פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      קולנוע רוחני: ויפאסנה מאחורי הסורגים

      הסרט "אחים לדרהמה", שהוקרן בפסטיבל קולנוע רוחני, מלווה אסירים בכלא אמריקאי המשתתפים בתוכנית ויפאסנה. ראיון עם אילונה אראל, שהיתה איתם

      ביום שישי האחרון גדשו מאות אנשים את רחבת סינמטק תל אביב, דוכנים של ביגוד, ספרים וצ'אי עיטרו את הרחבה ומוזיקת רקע סוחפת התנגנה לה.

      פסטיבל קולנוע רוחני מתקיים בישראל זו השנה השלישית. זהו פסטיבל ששם לו למטרה לקחת את הקולנוע כאלמנט בידורי נטו ולהשתמש בו ככלי להשראה ולצמיחה אישית לנו ולסביבתנו.
      זהו ז'אנר יחסית צעיר בתחום הקולנוע המאיר את הצדדים הטמונים בכל אחד מאיתנו, המחפשים משמעות בחייהם.

      אנשים לא נותרו אדישים לסרטים וזמן רב אחרי סיומם ניתן היה לראות קבוצות אנשים יושבים, לוגמים צ'אי ומשוחחים על הסרט האחרון שצפו בו.

      חלק מהסרטים שהוקרנו במסגרת פסטיבל הקולנוע הרוחני עדיין מוקרנים בהקרנות מסחריות בסינמטק תל אביב. שניים מהמומלצים הם "באבא עזיז" ו"תתאוררו!". "באבא עזיז: הנסיך שהתבונן על נשמתו", בבימויו של נאסר קהמיר (איראן/טוניסיה 2006), מספר את סיפורה של ילדה קטנה העוקבת אחר סבה לתוך מדבר הנשמה בחיפוש אחר התכנסות של דרווישים. ההליכה לשם, כמו החיים עצמם, היא החלק הטרנספורמטיבי, בלעדיה ההגעה לא יכולה להתרחש. זהו סרט קסום ומדידיטבי, המתנהל בקצב שונה ומיוחד, בעיקר על רקע חולות מדבר האינסופיים.

      "תתאוררו!", בבימויה של קייט צ'רציל (ארה"ב, 2008) הוא סרט תיעודי שבו הבמאית נחושה להוכיח שיוגה יכולה לשנות כל אדם. הסרט עוקב אחרי ניק רוזן, גבר המראה סקפטיות וציניות בנוגע לשינוי שהיוגה יכולה לעורר בחייו. במהלך הסרט נפגשים קייט וניק עם מורי ליוגה מהמובילים כיום בעולמנו כגון: ב.ק.ס. איינגר, פטהאבי ג'ויס ,דהרמה מיטרה ועוד רבים אחרים.

      ויפאסנה בכלא

      אחד הסרטים שעוררו תגובות מרגשות במיוחד היה הסרט התעודי "אחים לדרהמה" מ-2008 של הבמאית ג'יני פיליפס. זהו סרט תיעודי על תוכנית ויפאסנה שהוכנסה לכלא דונלסון בארצות הברית, כלא המאכלס אסירים שמכולם נשללה האפשרות לחיות מחוץ לכותלי הכלא - נידונים למאסר עולם ונדונים למוות.

      אילונה אראל מעמותת הוויפאסנה הייתה מעורבת בעשיית הסרט וביימה את הסרט "אגף הוויפאסנה", העוסק בתוכנית מדיטציה בכלא הודי.

      אילונה, למה נעשה הסרט דווקא בכלא דולנסון?
      "ההחלטה להגיע לדולנסון הגיע בעקבות בקשתו של פסיכולוג בית הכלא, שצפה בסרט 'אגף הוויפאסנה', והתנסה בעצמו בתוכנית. בכל אחד מאיתנו נמצא אסיר שכלוא בהתניות שלנו, בהשתוקקות, בגחמות שלנו. בדולנסון הם אמנם מוקפים בחומות וגדרות, אך החומות והגדרות המחשבתיים נמצאים בכל אחד מאיתנו, כך שאם אדם לומד להשתחרר ממגבלות המחשבה , הוא חופשי מסבל בין אם הוא נמצא בכלא ובין אם הוא נמצא בחוץ".

      בכלא יש קודים חברתיים מאוד נוקשים, ואסיר, רצוי לו שיוכיח שליטה וכוח בשביל לשרוד. איך זה מסתדר עם מדיטציה?
      "ההתחלה לא סימפטית. האסירים שהשתתפו בתוכנית חזרו בסוף כל פגישה למקום בו יש צורך להוכיח את הגבריות ואת העוצמה בעזרת אלימות. החזרה לתאים בהם אף אסיר לא שותף לחוויה מאוד קשה. גם התרגול עצמו לא קל, שכן הרעש בדולנסון הוא בלתי נסבל, רבים מהאסירים תרגלו בלילה".

      כדי לבוא לקראת האסירים המתרגלים, לאחר עשרה ימים של תוכנית, מתקיים תרגול שבועי מסודר וקורסי רענון של שלושה ימים. בדולנסון נבנה אף אגף מיוחד בו יכולים האסירים לתרגל ללא הפרעה.

      מה היו תוצאות התוכנית בדולנסון?
      "בדולנסון היו 150 תקיפות בשנה, שחלקן הגדול הסתיים במוות. במשך השנים בה תרגלו האסירים ירד מספר מקרי התקיפה ל-12 בשנה בלבד. האסירים האחרים מדווחים שהם מזהים את המתרגלים על פי צורת ההתנהלות וההליכה".

      מה קורה בארץ?
      "בכלא חרמון התקיימו כבר שני קורסים של ויפאסנה, ותוכנית כזו נמצאת בהליכי אישור גם בכלא שאטה. השב"ס מראה נכונות גדולה ומסייע להכניס תוכנית כזו לבתי הכלא השונים בכל הרמות הביטחוניות".