על ריח אין מה להתווכח

דמיינו את התמונה הבאה: שיח ורדים ענק, שופע פרחים ורודים וגדולים וסביבו דבורים פעלתניות. קרבו את אפכם אל אחד הפרחים וקחו שאיפה עמוקה. מה שקורה באותו רגע כל כך מובן לנו מאליו שאנחנו אפילו לא עוצרים לחשוב איך יכול להיות שהרחה יכולה להציף אותנו בכל כך הרבה תחושות.

ריח מסוים יכול לדחות אתכם, ריח אחר יכול לעורר זכרונות ישנים. יש אנשים שריח גופם ימשוך אתכם ואחרים ישאו ריח שירחיק אתכם מהם. חוש הריח הוא החוש המסתורי ביותר גם כיום וידוע עליו מעט מאוד, על אף שפעולתו נחקרת ונלמדת רבות.

אז איך זה עובד? האף הוא כמו אנטנה ההולכת לפני גופנו ומספקת אינפורמציה למוח שלנו. כשאנו שואפים אוויר דרך אפינו מולקולות ריחניות המצויות סביבנו חודרות אל תוך האף. במעלה האף, מאוד קרוב לעצם המפרידה בין האף למוח, ישנה רירית עליה יש מאות ריסים קטנים הנקראים קולטני ריח. הריסים הללו עוברים דרך העצם אל תוך המוח, וניתן להגדירם כעצבי מוח הנמצאים מחוצה לו.

בקצהו האחד של כל קולטן יש מולקולות קטנות, וברגע שמולקולה ריחנית מותאמת למולקולה בקצה קולטן ריח, נוצר חיבור ביניהן ופולס חשמלי מועבר אל המוח. הפולס מגיע אל קליפת המוח, ו"המידע" הנשאף עובר דרך איזור הרגשות, איזור הזיכרון, מערכת העצבים המרכזית ומערכת ההורמונים. כדאי לציין בהזדמנות זו שחוש הריח מפעיל את הזיכרון ארוך הטווח יותר מכל חוש אחר.

אז מהי בעצם ארומתרפיה? ארומה=ריח, תרפיה=ריפוי. השמנים הארומתרפיים מורכבים מחומרים מסוימים הנמצאים בצמחים. החומרים הללו נמצאים בצמחים כדי להגן עליהם מפני מחלות, למשוך אליהם חרקים מסוימים ולהרחיק אחרים, להאט בלות וריקבון ועוד.

מיצוי החומרים הללו מופק לרוב באמצעות זיקוק באדים של חלקי הצמח בהם מרוכזים השמנים. שמן ורדים, למשל, מופק מעלי הכותרת, ומחירו יקר כמו זהב מכיוון שיש צורך ב-30 פרחים כדי להפיק טיפת שמן אחת. את שמן עץ הסנדל מפיקים מליבת הגזע של עצים בני שלושים שנה לפחות, ואת שמן ההדס מפיקים מכל הצמח - עלים, פרחים וגבעולים.

כל שמן ארומתרפי מכיל הרכב ייחודי ובו לפחות 100 חומרים כימיים פעילים, כאשר לכל חומר כימי פעילות אחרת. ישנם חומרים הנקראים כהלים שיש להם יכולת יוצאת מן הכלל לחיטוי נגד חיידקים, וירוסים ופטריות; ישנם מונוטרפנים בעלי יכולת אנטי בקטריאלית והם מסייעים לכיוח עדין; ישנם קטונים שנחשבים לממיסים אורגניים מצוינים; ישנם שמנים אתריים המרגיעים את מערכת העצבים ועוד רבים אחרים.

מאותם חומרים כימיים מכינים גם תרופות, אולם ההבדל הוא שחברות התרופות מפיקות את החומרים הללו בדרך סינטטית. כאן עולה שאלה מתבקשת - מדוע לא מפיקים ברפואה את החומרים הללו מהצמחים? לדעתי, הסיבה ברובה היא כלכלית - על צמחים אי אפשר לרשום פטנט. כמה פשוט, כמה עצוב.

כשאנחנו מריחים שמן ארומתרפי אנחנו בעצם מריחים את המולקולות הריחניות שבו, והחיבור ביניהן לבין קולטני הריח יוצר פולס חשמלי ספציפי. הפולס הזה עובר בתוך המוח ומעביר מידע למערכת העצבים ולמערכת ההורמונאלית, כאשר המידע הזה משפיע על כל הגוף - על השרירים, הנשימה, פעימות הלב ועוד.

אם אני אריח שמן לבנדר, המכיל חומרים פעילים המרגיעים את מערכת העצבים, תואט הנשימה שלי ואיתה קצב הלב. כל הגוף ייכנס להילוך רגוע יותר, השרירים ייעשו רפויים והמיינד ירגע. אם אריח שמן מנטה, המכיל חומרים המעוררים את מערכת העצבים, קצב הלב שלי יואץ, יותר דם יזרום למוח ואני אחוש רעננה ועירנית. כלומר, לכל שמן יש השפעה אחרת ברמה הרגשית וברמה הפיזיולוגית.

הרבה אנשים שלא חוו את נפלאות הארומתרפיה חושבים שזה נשמע פשוט מדי: לא ייתכן שהרחה בלבד תגרום למולקולות השמן לחולל שינויים רגשיים או פיזיים.

בואו נחזור לרגע לשיח הוורדים, או ליום הראשון של האביב, לריח פריחת ההדרים, לריח של גשם ראשון, או לריח של בית חולים. זכרו מה רגע כזה יכול לחולל ברגש שלכם - שמחה, עצב, כיסופים, חוסר שקט, עונג, בחילה.

עכשיו חישבו לרגע על פעולתם הכימית של השמנים, המשפיעה על כל מערכות הגוף שלנו: האם עדיין אפשרות של ריפוי באמצעות ריח נשמעת כל כך משונה? לפעמים קשה לנו להאמין שדבר כל כך פשוט יכול להביא לשינוי כל כך גדול.

גליה קרפול היא ארומתרפיסטית בכירה, מלמדת ארומתרפיה ומנחה סדנאות, מטפלת בפרחי באך במבוגרים, ילדים ובעלי חיים, ומלווה נשים בטיפולי פיריון ובתהליך ההיריון והלידה.