משהו ללבוש

שנים עשר המזלות האסטרולוגיים ממוקמים על גלגל הנקרא גלגל המזלות. שישה זוגות הם, היושבים אחד מול השני וכולם יחד מייצגים את השלם: את הנפש המאוזנת שבה יש מידה שווה של ארבעת היסודות: אש מול אוויר, ואדמה מול מים. נקודת האמצע, מרכז המעגל, היא המקום שאם נוכל להימצא בו, נהיה באיזון. שם יש מידה שווה מכל יסוד וממקום זה התגובות שלנו, הרצונות, והפעולות יהיו מאוזנים ושווים בכוחם.

אולם, אנו לא נולדים מאוזנים ונקודת האמצע אף פעם לא נמצאת במרכז, וכך למשל יכולה להיות לנו נטייה ליותר מידי אש. מה זה אומר? זה אומר שנהיה יותר אימפולסיביים, נרצה את הכל כאן ועכשיו, נתקשה לדחות סיפוקים, נהיה אגוצנטריים, ובאופן מושלם נתאים לתכונות של מזל טלה (מזל אש) כפי שהאסטרולוגיה מגדירה היטב.

מה שפחות נראה לעין היא העובדה שככל שיסוד האש הופך דומיננטי, ככל שנקודת האמצע נודדת לכיוון קצה המעגל ויסוד האש מתחזק, כך אנו יותר מתרחקים מיסוד האוויר הקיים בנו. מה המשמעות של חוסר ביסוד האוויר? זה אומר שנפעל ללא מחשבה או היגיון, שניתן יותר ביטוי ל"אני" ופחות לחברה ולאחרים, שהאנרגיה שלנו תהיה מרוכזת בעכשיו ופחות במה שיקרה בעתיד, ושיהיה פחות חשוב לנו מה חושבים עלינו אחרים.

החיים זה הניסיון למצוא את האיזון בין כל המזלות, ובמיוחד למצוא איזון בין שתי הנקודות המרכזיות אתן נולדנו - למצוא למשל את האיזון בין עודף האש לבין היעדר האוויר, כך שבעצם מפגש עם אסטרולוג יעזור לאדם להבין, בין השאר, מי הוא והיכן הוא לא מאוזן.

אך לא על אסטרולוגיה אני רוצה לכתוב, אלא להסביר שאותם שנים עשר המזלות הממוקמים על גלגל המזלות הם בעצם שתים עשרה המסכות אותן אנו לומדים ללבוש ולפשוט כשותפים בחברה האנושית. בחיים נעמוד לא פעם מול צורך חברתי או מצב בו נצטרך להגיב, לתת מענה לגירוי חיצוני, ואז נצטרך ללמוד ללבוש את המסכה המתאימה כדי לפעול נכון. כך למשל, גם אם יסוד האש מאוד דומיננטי ואנו חסרי סבלנות בבסיס שלנו, לא פעם נצטרך ללבוש את המסכה של ה"אני הרגוע" ולהחביא את האש הבוערת כדי שריאיון העבודה, למשל, יעבור בשלום.

את סיפורן של שתים עשרה המסכות אספר דרך קלפי הטארוט, קלפים המספרים סיפור - את הסיפור של האנושות. הם מציגים את מפת הדרכים אותה השואל צריך ללמוד להכיר, כיוון שעליו להבין מהי הדרך בה הוא צריך ללכת. כל קלף הוא נתיב, סיפור העוזר להבין מה כדאי לעשות.

קלפי החצר מספרים את הסיפור של ה"פרסונה", את סיפורי המסכות שאנו צריכים ללבוש. לכן, כשיוצא קלף המייצג מזל אסטרולוגי מסוים אין זה משנה כלל באיזה מזל נולדנו, כיוון שמה שקובע בסופו של דבר הוא איזו מסיכה אנו מציגים עכשיו. כך, למשל, אם ייצא לנו קלף מלך המטות, גם אם המזל שלנו הוא תאומים, אנו למעשה מתנהלים היום כמו מזל טלה ביחס לנושא השאלה, ובמילים אחרות - אנו לובשים את המסכה אותה לובש מזל טלה.

