קול דממה דקה

"לעולם ירבה אדם בשתיקה ולא ידבר אלא בדבר חכמה או בדברים שצריך להם לחיי גופו" (רמב"ם). במאמר הבא אתייחס לעניין מהותי ביותר המהווה אבן יסוד עיקרית בסוד ההצלחה – כוח השתיקה. לרוב, אין אנו נותנים דעתנו על כך וכשמעלים נושא זה לדיון עולה התמיהה, אם נכון לייחס לדיבור כוח עצום ורב כל כך המסוגל לסכל, לעכב ואף למנוע את הברכה שבמעשי ידינו.

לאורך הדורות לימדו חכמי הקבלה כי לשתיקה, על אף היותה פסיבית, יכולת אקטיבית עצומה לחולל תמורות דרמטיות בחיי האדם. בעוד שהמדבר יתר על המידה חושף בפני כל את רצונותיו, סודותיו ושאיפותיו ונראה כספר פתוח המזמין אחרים לעלעל בו, עניין זה עלול לפגום במזלו ולעכב את הצלחתו המיוחלת.

השתקן מצניע וממלא פיו מים ובשתיקתו "משתק" את יצר הסקרנות הפוגענית אצל הזולת. בצעד זה הוא מונע מאחרים להחדיר מחשבה שלילית אל תוך מזלו, כזאת היונקת חיותה מייצר הקנאה שבלב האדם, וכפועל יוצא בונה כעין חומה בצורה סביבו, שאילמלא היה עושה כן תוכניותיו היו לבטח משתבשות, מתעכבות ונהרסות.

אין אדם שלא חווה שיעור גדול בשפלות הרוח המלווה בתחושת כישלון צורב ומייסר, שבצידו החרטה בדיעבד שבעניין פלוני היה צריך להחריש ולא לגלות את סגור ליבו לאחרים. אם נתבונן ונבחן היטב את כישלונותינו נגלה באופן מובהק שפעמים רבות הם תוצר לוואי של התנהלות שגויה מצידנו המורה על פטפטת מיותרת עם אדם שביקשנו עצתו ו/או סיפרנו על רצוננו לפרוץ ולהצליח. בכך נדע כי יצר לב האדם רע מנעוריו וכל אדם חפץ בטובתו קודם ולפני טובתך.

לעתים המציאות מוכיחה כי מדובר באדם בעל נפש רעה שאינו מסוגל לסבול הצלחה של אחרים, אפילו שאין הצלחתם גורעת משלו, ולעתים מדובר בתום לב של אדם בעל נפש יפה, אך בשל חסר כלשהו שקיים אצלו עלול להקרין ולהשפיע עלינו. מכאן שאף על פי וככל שתהא אהבתו רבה לזולתו לעולם לא תהיה שמחתו שלמה בהצלחת רעהו.

הסיבה לכל זה היא הקנאה הנעוצה כחרב חדה בנפש האדם ודורשת התמודדות קשה ומורכבת עם שורשי הרוע שבטבע האנושי. על כך אמר ר' אליעזר: "הקנאה והתאווה והכבוד מוציאים אדם מן העולם". רשפי האש הבוקעים מתחושת הקנאה חורכים כל אפשרות של חשיבה בריאה ומובילים לעבר מבוך של חטאים. המשמעותי והבולט ביניהם הוא פגיעת עין הרע הידועה בקבלה כמסוכנת מאוד והשלכותיה ההרסניות הן רבות. על כך נאמר במשנה: "עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות מוציאים אדם מן העולם" (ב', י"א).

האנרגיה השלילית, היא עין הרע, המשולחת כחיצי רעל תחסל כל אפשרות לבוא בשערי ההצלחה ותמנע חיש מהרה מהאדם להגשים את רצונותיו וליישם בהצלחה את מטרותיו. ובכן, מהו סוד השתיקה וכיצד עלינו לנהוג על מנת להישמר מפגיעת עין הרע? ראשית על האדם למדוד בהיגיון את יכולותיו מבלי להתבונן באדם אחר ולהשוותו אליו. לדעת להקשיב לקול הפנימי המנחה אותנו, שלעיתים קרובות עומד בניגוד גמור לחשיבה הרציונאלית המושפעת מהסביבה החיצונית שפעמים רבות מתעתעת בנו.

"השתיקה יפה מהדיבור" בא ללמדנו כי על אף הרצון הטבעי כל כך לזעוק ולנפנף במזלנו הטוב שמאיר לנו פנים, עלינו להפנים את העובדה שלשתיקה שמורות מעלות רבות מאוד ולפטפוטי סרק חסרונות רבים עוד יותר. שהרי אם נתחרט פעם אחת על השתיקה, נתחרט פעמיים על הדיבור. בעולמנו התחרותי המציאות העגומה מוכיחה שרבים הם הקנאים המאחלים בסתר ליבם לנפילתו של האדם שאינו שומר את מוצאות פיו עד כי יאבד את כל שיש לו. לפיכך שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו, כי רק השנאה יכולה להתחרות בקנאה.

יחד עם זאת, אין להסיק מדבריי כי יש להסתתר, להסתגף ולחיות חיי פרישות ב-ד' אמות, אך אורח חיים דיסקרטי וצנוע במידה נכונה, תוך ברירת האנשים איתם אנו חולקים מידע פרטי הוא בהחלט עניין רצוי ואף מבורך. לדוגמה: לרוב כשעוסק עצמאי נשאל על רווחיו הכספיים הוא מרגיש לא בנוח עם השאלה ובדרך כלל ישיב עליה באופן מתחמק ומתפתל. על פי הקבלה הסיבה לכך ברורה כשמש, הואיל ומערכת החיסון הנפשית זועקת בתוכו ומזהירה שלא לחשוף ולשתף אחרים בהצלחתו ובממונו.

פן נוסף בעניין זה אשר גורם לאי נוחות מובנת מתאר סיטואציה מסוכנת מאוד, שבה אדם עלול להיפגע מהותית דווקא מהקרובים לו ביותר (משפחה, חברים, שכנים וכדומה), ואם לא די בכך כדאי לדעת כי אפילו אם מסוגלת לפגוע בבנה במבט עיניה ובמוצאות פיה (חז"ל) ולכן יש לראות בשתיקה כוח טוב ומטיב.

במשך אלפי שנים בכל התפישות המיסטיות, ללא הבדלי דת, תרבות ומוצא, נהגו בני האדם להישמר מכוחה ההרסני של עין הרע, שעליה נאמר כי קשה היא ממאה מכות צרורות. בחז"ל יש ציטוטים רבים לאין ערוך הנוגעים לעין הרע, לדוגמה:

* כל מי שאינו מאמין בעין הרע אינו מאמין באלוקי ישראל (זוהר).
* בעין הרע יש כוח אישי שורף (מהר"ל, ספר נתיבות).
* נוח להם לרשעים שיהיו עיניהם סומות שמביאין רעה לעולם (מדרש).
* אע"פ שהסתכלות העין אינה מורגשת לבריות היא דבר שיש בו ממשות ופועלת הרבה (האר"י, ספר שער השמיים).

בסיכומו של דבר, בל נשכח כי לדיבור מעלות נפלאות ונשגבות מאוד. מחד, הוא הכרחי למימוש האישי, ומאידך הוא עלול להיות שלילי והרסני. לכן, ספק אם ניתן לדכאו כליל ולמען האמת אין צורך לעשות כן. תפקידנו לתעלו לאפיקים מועילים למען איכות חיינו ויישום האיכויות הקיימות בכל אחד מאיתנו .

יצחק אהרון הוא איש קבלה, ראש מרכז "חכמה"