כן כן, יותר חזק

אמנם רבות יש להגיד על העצמה נשית. זהו נושא עצום החולש על תחומים רבים, אולם אני רוצה להזכיר לכולם שיש לנו מטרה – העצמה אנרגטית. דברים רבים יקרו כשנתעצם: המודעות שלנו תגבר, האינטואיציות שלנו יתחדדו, נוכל להתחבר לתחושת ה"אני" ולהיות יותר נוכחים כאן ועכשיו. יקרו עוד דברים רבים, אך החשוב מביניהם הוא העובדה שהחלימה שלנו תתעצם ושנוכל לשלוט על החלום שלנו. לכן את שני המאמרים הבאים, אחרונים בסדרה זו, נקדיש להעצמה נשית-מינית-אנרגטית, ולצורך כך גייסתי את זוהרית רובין, המלמדת העצמה נשית וריקודי בטן שנים רבות, והיא שותפה לשני מאמרים אלו.

את נושא ההעצמה המינית אנרגטית אחלק לשני חלקים: חלק זה, הראשון, מוקדש להסבר המושגים הבסיסיים והכרת מערכת היחסים האנרגטית שבין המינים. במאמר הבא תקבלו כלים מעשיים להעצמה מינית אנרגטית. מטרתנו היא להסביר מונחים בסיסיים ביחסים האנרגטיים בין הגבר והאשה ולתת לכן, הנשים, כלים דרכם, אם תבחרו, תוכלו להעצים את עצמכן במערכות היחסים הזוגיות.

האנרגיה הלבנה היא האנרגיה הבסיסית שלנו, היא מקור האנרגיה, וממנה הול נובע – גם כוח החיים שלנו. זו האנרגיה שאיתה אנו שולטים על נתיב החיים שלנו, איתה אנו יוצרים סדר ועולם יציב ופשוט ובזכותה הדברים הנכונים קורים בזמן הנכון. כשיש לנו מלאי גדול של אנרגיה לבנה, הכל יהיה יציב ובשליטה בחיים שלנו.

האנרגיה הלבנה נמצאת אצלנו, בניצוץ האלוהי, במקום בו אנו מושכים את האנרגיות של היקום. אין לה מיקום פיזי וזו אנרגיה שמאוד קשה לחדש, ולכן היא מצרך נדיר וחשוב לשמור עליה. זו אנרגיה פסיבית, מאגר של כוח שבסופו של דבר החיים מכלים אותה, וכך, טיפה אחר טיפה, שבוע אחר שבוע, שנה אחר שנה, היא מידלדלת. כשאנרגיה זו נגמרת – לא נוכל להתקיים עוד.

אנרגיית החיים, כשמה כן היא, זו אנרגיה דרכה אנו מקיימים את החיים, איתה אנו יוצרים את מה שיש לנו, משיגים את מה שאנו רוצים ומביאים לחיינו את מה שאנו מרגישים שנכון לנו. האסכולות הישנות קראו לה אנרגיה שחורה, כיוון שזו האנרגיה אליה פונים כשרוצים להשיג משהו בכוח. אך זה אינו נכון. זו האנרגיה היחידה שיש לנו ובכל מקרה תמיד נפנה אליה, גם אם אנו עושים זאת בדרכי נועם, באגרסיביות או באמצעים של כישוף.

במאמר "בוז לבזבוז", הזכרתי אנרגיה זו וכתבתי שהחיים הם בחזקת כישוף, כי רוב הדברים שאנו עושים בחיינו נעשים ללא הבחנה אמיתית אם זה נכון לנו. אנו לא מוותרים על זוגיות בקלות ואומרים לעצמנו: "טוב, אם הוא ביטל את הדייט של מחר, זהו סימן שאנו לא צריכים להיות יחד", לרוב לא נחשוב: "טוב, אני לא מוצא מונית כבר 20 דקות, זה סימן שאני לא צריך להתחיל לעבוד במקום העבודה החדש". אנו נאבקים על החיים, חיים אותם, מתאמצים, מזיעים ולא נוהגים לחשוב במושגים של אנרגיה.

אנרגיית החיים נמצאת אצל הנשים ברחם ואצל הגברים בהילה. זו אנרגיה זמינה וקל למצוא אותה, או לייצר אותה. מקורות אנרגיית החיים רבים ומגוונים, אולם בסופו של דבר, כמו כל דבר בחיים המקור שלה הוא אחד – האנרגיה הלבנה. זו אנרגיה מאוד זמינה לנו כי אפשר לייצר אותה בקלות כשהיא אוזלת. פשוט ממירים אנרגיה לבנה באנרגיה זו. המרת האנרגיה נעשית לרוב דרך אגו, כעס, תשוקה, רצון, וכן, פעמים רבות דרך מיניות.

