שברו את החומה

את החומות שהאבולוציה בנתה במשך עשרות אלפי השנים, אותן הצגתי בחלק א' של מאמר זה, לא באמת נוכל להסיר. לא נוכל לצפות לראות את העולם כפי שהוא - סיבים של אור, או ללכת דרך קירות כאילו הם לא קיימים, או לנוע ללא מאמץ פיזי.

אפשר להגיד שמערכת החומות שבנינו היא כמו מערכת הפעלה של מחשב. כשאנו מקליקים על תמונה, מה שבאמת יש שם זה אוסף של אלפי ביטים. אך אנו לא באמת יכולים להתבונן על רצף של 6,000 מספרים המורכבים מ-"0" או "1" ולהגיד: "וואו, זאת תמונה מדהימה!". בפועל יש מערכת שמתרגמת לנו את הביטים לתמונה.

וזה מה שעושה מערכת החומות בחיינו. אך כמו במערכת ההפעלה, גם כאן נמצא מדי פעם עומס יתר ומערכות גיבוי רבות מדי הגוזלות משאבים. בנקודות אלו אנו יכולים ללמד את המערכת שלנו כיצד לא לבזבז אנרגיה, כיצד לא לפעול תמיד באופן אוטומטי, אלא לתת לנו לפעמים בחירה, וכך לחסוך את האנרגיה שכה שחשובה לנו – אנרגיית העוצמה.

אך ראשית עלינו לעשות הפרדה בין שני סוגי חומות: החומות הפיזיות הקשורות לחוקים ולקשר שלנו עם העולם, ולחומות האגו הקשורות לדרך בה אנו מגיבים אל העולם. על שני סוגי החומות דיברתי גם בחלק א' של מאמר זה, אך יש להעמיק בהסבר.

החומות הפיזיות הן אלו העומדות בינינו לבין העולם האמיתי, מתרגמות את העולם ונותנות לו את צורתו המוכרת, את היציבות לה אנו רגילים, ועוטפות אותו בחוקים היוצרים קיבעון וביטחון.

אנו כה ושקועים בעולמנו, עד כי אנו כלל לא מודעים עד כמה העולם סביבנו עצום ומסתורי. בחלימה, כיוון שחלק מהחומות לא קיימות, אנו מתחילים לגלות עד כמה תפיסת עולמנו היא חד-ערכית.

בחומות הפיזיות נפגוש כשנרצה למשל לראות אנרגיות או לקבל מסרים ממדריכים רוחניים. אז נגלה כי בין העולם הרוחני לבינינו עומדות חומות בלתי נראות, החוסמות את הדרך.

החומות לא נמצאות שם כדי להפריע, תפקידן להגן עלינו. הן קיימות כדי לספק מענה לחוסר הוודאות כדי לא לאפשר למסתורין הנמצא סביבנו לחדור.

אם אנו רוצים לעשות צעד לכיוון המסתורין, עלינו תחילה להיות מודעים לכך שהחומות קיימות שם, ולעזור לעצמנו לכבות את מנגנוני ההגנה. כשנלמד לעשות זאת, הרווח יהיה כפול: לא רק שנזכה לראות ולו קצת מהמסתורין של היקום, אלא גם נחסוך את האנרגיה שהגוף מבזבז כשהוא יוצר את המחיצות האלו.

כדי ללמד את המערכת שלנו לא להרים את החומות הפיזיות, עלינו להבין כי המסתורין נמצא בכל מקום, וכי בסופו של דבר ולמרות הכל אנו נמצאים בחשיכה.

עלינו להבין כי תמיד יש סביבנו משהו שאנו לא מבינים או רואים. שבאמת יש מדריכים רוחניים סביבנו, שיש אנרגיות ועולם שאנו פשוט לא מודעים לו. כשנתחיל להפנים זאת, נציב פחות ופחות את החומות בפני העולם האמיתי.

כשקורה משהו לא מובן, עלינו לאמן את עצמנו להגיד, הנה עוד אחד ממקרי מהמסתורין של היקום. זה בסדר לא להבין מה קרה ולהשאיר חלקים לא פתורים בחיים שלנו. ככל שנעשה את זה יותר, כך החומות יתרוממו פחות, אנו נבזבז פחות אנרגיה חשובה ובמקביל האינטואיציה והחיבור שלנו לעצמנו יתחזקו.

נאמר שאנו הולכים ברחוב ורואים משהו הנראה מרחוק כמוזר וחריג. אנו ממשיכים להתקרב, סקרנים לגלות מה הדבר, ולבסוף מגלים כי זוהי סתם שקית גדולה. זה בדיוק העניין! אל תנסו לפתור את המסתורין, תנו לשקית להישאר דבר מוזר, חריג ומעניין.

אותן חומות יתעוררו כשנעמוד מול שינוי, בעיקר שינוי הנכפה עלינו. אם יודיעו לנו שהתקן למשרה שלנו נגמר, נרגיש שעולמנו חרב. פתאום כבר לא חשוב שלפני שבוע אמרנו לעצמנו שאנו רוצים כבר לצאת משם, שהגיע הזמן למצוא עבודה חדשה או לשנות תפקיד.

החומה הפיזית התרוממה, וכל שאנו רואים זה עד כמה קשה לנו השינוי. זו שוב חומה פיזית שתפקידה לקבע. בעוד שנים נתבונן לאחור ולא נבין מדוע היינו כל כך מקובעים וגם אומללים.

ובכן, זאת כיוון שבנקודות אלו מתעוררת המערכת שאינה רוצה שינויים. עולה החומה שמנסה לשמר את הקיים. זו אותה חומה העולה כשנראה מרחוק דבר מה חריג ומוזר, כשיש מסתורין או תעלומה לפנינו.