המסכה של מלך המטות (מזל טלה) – "אני":

עבור מלך מטות, המאופיין על ידי מזל טלה, ללבוש את המסכה של ה"אני" זהו דבר טבעי מאוד, כיוון שזהו המזל שיודע הכי טוב מכולם להוציא החוצה בדיוק את מי שהוא. עבורו זה טבעי לפגוש חבר ברחוב ולהגיד לו: "מה קרה לשיער שלך, הוא נראה כמו פיאה?" הוא לא רואה בהתנהלות הזאת דבר פסול - "מה לעשות", הוא יאמר, "זה מי שאני, ואין לי בעיה עם זה". ומדוע אין לו בעיה עם זה? כי זהו בדיוק המאפיין של מלך המטות המיוצג על ידי מזל טלה, זה הטבע שלו והוא חי אתו בשלום. האחרים - זו כבר בעיה שלהם.

מלך המטות מייצג את המסכה של ה"אני", את החלק בנו שצריך לבטא את מי שאנחנו ללא מעצורים וסייגים. אם הייתי רוצה לתת תיאור של הטיפוס שמייצג מלך זה, הייתי אומר שזהו בדיוק הישראלי הטיפוסי: זה שעושה רעש בחו"ל, "משאיל" מגבות מהמלון ועושה מנגל על המרפסת. הוא אפילו אינו מודע לכך שהוא מפריע ושאחרים סובלים, כיוון שהוא אגוצנטרי ואינו רואה אף אדם מלבדו. למרות חסרונות אלו הישראלי הטיפוסי מאופיין גם בתכונות חברתיות חמות. הוא לבבי, פותח את ליבו ואת ביתו לכל דכפין, אוהב לעזור, מפרגן, מתלהב עבור אחרים, וכשיהיה צורך בעזרה – הוא הראשון שיגיש אותה.

מלך המטות, הכוח המרכזי של סדרת האש, מונע על ידי הצורך להביע את עצמו, וזו המסכה אותה נלבש אם ייצא מלך המטות בקריאה, זו תהיה ההתנהלות שלנו: אנו נרגיש כי אנו חייבים להוציא את הפנימיות החוצה ומוכרחים לעשות ולהביע את הדעה שלנו. נרגיש שיש משהו שבוער בנו, ואם זה לא יקרה מיד, נאבד את הסבלנות.

לאש החזקה של מלך זה, שכה מאפיינת את הפרסונה אותה הוא לובש, יש היבטים חיוביים וחיוניים מאד. זו המסכה שעוזרת לדחוף אותנו להיות יזמים. זו המסכה לה אנו זקוקים כדי ליצור יש מאין, לא לוותר, לא להתייאש ובסוף להשיג את התוצאה. הפרסונה הזו היא שמאפשרת לנו להשיג כל דבר כמעט, והכל קורה בזכות האנרגיה העצומה המופנית לבנייה ולהתחלות חדשות. זוהי המסכה בה נשתמש כשאנו נדלקים על משהו שאנחנו חייבים להגשים אותו בכל מחיר.

אך מצד שני צריך לזכור שלאחר שנגשים את המטרה שלנו, אנו צריכים ללמוד לפשוט את המסכה הזו, כיוון שכמו שמלך המטות מתלהב מהר, כך הוא גם דועך מהר. אם נשאיר את המסכה הזו יותר מדי זמן נתחיל לאבד עניין ונהפוך להיות רדומים וחסרי מוטיבציה, ועד שהדבר הבא לא יבוא, ידליק אותנו ויסחוף אותנו למקומות חדשים, אנו נישאר רדומים.

המסכה של מלך החרבות (מזל מאזניים) – "החברה":

את המסכה שלובש מלך החרבות כולנו מכירים: זה השכן מהוועד שרוצה שנהיה בניין מתורבת: שהכניסה תהיה תמיד נקייה, שלא יהיה רעש בין שתיים לארבע, אצלו יש תמיד שקט, והילדים שלו מנומסים, שקטים ואדיבים. זוהי המסכה ההפוכה למסכה אותה לובש מלך המטות, כי היא לא מאופיינת על די יסוד האש, אלא על ידי יסוד האוויר. לא תשוקה, להט וחיוניות מאפיינים אותה, אלא חשיבה, היגיון ופרספקטיבה רחבה.

