לאחרונה, אנו עדים למקרים רבים של אלימות חמורה. מקרים אלו כבר פורטו, ונחקרו מכמה נקודות מבט. דרך נוספת לבחון מקרים אלו היא על פי הרפואה הסינית אשר מתארת ומפרטת באופן ברור את הגורמים הסביבתיים וההתנהגותיים לאלימות במשך כל השנה בכלל ובחודשי הקיץ בפרט.
אלימות על פי גישה המערבית
בחברה המערבית נעשו מחקרים רבים בנושא אלימות שהובילו למספר גישות לבחינת הבעיה: גישה ביולוגית, חברתית, סביבתית ועוד. על פי גישות אלו, האלימות הינה תוצר של מספר גורמים משולבים יחד ונקשרים אלינו כבר מתקופת הילדות.
הגישה החברתית מסבירה כי התנהגותו של אדם נקבעת על ידי חיזוקים חיוביים ושליליים. מחד, החברה המערבית מנסה להוקיע את האלימות מסביבתה. מאידך גיסא, האלימות זוכה לחיזוקים חיוביים ולכן נרכשת כבר בתקופת הילדות. לדוגמא, כבר מילדות אנו רואים כי הילד החזק והתוקפני זוכה ליותר "כבוד והערכה" מחבריו או כאשר ילד מנסה להגן על אחיו הקטן בעזרת אלימות הוא זוכה לחיזוקים חיוביים מצד הוריו וכן הלאה. גישה זו מנסה לספק יותר חיזוקים שליליים בעת פעולה אלימה בכדי לאזן את החיזוקים החיוביים מהסביבה.
תיאוריה נוספת בגישה זו היא למידה חברתית אשר מפנה אצבע מאשימה לחברה כולה. מתקופת הילדות ילדים רבים מאמצים לעצמם דמויות לחיקוי אשר לרוב תוקפניות. הילדים נחשפים לתוכניות טלוויזיה רבות אשר רוויות באלימות ותוקפנות לא רק בסרטים למבוגרים אלא גם בסרטים מצוירים לילדים.
הגישה הסביבתית שמה דגש על מצבם הסוציו אקונומי של השכבות השונות בחברה, ומדווחת כי בחברות עניות יותר התסכול גבוה יותר, דבר המביא לתוקפנות רבה יותר מאחר ואנשים אלו מזהים את מצבם העגום ואינם מוצאים את "דרך הישר" להשגת מטרתם. כתוצאה מכך, מתפתח תסכול הגורם לאדם במקרים רבים לנהוג באלימות. יש לציין כי אלימות כתוצאה מתסכול נמצא גם בשכבות מבוססות ועמידות יותר בחברה אך פחות שכיח.
הגישה הביולוגית שונה משאר הגישות מאחר והיא מכירה באלימות ותוקפנות כחלק בלתי נפרד מנטייתו המולדת והאבולוציונית של האדם. במחקרים רבים נמצא מתאם גבוה בין רמתם של הורמונים מסוימים בדם (למשל טוסטסטרון) לבין התנהגות תוקפנית. בבדיקות שערכו לאנשים עם נטיות תוקפניות (אסירים) נמצאו רמות גבוהות יותר של טוסטסטרון מאשר לבני משפחתם.
בנוסף, בכל התרבויות נמצא שגברים תוקפניים יותר מנשים, וההבדל מתחיל בגיל שנתיים לערך, עוד בטרם משפיעה החברה והחינוך.
אלימות על פי הרפואה הסינית
על פי הרפואה הסינית הגורמים לאלימות מתחלקים לשני גורמים עיקריים - נטייה מולדת (פוסט נטאלית) ונטייה נרכשת (פרה נטאלית).
הנטייה המולדת היא כל אותם הדברים שעוברים על הוולד במהלך ההיריון. במידה והאם חוותה סוג של טראומה (תאונה, אלימות מילולית או פיזית), זיכרון זה נצרב בעובר ומלווה אותו ברוב המקרים במהלך חייו. מידת שליטתו בחוויה זו תהיה תלויה ברמת חוסנו הפוסט נטאלית - ככל שמצבו הבריאותי טוב יותר ויחיה את חייו בסביבה הרמונית ושלווה יותר, כך יוכל לגבור על נטייה מולדת זו ואף לנתבה למקומות טובים יותר. לדוגמא, להתחרות בענפים כגון אגרוף, התאבקות, לעסוק בספורט כגון קונג פו וכדומה.
הנטייה הנרכשת מושפעת מאורח חיינו. אדם אשר שנתו אינה טרופה, אכילתו אינה סדירה ועבודתו מאומצת לאורך זמן, יהיה בעל נטייה לנהוג באלימות כלפי סביבתו. הרפואה הסינית מסבירה זאת על ידי חקירת חווית האלימות אותה היא מסווגת לשלושה גורמים מרכזיים:
שלושת הגורמים
תקיעות צי: מצב "עדין" יחסית של אלימות. כאשר אדם אינו חי בהרמוניה עם סביבתו ואורח חייו אינו מאוזן מצב זה יוצר תקיעות של צי (האנרגיה) היוצרת לאורך זמן חום פנימי אשר מתפרץ כלפי חוץ כאלימות מילולית או פיזית.
עליית אש: מצב חמור יותר של אלימות. הרפואה הסינית מתארת אדם שחייו אינם מאוזנים (ישן מעט, שותה אלכוהול, אוכל לרוב בשר וכדומה), אשר יוצרים בגופו חום פנימי. חום זה עולה לאזור הראש ויוצר אדמומיות בעיניים, פנים סמוקות וחום רב. במצב זה האדם משול לפצצה מתקתקת אשר מחכה להזדמנות לפרוק את חומו=זעמו על הסביבה.
חום קיץ: מצב זה נקרא כך משום שהוא נפוץ בעיקר בחודשים אלו של השנה. בתקופה זו הטמפרטורה בחוץ גבוהה והחום הרב מותח רבים מסביבנו עד לקצה היכולת. החום חודר לגופינו ויוצר חום פנימי אשר גורם לנו להיות תוקפניים יותר וחסרי סבלנות. מכאן ועד לאלימות קשה, חסר רק דבר אחד- הנטייה המולדת.
העצה הסינית הטובה שניתן לתת על מנת למנוע מקרים אלו הינה לשתות הרבה תה נענעלימונענע קר אשר ידוע כמקרר פנים ומניע צי, כך תהיו רגועים ומאושרים יותר.
ניר פלורנטין הוא מומחה ברפואה סינית ומתמחה ברפואת נשים, אורטופדיה וילדים
