קם בבוקר, פותח את העיניים וחושב: "אם היה לי מספיק כסף כדי לקחת יום חופש...". מסתכל מסביב ואומר לעצמי: "אילו הייתה איתי מישהי לחלוק איתה את החיים...". יוצא אל תחנת האוטובוס ומקווה שהיום אמצא בית, שיתאים לצרכים שלי. האם גם אתם מכירים את המחשבות והתהיות הללו? המחשבות שאפשרי היה שיהיה לכם דבר-מה נוסף, משהו אחר (כסף, בת/בן זוג, בית) באחד או בכל תחומי חייכם, אבל משהו חיצוני לא מאפשר לדבר זה להגיע ולהתקיים בחייכם?
רוב בני האדם למדו במהלך חייהם שהכול בחיים מוגבל. יש מספר מוגבל של אנשים, כמות מוגבלת של כסף, מקומות העבודה מוגבלים, אין כמות אינסופית של נשים שיתאימו לקריטריונים שלי ועוד. לכן, אם הכמויות מוגבלות ואין מספיק לכולם, הרי שיש כאלו שיזכו במה שהם רוצים וכאלו שלא. החשש מאי הצלחה, או כפי שרבים מגדירים אותו - מ"כישלון", והידיעה הוודאית כמעט שהכל מוגבל ולכן קיים הסיכון שלא נצליח להשיג את משאת נפשנו, גורמים לרבים מאיתנו לוותר מראש על התהליך, או להוריד את רף הדרישות והציפיות לפני היציאה לכל מסע חיפושים בחיינו. אנחנו מסכימים לקבל עבודה מ"חוסר ברירה", יוצרים זוגיות של התפשרות, מסתפקים בכמות קטנה של משאבים כלכליים והכול במטרה להימנע מ"כישלון".
בעודנו חוששים מהכישלון ועוסקים באפשרות שלא יהיה לנו מספיק, אנחנו יוצרים בחיינו מציאות של מחסור, מציאות של התמודדות יומיומית עם הקושי שנוצר כאשר אין בחיינו את אותם פרטים שברצוננו להביא לתוכם. ככל שהמציאות הזו מתמשכת, כך אנו נשאבים לתוך המחשבה שאיננו יכולים להצליח בתחומים נוספים, שהרי צברנו דוגמאות לחוסר היכולת שלנו. הדרך לצאת מתוך המעגל האין סופי של המחסור היא לפעול מתוך שפע, כלומר לפעול מתוך הידיעה הברורה שיש מספיק לכל אחד ממה שהוא רוצה.
איך עוברים ממחסור לשפע?
שואלים את עצמכם "איך יתכן שיש לכל אחד מספיק?", הנה שתי דוגמאות שימחישו לכם את המושג. נניח שאני מחפש עבודה - הרי לא כולם רוצים את אותה העבודה שאני חפץ בה, ולא רק העבודה שראיתי בעיתון היום עונה על היכולות והדרישות שלי, בוודאי יש עוד כאלו ואם לא ראיתי אותן בעיתון, סימן שיש דרך אחרת למצוא אותן.
אם אני מחפש זוגיות ברור לי לגמרי שלא כל הגברים מחפשים את אותה האישה שאני מחפש, ברור לי גם שתהיה אישה שאמצא חן בעיניה ואם לא מצאתי אותה עד היום זה, אין זה אומר שהיא לא קיימת אלא שעוד לא נוצר הקשר בינינו.
בן האדם אשר פועל מתוך שפע, איננו עוסק יותר בעבר ובסיבות לכך שעדיין אין לו את מה שרצה ליצור בחייו. הוא גם איננו עסוק בעתיד ובקושי שעשוי להיווצר אם לא ימצא את מה שבחר למצוא עד למועד מסוים. אלו מאיתנו אשר פועלים מתוך שפע, עסוקים רק בדרך אותה הם עושים היום על מנת להגשים את מה שבחרו, הם יודעים שמה שבחרו להשיג קיים שם עבורם ושהאחריות להגשים את מה שבחרו היא שלהם. כאשר אנו באים מנקודת מוצא של מחסור, כל יעד שלנו הופך לצורך, צורך כזה שאם לא נגיע אליו, יהיה דבר מה משמעותי חסר בחיינו. לעומת זאת לבאים משפע, היעד הוא רצון שאם נשיג אותו יהיה טוב ואם - אז יהיה אחר שיגיע במקומו.
גם המחסור וגם השפע באים מאותו מקור, מהדרך שבה אנחנו תופסים את המציאות שלנו. לא זה ולא זה הם עובדה קיימת, אלא רק הדרך בה אנחנו מפרשים חלק מכלל העובדות הניצבות בפנינו. לכן, אם שתי האפשרויות הן פרי מחשבותינו, למה שלא נבחר את אותה מחשבה שיוצרת עבורנו מציאות נעימה ונוחה ומבטיחה יותר? אתם מוזמנים לענות לעצמכם על השאלה הפשוטה האם יש סיכוי טוב יותר למצוא עבודה כאשר אני בוטח שיש לי סיכוי טוב למצוא אותה, או כאשר אני בטוח שאין לי סיכוי למצוא אותה?
החשיבה הזו, שיש מספיק עבור כל אחד ממה שהוא רוצה, יוצרת רוגע ושקט ומאפשרת לנו להתקדם בבטחה לכל יעד שנבחר, להיות יצירתיים בדרך בה אנחנו מתקדמים וליהנות ממה שהחיים מזמנים לנו מעבר.
* ניצן קליין מאמן חווייתי, מנחה סדנאות מודעות חווייתיות