פעמים רבות לא נוכל לעשות דבר בנקודה זו, אולם לעתים, כשאנו מבינים כי התגובה שלנו לא פרופורציונלית וכי זו שוב אותה חומה שמתעוררת, זה עוזר.

האגו הוא אחד האויבים הגדולים של אנרגיית העוצמה, והוא המכלה העיקרי של כוח חיים חשוב זה. אם לא נלמד לרסן את חומות האגו, הן יכו בנו בכל הזדמנות ויעוררו יצרים שאנו לא אוהבים ושכלל לא ידענו שקיימים בנו. לאמן חומות היא משימה בהחלט אפשרית.

כדי להתמודד עם החומות כמו שצריך עלינו לתרגל מצבים בהם הן מתעוררות. מתי הן מתעוררות? כשאנו במקום בו אנו מרגישים חשובים מדי והאגו לא נותן לנו לזרום.

יש שירגישו את האגו מתעורר כשהם נאלצים לנסוע באוטובוס לעבודה, ואצל רובנו הוא יתעורר אם נצא לריצת בוקר בלבוש חושפני. המבטים יעוררו בנו די מהר את חומת האגו ומיד נרצה לחזור ולקבור את עצמנו מתחת לאיזו שמיכה. אפילו לא צריך לצאת, מספיק לדמיין את הסיטואציה.

נסו למשל לדבר עם נמלה, ואני מתכוון ממש לרדת לרצפה ולשאול אותה לשלומה. למה אתם לא מסוגלים לעשות זאת? כיוון שיש חומה בלתי נראית שממש מונעת מאתנו לעשות דבר "שטותי" כזה.

אך זוהי החומה שעליה אנו רוצים להתאמן. כשנהיה מסוגלים לדבר אל אותה הנמלה, נהיה מסוגלים לזהות את החומה ולהתגבר עליה.

אך חומות האגו שאנו מרימים בפני היצורים השונים הסובבים אותנו מתגמדים לעומת החומות שאנו מרימים בפני אנשים. כאן האגו מקבל את מלוא כוחו, וכשהוא מתעורר, הוא סוחף אותנו למקום שבו רובנו לא אוהבים להיות.

כשנלמד להתמודד עם חומות אלו, נרוויח לא רק את האנרגיה שלנו, אלא גם נוכל ללמוד לפעול במצבים אלו לא באופן אוטומט, אלא להפעיל שיקול דעת. נוכל להחזיר את החופש לעצמנו.

לכן אני חושב שכל מי שיש לו בוס עצבני, צועק או מעליב - קיבל מתנה. אם אתם נמנים על אותם "מבורכים", ואתם שוקלים לעזוב את מקום העבודה – אל תעשו זאת. אותו בוס, מכר או אדם אחר, מאפשר לכם להתאמן על האגו שלכם ובזכותו תוכלו לעשות עבודה אינטנסיבית ולעבור את השיעור מהר יותר.

הרי מה קורה כשעומד אותו בוס, חבר, בן משפחה, שכן או כל אחד שמחליט לצעוק ולתבל בהעלבות אישיות. מה שקורה הוא שעולה בנו חומה שמאלצת אותנו להגיב.

כאן המקום לעצור ולא להגיב. זה לוקח זמן ודורש תרגול, אבל נסו להתבונן על עצמכם ובמיוחד על זה שמולכם. בזמן שהוא צועק, התבוננו בשיניים, בנחיריים בתנועות הפה. נסו לחשוב כמה עוצמה דרושה כדי לצעוק כך. זה כאילו לעשות מדיטציה עם עיניים פקוחות. כשתתבוננו, תוכלו להרגיש את החומה המנסה לעלות ותוכלו להתגבר עליה.

זה מזכיר לי בדיחה ששמעתי פעם על נהג עצבני שמיד כשהוא רואה שהרכב ברמזור לפניו מתעכב, ויושבת בו עוד בחורה, הוא מתחיל לצפצף. זה כמובן לא עוזר, והרכב שלפניו תקוע, אבל הוא ממשיך, ממשיך וממשיך. פתאום הבחורה שלפניו יוצאת מהאוטו ובשלווה אומרת לו: "היי, מה דעתך שנתחלף?".
"להתחלף?", תוהה הנהג העצבני.
"כן", אומרת לו הנהגת. "אתה תנסה להתניע את הרכב שלי, ואני אשאר כאן ואמשיך לצפצף".

תחשבו כמה הבחורה הזו התאמנה וכמה טוב לה שהיא מסוגלת להגיב בצורה חופשית במקרים כאלו. זה לא קל, אבל אם נתאמן מספיק, נוכל גם אנחנו להיות חופשיים כמוה.

להיות חולמים הוא מסע המתחיל ביכולת שלנו לנקות את הנתיב הרוחני וממשיך בכך שאנו מורידים את החומות. זהו מסע ארוך הדורש אימון ושליטה עצמית רבים.

החולם אינו מזלזל ביצורים קטנים ממנו ואינו רואה את עצמו חשוב מהם. הוא אינו רואה את העולם כמובן מאליו ולכן נותן כבוד ומשקל לכל אירוע. החולם יודע להתבונן בטבע. הוא למד להכיר את המסרים שהטבע נתן לו, ומקבל את השינויים הקיימים בטבע ולומד ומתפתח.

שגיא מנדלבוים עוסק בהומיאופתיה קלאסית, מנהל פורום טארוט בוואלה! בעל ניסיון של 14 שנים בלימוד והוראה של קורסים וסדנאות בנושא טארוט וחלומות אותם הוא מלמד בתל-אביב ובמרכזים שונים ברחבי הארץ.