מה מרגיש לך?

המערכת הרגשית רבת העוצמה שלנו מנתבת אותנו לפעול על פי הזיכרון הרגשי הלא מודע שמוטמע בנו, והניתוב הרגשי נעשה באמצעות התגובות הרגשיות שלנו. אנו מודעים לתגובות הרגשיות שמתעוררות בנו, אך לא לזיכרון הרגשי העומד מאחוריהן, ולכן המערכת הרגשית היא המערכת הלא מודעת.

פרט לניתוב של התנהגותנו ולהשפעה על החלטותינו, המערכת הרגשית עומדת גם מאחורי יכולות תפקודיות ותפיסתיות נרחבות. תגובותינו הרגשיות ינתבו אותנו ליישם כללים חברתיים, מיומנויות, יכולות וכדומה ביעילות, ללא צורך בחשיבה מודעת.

חישבו למשל על סיטואציה חברתית, בה אתם חשים כיצד עליכם לנהוג - אינכם צריכים לחשוב על כל הכללים החברתיים אליהם אתם מודעים. חישבו על שיחה קולחת עם אדם אחר: המערכת הרגשית היא זו שעומדת מאחורי היכולת לשוחח ולנהל שיחה שוטפת. אם נצטרך לחשוב אם המערכת מודעת לכל מילה, ייקח לנו זמן ממושך מאוד לומר משפט אחד. אנו מודעים לשיחה, אך המערכת הרגשית היא שמאפשרת לנו לנהלה בצורה שוטפת, יעילה ורגישה.

היכולות הרגשיות נדרשות בתחומים רבים ומהותיים. דוגמה לכך היא פעולת זיהוי הפנים: לא ניתן לבצע פעולה זו בצורה יעילה באמצעות המערכת המודעת. לצורך כך נצטרך לחשב את מידות תווי הפנים, את המרחק ביניהם וכדומה, ולהשוות לתבניות מוכרות. פעולה זו היא קלה ויעילה כשהיא נעשית על ידי המערכת הרגשית.

יכולת חברתית ותקשורתית ככלל היא יכולת רגשית. נוכל לחוש במהירות למי יש חוש חברתי. מי שלא הטמיע יכולת רגשית חברתית מספקת יפגין התנהגות חברתית מגושמת גם אם ישקיע בכך מאמצים רבים. בתחום זה כמו בתחומים אחרים אין תחליף ליכולות הרגשיות.

לאחר אירועים חשובים, לגביהם יש לנו זיכרון רגשי רלוונטי,
מתעוררים בנו רגשות. הדבר נכון הן לגבי אירועים חיוביים, כגון הולדת ילד או התאהבות, והן לגבי אירועים מעציבים, כמו פרידה מאהוב או אובדן של אדם קרוב. מדוע? מה מטרתם?

לרגשות המתעוררים בנו שתי מטרות:

ניתוב רגשי: רגשותינו אינם אקראיים, הם האמצעי של המערכת הלא מודעת שלנו לנתב אותנו לפעול על פי הזיכרון הרגשי הלא מודע שלנו. המערכת הרגשית גם יוזמת תהליכים המותאמים לזיכרון הרגשי וגם מאפשרת לנו להגיב ביעילות, באמצעות הזיכרון הרגשי שמוטמע בנו לאירועים חיצוניים. כאשר מוטמע בנו זיכרון רגשי בעייתי, המערכת הרגשית תנתב אותנו בצורה שאינה אופטימלית עבורנו והקשיים האובייקטיביים לא יאחרו לבוא.

הטמעה רגשית: הזיכרון הרגשי הלא מודע מוטמע בנו בעוצמה דומה לעוצמת הרגשות שהתעוררו בנו. כאשר חל שינוי משמעותי בחיינו, התפקוד הרגשי שלנו חייב להשתנות בהתאם, אחרת תפקודנו יהיה לא יעיל ולא מותאם. ככל שהאירוע בעל חשיבות סובייקטיבית רבה יותר, עוצמת הרגשות המתעוררים בנו גדלה וההטמעה הרגשית נעשית בעוצמה רבה יותר.

התאהבות: כאשר בני זוג מתאהבים מתעוררים בהם רגשות רבי עוצמה. הרגשות גורמים להם לרצות בקרבתו/ה של בן/בת הזוג.
אבל, מתרחש תהליך רב עוצמה נוסף - עולמם הרגשי משתנה. לאחר תהליך ההתאהבות פוחתת עוצמת התגובות הרגשיות אך עתה דמותו/ה של בן/בת הזוג מוטמעת בעולמם הרגשי. תחושת השלמות הרגשית מותנית כעת בקשר הזוגי. התפקוד הרגשי, סדרי העדיפויות והשיקולים המנחים אותם משתנים ומותאמים למערכת היחסים שנוצרה.

הולדת תינוק: לאחר הלידה עוברת האם תהליך רגשי רב עוצמה. רגשותיה מנתבים אותה לטפל בתינוק שזה עתה נולד ויחסה לתינוק מושפע מעולמה הרגשי. לצד זאת מתרחש תהליך רב עוצמה נוסף. האם מטמיעה זיכרון רגשי לא מודע שמשנה את תחושותיה, את סדרי העדיפויות שלה, את תחושת השלמות הרגשית שלה ואת תפקודה. עולמה הרגשי משתנה בעקבות תהליך רב חשיבות זה.

מדוע כל ההתחלות קשות? מדוע אנו מתקשים להגיב ביעילות בסיטואציה חדשה ולא מוכרת? מדוע התחלת עבודה חדשה דורשת מאמצים? מדוע לסטודנט קל יותר בשנה השנייה ללימודיו, למרות שייתכן שהשנה הראשונה קלה יותר מבחינה אובייקטיבית?

כאשר אנו נתקלים במצב חדש שלא הטמענו לגביו זיכרון רגשי מספק (או מיומנויות מספקות) לא יתעוררו תגובות רגשיות רלוונטיות ולכן תפקודנו לא יהיה יעיל. אך כאשר נטמיע זיכרון רגשי חדש התפקוד שלנו ישתנה.

קרן אלמוג היא חוקרת של המערכת הרגשית ומחברת
הספר "העוצמה הרגשית"