צ'י וואו!

אנחנו שומעים כל הזמן סיפורים על אנשים שעברו מעולם הניו-אייג' לעולם החזרה בתשובה, והנה מתברר שישנו זרם נוסף, אמנם לא גדול, אבל מאוד משמעותי בעצם קיומו, של בעלי תשובה אשר מגלים ונפתחים אל תורות הניו-אייג'.

אחת מהדמויות הבולטות בתחום הזה הוא ד"ר שלמה ש?יש, רופא משפחה ומורה תורני שהתמחה בצ'י-קונג רפואי. ד"ר שיש עלה מצרפת לישראל כשהיה בן 21, והחליט לחזור בתשובה. עשר שנים לאחר מכן, באמצע שנות ה-80, כשלרפואה האלטרנטיבית לא היה ביטוי של ממש בארץ, גילה שלמה שיש טכניקת תנועה סינית בשם 'צ'י קונג',

"הייתי מתאמן לבד מול קלטות וידאו שהזמנתי מחו"ל", מספר ד"ר שיש, "אבל רק כשנפגשתי לראשונה עם מאסטר ממש של צ'י קונג, הבנתי שהעסק הרבה יותר רציני ממה שחשבתי".

המאסטר אותו פגש ד"ר שיש היה גם הוא רופא - ז'אן מארק א?ס?ל?ת היה מנהל מחלקה פנימית צרפתי, וממנו למד שיש עד כמה קריטית יכולה להיות השפעת הצ'י קונג על בריאות האדם, על חיזוק המערכת החיסונית ועל התמודדות עם מחלות, "בתור רופא, מהר מאוד הבנתי כי יש בידי דרך להציע למטופלים שיפור מהיר הן בבריאות הגופנית והן בבריאות הנפשית-פסיכולוגית.

הרבה מהתהליכים החולניים שפוקדים את גופנו, מקורם במשבר באיזון שאמור להיות לכל אדם עם עצמו עם הסובבים אותו, ועם הסביבה בה הוא חי. אדם שמוצא עצמו מנותק מאחד מהגורמים הללו, עלול לפתח נטייה שלילית כמו כעס או דיכאון שבסופו של דבר תדרדר את הגוף לחולי".

על פי ד"ר שיש, העיקרון הראשון החשוב של הצ'י קונג הוא כמובן התנועה. בעוד צורת התזוזה הרגילה שלנו היא "שבורה" ו"קווית", תנועות הצ'י-קונג הן ספירליות, רצופות, מעגליות, הרמוניות ומלאות יופי. לרוב, התנועות הרגילות שכולנו חייבים לבצע, כמו עבודה על מחשב, הליכה ונסיעה ברכב, הינן חסרות הנאה וחמור מכך, לעתים מולידות כאבים שיכולים להפוך במהרה לכרוניים. "האדם מבצע תנועות 'קטועות' מתוך מחשבה כי הן חיוניות להישרדותו", מסביר שיש, "אבל בעצם תנועות אלו מבטאות את נפשו, ואת הלחץ בה היא מצויה".

כמו ברבות מטכניקות התנועה שהגיעו מהמזרח, גם בצ'י קונג, העיקרון השני שחשוב לא פחות מהתנועה הוא הנשימה. "מדובר בעולם שלם", אומר ד"ר שיש בהתלהבות,"הנשימה היא נס תמידי שנוצר עבורנו. עלינו לארח את האוויר בגוף כאילו היה ידיד שבא לבקר, ידיד שמחייה אותנו וחולק עמנו את עוצמתו".

אבל המציאות היא, לפי ד"ר שיש, שרובנו בולעים את האוויר כאילו היה מאכל גס ובאותה מידה ממהרים להיפטר ממנו בזריזות יתרה. "בעולם הרפואי, הסרעפת אינה נחשבת כאחד מהאיברים החשובים", מוסיף ד"ר שיש, "אבל בצ'י קונג, מדובר באיבר המקשר בין החלק התחתון של הגוף, היכן שנמצאת עיקר היצירה הפיזיולוגית של חילוף חומרים, ובין החלק העליון של הגוף, בו מתרחש התהליך הפלאי של חיבור בין קצב הלב לנשימה.

אחד הגורמים המרכזיים לחולי, בהקשר זה, הוא ניתוק ההרמוניה בין שני המרכזים הללו שמתבטא לא פעם בתסמונות כמו מעי רגיז, דפיקות לב מהירות, קוצר נשימה ועוד פתולוגיות רבות".

העיקרון השלישי של הצ'י קונג מדבר כמובן על מודעות. בניגוד כמעט לכל הטכניקות הגופניות שקיימות, מריצה ועד לטאי צ'י, המאמץ הפיזי בצ'י קונג איננו העיקר, ולכן יש לאדם מספיק זמן ללמוד להקשיב לעצמו ולגופו.

"ההקשבה היא המפתח לבריאות", מדגיש שיש, "רוב המחלות אינן באות בהפתעה, תמיד יהיו סימנים מקדימים שהאדם יעדיף להתעלם מהם. רוב האנשים מעדיפים לקחת כדור כדי לפתור בעיה, אבל מעבר לעובדה שהם פותרים כאב באופן זמני בלבד, על הדרך הם מרחיקים את עצמם עוד יותר מהאפשרות שיידעו כיצד להקשיב כאשר הגוף פונה אליהם ומבקש עזרה".

לדברי ד"ר שיש תרגול צ'י קונג רפואי יכול אפילו לעזור במקרה של שפעת חזירים. תרגול התנועות יכול למנוע את היווצרות המחלה, ובמקרה של הידבקות הצ'י קונג, יכול לזרז את הריפוי ממנה, ואף למנוע את חזרתה.

"כמעט כל התלמידים העוסקים בצ'י קונג", אומר שיש, "מדווחים כי אינם סובלים ממחלות חורף, ואם כן מופיעים סימפטומים ראשוניים לדלקות אף אוזן גרון למיניהן, הם נעלמים בזריזות מבלי להשאיר עקבות של מחלה ממש".

בנוסף, בצ'י קונג הרפואי נעזרים לשם טיפול במגוון רחב של מחלות, החל ממחלות נשים, מחלות הקשורות לתפקוד המיני ואף במחלות פסיכוסומאטיות. לאחרונה, גם מרכזים העוסקים בליווי מטופלים באונקולוגיה, בוחרים להשתמש בטכניקות רבות מתחום הצ'י קונג הרפואי.

האם אין ניגוד בין התורה לצ'י קונג? ד"ר שיש מסביר כי "אנו מצווים 'לשמור את נפשותינו', וכאשר מוצעת לנו דרך הגיונית ומועילה באופן מוכח לבריאות, אין מניעה להשתמש בה. הצ'י קונג הרפואי תורם לשמירת הבריאות הגופנית, והאדם יכול להמשיך ולהתמיד בעבודת הקודש".