רב הנסתר

אות גשמית מובהקת המייצגת את החיבור והאיחוד, בעיקר מן הפן החומרי. ערכה המספרי הוא 6 ולפיכך מייצגת את מושג הפיסיות הבנוי משישה צדדים: מעלה, מטה, צפון, דרום, מזרח ומערב. בצורתה נראית זקופת קומה וצרת מימדים, ולפיכך אינה חוצצת בין הדברים. נהפוך הוא - היא מהווה גורם מחבר המסוגל לגשר בין הפכים.

מציינת את היושרה, הצדק והשלמות ולכן נתפסת כעמוד מרכזי סביבו מתקיימת הבריאה כולה. ניצבת בספירת התפארת (חיבור שבין גבורה וחסד) ומקשרת בין הספירות העליונות לתחתונות. הנושא אות ו' בתחילת השם יהיה אדם מן הפן החיובי: טיפוס נעים הרואה את התמונה השלמה מכל צידיה השונים, ואף יודע להתייחס נכונה ולפשר בין הצדדים. אם יחולו עיכובים בכוח מזלו הוא עלול להיות מודאג וחרדתי עד כדי הטרדת הקרובים לו.

אות עוצמתית מאוד המייצגת את התנועתיות וההתקדמות. עניינה מהצד החיובי הוא פרנסה, מזון וחיים ומהצד השלילי מלחמה, הישרדות ויצרים. צורתה הגרפית מורה על פנימיותה: נראית כמו חרב סמל למלחמה ונצחון. ערכה המספרי הוא 7 וחכמי הקבלה מסבירים כי המספר 7 מייצג את ממד הרוחניות בבריאה ואת נפש האדם, שהרי נאמר "כל השביעין חביבין".

מבין כל המספרים למספר 7 מקום מרכזי ביהדות והדוגמאות לכך רבות: שבת - היום השביעי, שבעה רקיעים, שבעת קני המנורה, שבע יבשות, שבעה תווים במוסיקה, שבעה פתחים בראש האדם, השנה השביעת - שנת שמיטה, ספירת העומר - שבעה שבועות, פסח -שבעה ימים, סוכות - שבעה ימים, אבלות - שבעה ימים, את חומות יריחו הקיפו שבעה ימים שבעה כוהנים עם שבעה שופרות, שבעת ימי טהרה, שבע מחלפות ראשו של שמשון ועוד.

הנושא אות ז' בשמו יהיה מהצד החיובי בעל יכולת להתפרנס בכבוד וברווח, ומהצד השלילי עלול להיות מהורהר, מנותק מסביבתו, עצבני - ובמקרים קיצוניים עד כדי הרס עצמי.

מסמלת את הממד העל טבעי, את עולם הנסתר ואת תחום המיסטיקה. מייצגת את כוח ההתרוממות ואת מסוגלותו של האדם להתעלות מעל לרובד הגשמי. מחד גיסא מסמלת את החטא ואת היבט השליליות, ומאידך גיסא מסמלת את כוח החיטוי הרוחני הקורא לאדם לבחון את עצמו ואת מעשיו.

צורתה הגרפית: בנויה מפעמיים האות ז' ומעין גג הקושר ביניהן, ולפי שיטת האר"י בנויה מהאות ו' והאות ז'. ערכה המספרי הוא 8, אשר לו שמור מקום של כבוד ביהדות: ברית מילה, שמחת תורה, שמונה פתילים בציצית ומעולם הניסים – המילה "אז" (בגימטריה 8) הפותחת את "שירת הים".

הנושא אות ח' בשמו יהיה לרוב אהוב ובעל חן על סביבתו, ואדם היודע להוציא מהכוח אל הפועל. אם האות ח' תופיע בתחילת השם יורה הדבר על דחף לחומריות ורצון להישגים גשמיים, אך אם תופיע במקום אחר בתיבת השם יורה הדבר על נטייה לרוחניות, למיסטיקה ולדת.

אות זו מופיעה לראשונה במקרא במילה "טוב" ( בראשית א', ד') ולכן רומזת למושג "הטוב השלם והמוחלט", הבא לידי ביטוי בבריאות טובה, פרנסה טובה, חיים טובים ועוד. עם זאת, ראוי שנדע כי כל הטוב שבעולם הוא בסך הכל ספק ועלול להיות בר חלוף שהרי תפיסת האנושות את המושג "טוב" הינה אישית סובייקטיבית שלעיתים קרובות עומדת בסתירה "לטוב" האובייקטיבי האמיתי והנכון, ככתוב: "האדם יראה לעיניים ו-ה' יראה ללבב".

בצורתה נראית ככלי פתוח למחצה המקבל לתוכו שפע וברכה. מידת הברכה תתעצם ותתרבה רק אם ישכיל האדם להשתית את הנהגותיו על פי מידת החסד, הנתינה והצדקה. חכמי הקבלה לימדו כי הרואה אות ט' בחלומו סימן יפה לו.

הנושא אות ט' בשמו יהיה בעל תכונה לראות את הצד החיובי בכל סיטואציה. אופטימיות מהווה חלק נכבד באופיו אך עליו להיזהר מאופטימיות יתרה, כזו המובילה לאוטופיה ולשאננות.

ללא ספק מדובר באות הרוחנית ביותר ובעלת העוצמה הרבה ביותר בשפה העברית, ולכן לא לחינם היא פותחת את שם הבורא המפורש. מהווה את היסוד המאחד את כל הכוחות הפועלים בבריאה ונחשבת לאות הראשונה שבקעה בשרשרת האותיות אשר יצרו את העולם. חכמי הקבלה אמרו : "מאן דאיהו זעיר איהו רב". כלומר: מי שהוא קטן הוא באמת גדול ובעל עוצמה. כזכור, נוכחנו לראות כי האות א' רומזת לאחדותו של הבורא ולחכמה האינסופית, ובשונה ממנה האות י' היא בבחינת מקור ההתחלות והבאר ממנו נשאבת החכמה.

האות י' מייצגת בכתיבתה המצומצמת והקטנה את מינימום החומר הבא לבטא מקסימום של רוח ולפיכך נקשרת למידת הצניעות ומשויכת לעולם העל אנושי והמטפיסי. הנושא אות י' בתחילת שמו יהיה בעל אישיות חזקה לצד חוש הומור מפותח. אם תופיע פעמיים הרי זו הדגשה חיובית של מעלותיה.

יצחק אהרון הוא איש קבלה, ראש מרכז "חכמה"