מלך החרבות מונע על ידי הצורך ליצור אווירה של הרמוניה סביבו, וכך גם השואל הלובש את המסכה של מלך זה. השואל לא אוהב ריבים ומלחמות, הוא מעדיף שאף אחד לא יכעס והוא תמיד יפעל לטובת הכלל. הוא ישאף שתהיה אווירה רגועה סביבו והוא יהיה זה שירגיע את הרוחות. אולם בסופו של דבר, לרוב, הוא מקריב את עצמו לטובת הכלל ולטובת השלום, והוא זה שישלם את המחיר. השואל רוצה שהכל יהיה רגוע ובשביל זה הוא מוכן להקריב הרבה מאוד: את הדעות שלו, את האמונות שלו והכי חשוב - את עצמו.

זו המסכה שתעזור לנו להיות השותף האידיאלי והבעל או האשה האידיאליים, כי זו המסכה שלה יש זיקה למערכות יחסים. מי שלובש אותה יהיה איש חברה כריזמטי, ולאנשים תהיה נטייה להתחבר אליו ולסמוך עליו בלי לדעת אפילו מדוע. מסיכה זו מאד קשורה לאמנות ולאסתטיקה, והלובש אותה יודע להעריך ולהבין יופי, ציור, פיסול ואת שאר מקצועות האמנות. הוא עצמו יהיה בעל חזות נאה וכריזמטית, ריחו יהיה תמיד טוב ובדרך כלל בני המין השני יימשכו אליו.

כשלובשים מסיכה זו צריך להיזהר, כיוון שיש סיכוי טוב מאד שתתפתח אצלנו נטייה שלא להביע את עצמנו. אנו נאבד את עצמנו ונשכח לבטא את עצמנו נכון, ההרמוניה תהיה כל כך חשובה לנו שאנו נימנע מלהגיד מה מפריע לנו, ואז יום אחד הכל פשוט יתפרץ. אבחר להציג זאת דרך הארכיטיפ של ה"אישה הקטנה" שנמצאת במערכת יחסים בה הבעל בכל יום רביעי ושישי מביא חברים הביתה לראות כדורגל ולשתות בירות. ה"אישה הקטנה" דואגת כמובן לכל מחסורו בחיוך: היא דואגת לבירות ולפיצוחים, מבליגה כאשר הרעש כבד מדי והיא תנקה אחריו כשהכל יסתיים.

כך תעבורנה שנים בהן היא לא תדבר על כך שזה מפריע לה, היא לא תגיד לבעלה כמה זה מתסכל אותה, ואז יום אחד, כשהמסכה תשב יותר מדי זמן - הכול ישתנה: הבעל יחזור יום אחד הביתה מהעבודה ובמקום בו היה מקרר יש הזמנה לדיון בבית משפט בעניין הגירושים. ל"אישה הקטנה" פשוט נמאס ואז הכל נגמר. ללא כל אזהרה וללא שלבי ביניים ואין לבעל מה לעשות בנידון.

כשלובשים יותר מדי זמן את המסכה הזו משהו עלול להתפרץ מבפנים, משהו נוקשה וחד, חותך וכואב. בנקודה הזאת נרצה "לשבור את הכלים" ונפעל בדרך בה כבר לא יהיה ניתן לחזור אחורה. אלו שמכירים אותנו יתקשו להאמין שמדובר באותו אדם: מאדם נחמד, ותרן וחברותי אנו עלולים להפוך בן לילה להיות אסרטיביים, כועסים ותקיפים. לא נוותר, ואפילו נכעס ונצעק.

למלך זה, לאלו הלובשים את המסכה זמן רב מדי, יש כרוניקה של התנהגות קבועה: הם שותקים ושותקים עד שיום אחד "נשבר להם" והם "חותכים", וכשזה קורה הכל משתנה ואין יותר עם מי לדבר. לכן התפקיד שלנו כקוראים בקלפים הוא להדריך את השואל ללמוד להוריד לפעמים את המסכה, לבטא את עצמו ולהסביר היכן לא טוב לו. אם נעשה עבודה טובה נוכל למנוע הרבה חיכוכים וכאבים בחיי השואל.

שתי מסיכות אלו משלימים זו את זו. מלך החרבות צריך ללמוד ממלך המטות להביע את עצמו ולהוציא את מה שיש לו בפנים, ומלך המטות צריך ללמוד ממלך החרבות להיות שותף טוב יותר ולחשוב על אחרים.

בשבוע הבא אציג את זוג המסכות הבא: "בית" מול "קריירה", ונלמד מתי עלינו ללבוש מסיכות אלו ומה קורה כשאנו שוכחים להוריד אותן בזמן.

שגיא מנדלבוים עוסק בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! ובעל ניסיון של 16 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות, אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.