לצורך האנלוגיה, אפשר להגיד שאנרגיית החיים זה כמו כסף. כל הזמן צריכים את זה, מחפשים את זה, וכשיש הרבה ממנו, כמעט כל דבר אפשרי. אנרגיית החיים זו האנרגיה שבזכותה הכל מתרחש בחיים, ולכן אנו צריכים אותה כל הזמן, והרבה.

כך למשל, כשגבר ממוצע רואה בחורה נאה, מתעורר בו החלק המיני, וכשהוא מחליט להתחיל איתה, המנגנון האנרגטי שבו ממיר אנרגיה לבנה באנרגיית החיים, וכך, כשהוא טעון באנרגיה, הוא יכול לכבוש אותה, גם במשפטים כמו: "מה פרח כמוך עושה כאן".
במקרה אחר נפגוש בחורה הרוצה לקנות מכשיר mp3 לחבר שלה ויש לה תקציב של 200 שקל. מקרה "לבן" יתרחש כאשר אותה בחורה נכנסת לחנות מתעניינת במכשיר והמוכר אומר לה "יש לך מזל, בדיוק היום התחיל אצלנו מבצע – במקום 350 רק 200 שקל.

למרות שזו השאיפה שלנו, ברוב המקרים האנרגיה הלבנה אינה זמינה לנו ולכן לרוב מה שיקרה זה שהיא תיכנס לחנות, תברר על מכשיר, וכשהיא תגלה שהוא עולה 350 שקל, 150 שקל יותר מהתקציב שלה, היא תפעיל כישוף, תשתמש באנרגיית החיים. איזה כישוף, פשוט: היא תחייך ובקול מתוק תשאל את המוכר: "אין לכם איזה מבצע, או מחיר מיוחד בשביל לקוחות כמוני?". לא פעם הכישוף עובד והמוכר יאמר: "את יודעת מה, לפני שבוע היה מבצע, אני אתן לך את המכשיר במחיר המבצע, למרות שהוא הסתיים".

כולנו משתמשים באנרגיית החיים כל הזמן ובכל רובד בחיינו. אין הבדל בין אדם הרוקח כישוף כדי שיוכל "לסדר" לו להיכנס למקום העבודה אליו הוא התראיין לפני שעה לבין מקרה אחר בו אדם אחר מתקשר לאביו ומבקש שיפעיל עבורו פרוטקציה. אנו משתמשים כל הזמן באמצעים "אלימים" כדי ליצור שינוי בחיינו וזה קיים בכל תחום: למשל, אנחנו מכשפים את בני הזוג בדייטים, מתעקשים לקיים דברים בחיינו למרות שהם אינם "מסתדרים" וכדומה. אבל אלו הם החיים, ואנו צריכים לנהוג בהם כך, תוך כדי שאנו מודעים, ומחכים לשלב בו תהיה לנו מספיק אנרגיה כדי שהדברים יתרחשו מאליהם וללא מאמץ.

הזכר והנקבה לא נולדו שווים והטבע בהחלט דאג לכך שלאשה תהיה יותר אנרגיה. ראשית, לאשה יש הרבה יותר אנרגיה לבנה מאשר לגבר, כלי הקיבולת שלה גדול יותר. אך גם כשמדובר באנרגיית החיים, יש לנשים יתרון משמעותי על הגברים. אמנם הגברים והנשים נולדו עם קיבולת שווה של אנרגיית חיים, אולם האשה יכולה לאחסן את אנרגיית החיים בעוד שהגבר אינו יכול.
את אנרגיית החיים האשה מאחסנת ברחם ושם היא מצטברת, מתאספת וגדלה.

התוצאה היא שהאשה צריכה "לבזבז" פחות מהאנרגיה הלבנה שלה. כיוון שהאנרגיה אצלה לא מתפוגגת כמו אצל הגבר, וכיוון שהיא המרכז דרכו עוברים אנרגיות המתאספות ברחם, כשהיא צריכה אנרגיה של חיים, היא יכולה להוציא אותה מהמאגרים שלה ואינה צריכה להמיר אנרגיה לבנה לאנרגיית חיים.
הגבר לעומת זאת יכול לאחסן את האנרגיה שלו בהילה, אולם היא נשארת זמינה שם למשך שלושה ימים בלבד, ולאחר מכן מתפוגגת. הטבע קיפח את הגבר, אך אל דאגה. הטבע צייד גם את הזכר בכלים, אינסטינקטים, איתם הוא מאזן את פני הדברים.

