לב שבור הוא לב שלם

לא יודעת מה איתכם אבל כשאני מתאהבת, אני שוב ושוב נזרקת לפנטזיה הבלתי אפשרית שהנה הגיע משהו מושלם. בשלבים הראשונים אצל כולנו ההשלכה היא מושלמת והתשוקה ההורמונלית מסנוורת. וזה לא שהוא מושלם, הגבר הזה, אלא שבשלבי ההתאהבות הראשוניים הוא משקף בדיוק את התכונות המושלמות של מי אם לא שלי. התשוקה היא הכוח המניע והיא שמונעת מאיתנו לראות מה או מי באמת עומד מולנו. המיינד מתחיל לרקום סיפור שיתאים לתשוקה הזו, שיתחבר בדיוק לפנטזיה שיש לנו בראש. במשחק נפשי זה האגו הוא המלך והתשוקה היא כלי המשחק.

כל מערכת יחסים מתחילה בתשוקה ובראיית הטוב. זאת הלוא הדרך האידאלית להמשיך לחיות עם עצמנו בלבד בלי לייצר בעיות. בדרך זו אפשר לשמור על תדמית העצמי המזויפת והמושלמת שלנו.
אבל ככל שהימים חולפים והתשוקה נרגעת, מתחילות לעלות התכונות הפחות מרנינות. מי שעומד מולנו זה תמיד אנחנו, כי התת מודע שלנו תמיד מושך אליו את האנשים שישקפו לנו את עצמנו.
בדרך כלל בשלב זה אנחנו יוצאים במסע האשמות: הוא דפוק ושרוט ואני נהדרת! ככה בלי להרגיש גם האגו שלנו מטה את הסיפור שלנו לטובתנו ודואג שנצא צודקים. האם אנחנו עיוורים?אולי משקרים לעצמנו?
האמת היא שאנחנו מאמינים כל פעם מחדש שמישהו אחר יעשה את העבודה ו"יתקן" אותנו ויראה בנו רק את הטוב. הרי זה קל יותר מעבודה אמיתית על עצמנו. מודעות אמיתית היא עסק מסובך. קשה לנו לקבל בעצמנו תכונות שליליות, האגו שלנו הוא מעין מנגנון הצדקה להימנעות מעבודת מודעות אמיתית, ויש לו שלל תירוצים להיתקעות במצה הקיים.

ביום שנהיה מוכנים לראות בעצמנו את החלקים שגורמים לכל כך הרבה קושי במערכות היחסים בחיינו, יתחיל לבנו להתפנות לאהבה. קשר אהבה הוא מהאמנויות הגדולות ביקום. מדובר ביכולת לראות את המראה שמולנו ולהפנים שדווקא כל מה שמעצבן וגורם לנו התנגדות עזה אצל בן הזוג הוא בדיוק המקום שבו אנחנו יכולים לעשות עבודה עם עצמנו.
במקום לצפות מהצד השני לעשות אותנו מאושרים ושלווים, עלינו לקחת אחריות מלאה לאושרנו, גם בזוגיות גם במערכות יחסים אחרות. בכל אינטראקציה זה רק אתם וה"מראה" שלכם ואז יכולה לפרוח אהבה, קבלה של הטוב ושל הרע, ביטחון, נוחות לתת למי שמולך להיות מי שהוא בלי צורך לתקן או לשנות.

מי שלכוד בפנטזיה של קיום מערכות יחסים מושלמות, סביר להניח שילך לישון לבד בסופו של יום או יהיה עסוק בבריחה ממערכת יחסים אחת לשנייה. זו בדיוק הדרך להבטיח לנו לא לממש את החיים, את האהבה או את הקריירה - לחיות בהימנעות. הימנעות זו לוכדת אותנו בעולם האשליה שמבוסס על תשוקה למושלם, על חיפוש של משהו שאיננו קיים. וכאשר מחפשים משהו שלא קיים, איך לא נהיה מאוכזבים ולפעמים אף מיואשים?