצר את האווירה שבה המתרגל יוכל לזהות את טבע התודעה שלו, וזה נעשה לרוב בתהליך שנקרא "העברה", "חניכה" או "העצמה".

תהליך זה יכול להיות פורמאלי כחלק מחניכה טנטרית או יכול להתרחש באופן לא צפוי במהלך האינטראקציה בין המורה לתלמיד. דוגמה לכך אנו מוצאים בסיפור המפורסם של המורה הטיבטי פטרול רינפוצ'ה שזיהה את טבע התודעה כאשר המורה שלו, דו קיינצה רינפוצ'ה, היכה על ראשו בסנדל וקרא לו "כלב משוגע".

בנוסף להעברה, אחד המאפיינים המעניינים של הדזוגצ'ן שנמקאי מדגיש בלימודיו, הוא שאין צורך לשנות את התרבות, הלבוש, המנהגים וכדומה - מה שחשוב זה לזהות את הטבע של התודעה ולשהות בה בכל דבר שאנו עושים. בין אם אנו משתחווים לבודהות, מניחים תפילין או משחקים ב-"וורלד אוף וורקרפט", הדבר החשוב הוא לעשות את אותם דברים כאשר שוהים בטבע התודעה.

לכן, לפי נמקאי, לימודי הדזוגצ'ן לא מוגבלים למסורת אחת וכל אדם יכול לתרגל זאת. הדזוגצ'ן אינו נחלתם הבלעדית של הבודהיסטים או של הבודהיזם, שהרי הטבע שייך לכל בעלי התודעה. בנוסף לכך, הידע של טבע התודעה, "השלמות העילאית", היא מעבר למושגים ועל כן היא לא המושגים אשר מתארים אותה. אפשר לקרוא לה אחדות עם האל, נון-דואליות, מאהא-מודרה, דרך האמצע, הדאו או איקי-פו, אך מה שמשנה זה החוויה המשחררת של הטבע שלנו כבני אדם ושנלמד איך לחוות אותה יותר ויותר.

לכל מי שמעוניין ללמוד עוד על הנושא, ישה סילוונו נמקאי מבקר בארצנו עם משפחתו והוא ייתן שתי הרצאות: האחת תתקיים ביום שני, ה-3.5.10 באוניברסיטה העברית בירושלים, ותעסוק ב"דזוגצ'ן בבודהיזם הטיבטי". השנייה תיערך ביום שלישי, ה-4.5.10 בסטודיו למחול "נעה דר" בתל אביב, ותעסוק ב"בודהיזם, דזוגצ'ן והחיים בעולם המערבי". מומלץ בחום ובנון דואליות.