באצבעותיו אור

30-40 שנה מהיום וכל המאה ה-20 על גיבוריה תהפוך לאגדה של ממש. בינתיים, כדאי לנו למהר ולהספיק לפגוש את אותם אנשים שהפכו לאגדה בחייהם ועדיין מתהלכים בינינו. ראווי שנקר הוא ללא ספק אחד מאותן אגדות חיות, נולד ב-1920, משמע אוטוטו והוא כבר בן 90.

סיפור חייו של שנקר יכול ללמד את כולנו עד כמה שווה ללכת עם הדגדוגים הקטנים שמרגישים לפעמים מבפנים. ככוכב מלידה, שנקר התגורר בוורנאסי, הודו עד גיל עשר, אחר כך עזב לפריז ובגיל 13 כבר יצא להופעות מסביב לעולם, אך לא כנגן סיטאר אלא כרקדן.

בגיל 18 הוא פגש את המוזיקאי ההודי האגדי אלוודין קאן, והחליט לנטוש את המחול לטובת המוזיקה. תוך עשר שנים בערך הפך שנקר לנגן סיטאר מוערך ובשנות ה-50 כבר צבר רקורד של עשרות הופעות ברחבי העולם.

בזמן שבהודו, ארץ מוצאו, התייחסו לנגינתו ויצירותיו בספקנות, ואף האשימו אותו במסחור המוזיקה הקלאסית ההודית. במערב, משהו בחמימות, בתמימות, באנושיות הפשוטה ומלאת האנרגיה תפס את המאזינים.

עוד בשנת 1952, הרבה לפני הפגישה ההיסטורית של ראווי שנקר עם גיטריסט להקת הביטלס, ג'ורג' האריסון, פגש שנקר את הכנר היהודי יהודי מנוחין.

מספר מנוחין: "הגענו אשתי ואני לעיר דלהי, שהייתה אז מקום לא ייאמן, מלא בחיים. כמעט ולא היו מכוניות, רק המון סואן של נשים בבגדי סארי יפהפיים ואינספור קופים, שוורים וציפורים אקזוטיות שהתעופפו בין העצים.

את ראווי פגשתי בבית של חבר, כמורה, לא הכרתי אדם כמוהו, המחויבות שלו למוזיקה היא טוטאלית, ואף מעבר לכך. כל פעילות אנושית שביצע, אכילה, ריקוד או תרגול יוגה הייתה מלאה בערך מוסף, הייתה תחושה של משהו נשגב כאשר שהיתי לצדו. אצל ראווי למדתי איך אפשר לעשות מוזיקה שהיא מעבר למהות האנושית".

אחרי המלצה כזו, ברור שמוזיקאי כמו ג'ורג' האריסון לא היה מוותר על האפשרות ללמוד לנגן סיטאר אצל ראווי שנקר. השניים נפגשו לראשונה בשנת 1966 בלונדון, והאריסון הפך במהרה לתלמידו המפורסם ביותר.

שנה לאחר מכן הגיע שנקר לסדרת קונצרטים בקליפורניה, ולאור ההצלחה העצומה שזכה לה, פתח בית ספר למוזיקה בלוס אנג'לס, ובמהרה הוכתר בתואר המוזיקאי ההודי המצליח ביותר שידע העולם.

מאז יצאו תחת ידיו של שנקר עשרות אלבומים, אשר ליוו את האופנות המוזיקליות השונות של המאה ה-20, פסי-קול לסרטים, שיתופי פעולה עם היוצרים המובילים ביותר בעולם המוזיקה וב-15 השנים האחרונות, חיבורים רבים עם עולם המוזיקה האלקטרונית ומוזיקת עולם.

בניגוד לרוב המוזיקאים בעולם הפופ, שדאגו להציג עצמם בצורה פרובוקטיבית כזו או אחרת, ולהתנתק מכל חיבור למסורת או לדת, הקפיד ראווי שנקר לשמור על ייצוג מתמיד של התרבות והפילוסופיה ההודית בתוך המוזיקה שיצר, ובזכות כך, רק מתוך האזנה ליצירותיו, מיליוני אנשים ברחבי העולם זכו להתנסות במצב של מדיטציה.