במאמר הקודם ציינתי שישנן גישות בנומרולוגיה הממקמות את האשה במרכז, וטוענות שכל מה שקורה לבעל צריך להימצא תחילה במפה של האשה. כשבני זוג מתחתנים, גורלו של הגבר קשור באשה, וכל דבר, אפילו קידומו בעבודה, תלוי במצבה ה"אנרגטי" של האשה. עד כמה שזה נשמע מוזר מבחינה אנרגטית, הדבר מאוד נכון, ואני אסביר.

כדי לאזן את הדלות האנרגטית בה הגבר שרוי, האשה מעניקה לו אנרגיה מעצמה. מתברר כי לא סתם הגבר קיבל פחות אנרגיה, הוא צריך ללמוד להשיג אותה, וכ-20% מהאנרגיה הלבנה של האשה מועברת לגבר שלה. לא בכדי האשה קיבלה עודף של אנרגיה. בתנאים הנכונים היא תצטרך "לכלכל" אנרגטית את הגבר שלה.

בספר "מעבר המכשפים" מאת טאישה אבלאר (הוצאת כתר) מתואר התהליך, אשר מקורו בתפיסה השמאנית מהתרבות האינדיאנית. תפיסה שמאנית זו היא אקולוגית במהותה, לפיה אין איבוד אנרגיה ביקום, הכל קשור להכל, וכל דבר המתרחש במציאות הוא בבחינת מחזור אנרגטי, בו לוקחים חלק כל החומרים, כל איתני הטבע וכל היצורים החיים והמתים – יצירי הבריאה באשר הם. הספר מסביר את התהליך בו מפרישה האשה אנרגיה לגבר שלה. הסופרת מתארת:

"לכל מין יש ציווי ביולוגי להנציח את עצמו. אף שהסיבה הראשונית למפגש בין גברים לנשים היא ההולדה, ישנה סיבה משנית נסתרת, שתכליתה להבטיח זרימה רציפה של אנרגיה מנשים לגברים.
גברים משאירים קווי אנרגיה מסוימים בתוך גופן של הנשים, אלו הם כמו שרשורים זוהרים, שחודרים לתוך הרחם ויונקים אנרגיה. האשה נושאת את חוטי האנרגיה הללו במשך 7 שנים ואחרי תקופה זו הם נעלמים, או מתפוגגים".

החוטים הללו המתוארים בספר נשתלים בגוף האשה במהלך קיום יחסי מין מלאים. הם מהווים סוג של צינורות, אשר באמצעותם יוצר הגבר לעצמו מקום ליניקת אנרגיה מהאשה. ככל שהאורגזמה של הגבר תהא עוצמתית יותר, כך יוכל להבטיח לעצמו מקורות רבים יותר (צינורות יניקה) בגופה של האשה. מצד הגבר יכולות להיות לזה השלכות עם שתי פנים: מצד אחד, הוא יבטיח לעצמו מקור לשאיבת אנרגיה, מצד שני, הוא עשוי לפתח תלות באשה שהיא מקור אנרגיה עיקרי עבורו.

ונשאלת השאלה: האם מוטב לו לגבר שיהיו לו יחסים עם נשים רבות? הרי כך יתאפשר לו להרחיב את מקורות האנרגיה שלו. מצד אחד זה נשמע הגיוני, ואולי מסביר את הנטייה היצרית-ראשונית של המון גברים להרבות ביחסים עם נשים רבות.
מצד שני, כאשר יש לגבר מקור אנרגיה אחד מספק ובלעדי, הוא יכול להתמלא ממנו אף יותר, מאשר ממקורות מזדמנים רבים, אשר כל אחד מהם הוא דל כשלעצמו.

ומה עם האשה? האם רווקה ממוצעת שבשש השנים האחרונות קיימה יחסים "רק" עם שישה גברים. האם היא נותנת אנרגיה לכולם? ואם היא הייתה "רק" עם שלושה גברים, האם זה אומר שהיא נותנת חצי מהכמות?

ובכן, לשם כך תצטרכו לחכות למאמר שיתפרסם ביום ראשון הבא, בו נדבר על מיניות ועל המשיכה המינית. נגלה כיצד עוברת האנרגיה בין המינים ונבין כמה (ואם) זה באמת נחוץ ולמה, אך חשוב יותר, נגלה מה הנשים יכולות לעשות עם המידע הזה וכיצד ניתן לרתום את המיניות לשיפור מערכת היחסים.

שגיא מנדלבוים עוסק בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של 14 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.

זוהרית רובין היא רקדנית, יוצרת ומורה ותיקה לריקוד מהבטן ולהעצמה נשית, המפגישה בין תבונתו העתיקה של המחול המזרחי לקסם הרוח.