קבלו את השם

כידוע, בתורת הקבלה מייחסים משמעות עמוקה ועוצמה אדירה לשם האדם. ככל שהשם איכותי יותר, כך תהיה השפעתו חיובית על המזל המלווה את האדם בשנות חייו בעולם הזה. על פי חוכמת הקבלה, האותיות המרכיבות את השם מחברות בין העולם הגשמי לרוחני, הן בדרך כתיבת השם, הן בדרך שבה הוגים אותו ובסוד הצליל וסימני הניקוד המופיעים בו.

מכאן שהשם הוא בבחינת כוח מזלו של האדם ומשמש כעין "צינור" המעביר את האנרגיה, שלילית או חיובית, בין עולמו הגשמי ועולמו המטאפיסי. זאת כמובן בהנחה כי שמות ואותיות מזרימים אנרגיות שונות וכוחות ייחודיים המשפיעים ישירות על מאורעות החיים.

על פי הקבלה, בבואכם לקרוא בשם חדש לילד או למבוגר המבקש לשנות את שמו, כללים אלה הם בבחינת כללי ברזל.

חשוב לדעת כי השם לילד חייב להתקבל בהסכמת ההורים. אנא מכם, אל תשתפו אדם אחר ואל תבקשו עצתו בתהליך בחירת השם. בני משפחה כבודם במקומם מונח, אך יחד עם זאת אין להם בעלות על השם ובוודאי לא שמורה להם הזכות להיפגע אם לילד לא ניתן שם כרצונם. אולם יש הנוהגים במידת הכבוד להורים וקוראים לילד על שם אחד מהם. בעדות המזרח נהוג לעשות כך כשההורה עודו בחיים ובעדות אשכנז כשההורה נפטר.

לא מומלץ לקרוא על שם אדם שנהרג, התאבד או היו לו חיים רצופי קשים. אין לקרוא על שם אדם שהסתלק מן העולם באופן טראגי, כמו ממחלה קשה, תאונה, ובכל דרך שיש בה קיצור ימים ושנים כתוצאה מאסון. אם היה סב שמת באופן קשה או נרצח חס וחלילה, ונולד לו כעת נכד – לא יקראו לו בשמו, אלא בתוספת שם. ויש הנוהגים להוסיף לשם המקורי: חי, חיים, יחיאל.

אין לקרוא שמות זכריים לבנות ולהפך: אין לקרוא לבן בשם של בת ולא לבת בשם של בן. ודבר זה ראוי להקפיד עליו כיוון שהוא עלול לגרום לעיכובים ולבעיות בכוח המזל. לעניין זה התייחס האר"י הקדוש בכתבי האר"י שער הגילגולים ואסר את חילופי השמות באומרו כי אם קוראים לנקבה בשם זכרי, אזי הדבר מקשר אותה לשורש זכרי, מה שעלול לגרום לה לבעיות התנהגות, לסערת נפש ואפילו עד כדי בעיה בפריון העתידי. ואותו הכלל הוא גם לבנים אך במשמעות שונה.

להיזהר בשם שמכיל אותיות קודש. מותר לקרוא בשם המכיל אחד משמותיו של הבורא רק אם הוא מופיע בתנ"ך. אך יש להימנע מלקרוא בשם כזה באם אינו מופיע בכתובים. שמות כמו אוראל, בת-אל, שי-אל מתנאל וכדומה. על אף המשמעות החיובית, הם אינם מובאים בשורשי השמות ולכן דווקא בשל ההקשר הרעיוני המיוחד, תוספת המילה "אל", הם עלולים להפעיל כוחות רוחניים של מעלה אשר עלולים להקשות ולהכביד על האדם.

לא לקרוא בשמות של מלאכים, אלא אם כן זה שם ידוע. מלכתחילה אין שום איסור או חשש מלקרוא בשמות מלאכי ארגמ"ן, שהם ר"ת אוריאל, רפאל, גבריאל, מיכאל ונוריאל. אך חכמי הקבלה גורסים כי בשום מקרה אין לקרוא בשמות מלאכים אחרים, על אף שמצד הדין אין בזה איסור קיים החשש של שימוש לא ראוי בשמות קדושים המסוגלים לעורר כוחות אדירים שיש להימנע מהם.

מומלץ שם בעל שלוש אותיות לפחות. מאז ימי עולם לימדו חכמי הקבלה כי לפני בריאת כל העולמות יצר הבורא את האותיות, וטמן בכל אות כוח רוחני אנרגטי המייחד אותה, ככתוב בזוהר כיצד באה כל אות לפני ה' וביקשה להיות הראשונה לתחילת מעשה הבריאה (בראשית,הקדמה).

מכאן אנו למדים שהאותיות הן כלים לאורו של הבורא והעיסוק הרוחני בהן, אם בקריאה ואם באמצעות התבוננות, עשויים למשוך שפע אל האדם. לפיכך אנו למדים כי קיימת טרנספורמציה של כוחות רוחניים הזורמים באותיות ולכן כדאי לקשר את האדם עם שם המכיל לפחות שלוש אותיות. יחד עם זאת יובן כי אין להגזים ולהרבות אותיות בתיבת השם משום חוסר תועלת.

קיים איסור על גריעה או הוספה של שמות תנ"כיים. חוכמת הקבלה מלמדת כי את השמות המובאים במקרא תיקנו אנשים בעלי רוח הקודש שהיו בקיאים מאוד בעולם הנסתרות והכירו היטב את הדינמיקה הזורמת בכל שם, עד כי ידעו לעמוד במדוייק על טבעו, אופיו ומהותו הפנימית של האדם. לפיכך אין להוסיף אות או להחסיר אות משם המופיע בתנ"ך הואיל וקיימת משמעות גדולה הן לסדר האותיות בתיבת השם והן לתוכנו, ומימלא כל המוסיף הוא בבחינת גורע וכל הגורע הוא בבחינת פוגם.

יחד עם זאת, לא כל שם המופיע בתנ"ך הוא אכן ראוי. לכן לא מומלץ לכתחילה לקרוא "מתן", שהוא שם של כהן לעבודה זרה, למרות שמשמעות השם היא חיובית. לא טוב לקרוא בשמות כמו "לילי" או "נמרוד", שהם שמות שהוזכרו בהקשר שלילי. אולם, אם יש שם שהוא גם שם של צדיק וגם שם של רשע, כמו ישמעאל, מותר לקרוא בו ולכוון על רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול, מראשי הדור הראשון של התנאים, ששימש ככהן גדול בבית המקדש השני, ולא על ישמעאל שהיה פרא אדם.

הענקת שני שמות לילד. יש הנוהגים לתת שני שמות לילד כמו "יוסף חיים", אך אין חובה או צורך בדבר. מצד הדין מותר לקרוא בשני שמות, למרות שמלכתחילה אין בכוונת ההורים להשתמש בשם השני. בסיכומו של עניין, נתינת שני שמות הוא ראוי רק אם קוראים בשניהם. דעו כי עניין זה מחייב התייחסות ושיקול דעת אם קיים הכרח לשם נוסף ודרישה בסיבת העניין. מי שיש לו שני שמות יזכיר אותם בזמן עלייה לתורה.

יצחק אהרון, ראש מרכז "חכמה", המרכז הישראלי לקבלה ולמיסטיקה יהודית.