להתראות רבי, שלום חיית הטוטם

טקסי מעבר שבטיים לבגרות (שחלקם קיימים עד היום בתרבויות שונות), הם טקסים שבהם המתבגרים מקבלים משימות המתאימות לצורכי החברה שבה הם נמצאים. לדוגמא בשבט של ציידים הנער יקבל משימות צייד, בשבט של חקלאים המשימות יהיו קשורות בטבע ובצמחים וכך הלאה. ישנן תרבויות שבהן המתבגרים אפילו נדרשים לעבור התנסויות מיניות שונות וגם ישנו שימוש בסמי הזיה. הטקסים השבטיים השונים, מטרתם להתאים את הנער למסגרת החברתית, לחוקיה ולצרכיה.

כיהודים, טקס המעבר שלנו מילדות לבגרות הוא בת המצווה או בר המצווה. על פי היהדות נער שמלאו לו 3ו שנים ויום אחד, נחשב "בר-מצווה". מעתה הוא נחשב כמבוגר האחראי למעשיו וחייב בקיום המצוות של הדת היהודית. על-פי ההלכה היהודית מתקשר יום בר-המצווה עם שתי מצוות עיקריות: הנחת תפילין ועלייה לתורה בבית-הכנסת. הנער הופך לבוגר מבחינת השתייכותו למניין המתפללים. גם היהדות דואגת להכשיר את המתבגרים לעול מצוות (מסגרת חוקי התורה), על מנת לצרף אותם לשורותיה, כלומר לקיחת חלק במחויבויות החברתיות על פי המצופה.

לאחרונה העברנו (אורלי זוגתי ואני) טקס שמאני מיוחד של מעבר מילדות לבגרות. הטקס התקיים ביער, עבור נער אוהב טבע ומשפחתו. לבקשת המשפחה, שילבנו בטקס גם התייחסות להיבט הדתי יהודי של המעבר לבגרות (בר מצווה). תוך כדי הכנת הטקס, על פי הדרך בה אנו תופסים את המעבר מילדות לבגרות, גיליתי שלמעשה הטקסים המסורתיים בכל התרבויות (כולל היהודית) מתייחסים יותר לצרכים של החברה ואין בהם כל הבנה לגבי מיהו הילד המתבגר. הטקסים המסורתיים הופכים את הנער לתוצר חברתי, על פי צרכיה של החברה ולא על פי אישיותו.

לטקס המעבר לבגרות ישנן מספר משמעויות מבחינת הנער המתבגר, כאשר מהות הטקס היא בגרות, חיבור ללקיחת אחריות על עצמו ותרומה לסביבה ולקהילה. בדרך כלל הנער המתבגר שנמצא בשגרת לימודים, מתקשה לזהות את התהליך שהוא עובר וללא הכוונה מתאימה, יכול למשוך את התהליך למשך תקופה ארוכה יותר. על כן, המשימה שהטלנו על הנער, סייעה לו לזהות את תהליך ההתבגרות של עצמו דרך סקירה של הסובבים אותו. גם לבני המשפחה היה חלק משמעותי בטקס. בני המשפחה הכינו ברכות ומתנות (מעשה ידיהם) שמטרתן לחזק את המתבגר בתהליך ובמיוחד בטקס.

הפיכת הטקס לממוקד באישיותו ובייעודו של הנער, שמה אותו במרכז. כך למעשה הפכו בני המשפחה וחבריהם לתומכים בנער עצמו בתהליך המיוחד של שינוי תודעה מילד לנער מתבגר. בטקס, שנערך בדרך השמאנית, כדי להעצים את המתבגר ולחזקו, עבדנו דרך איכויות הריפוי של ארבעת רוחות השמיים והחיות המלוות אותו, על סגולותיהן בהקשר לכל כיוון.

הצפון - זה מקום החוכמה והחיה שמלווה אותו במקום זה מראה לו כיצד להתחבר למורה הפנימי.
המזרח - קשור לגילוי דרכו האישית והחיה שתומכת בו במזרח, מסייעת לו להתחיל מיזמים חדשים ותהליכים חדשים.

דרום - החיבור האישי שלו לעולם הרגש וההתנסות דרך חוויה בחיים הפיזיים. החיה, המבטאת אצלו את החיבור לילד הקטן, מחזקת אותו בהתמודדות הרגשית.
מערב - המקום בו השמש שוקעת. החיה המלווה אותו במערב עוזרת לו לסיים תהליכים ולהפנימם.

ארבע חיות הטוטם, על פי הקשרן לארבעת הכיוונים, מייצגות את הפוטנציאל האישי עמו נולד הנער. המשימות הייחודיות, שנתנו לחברי המשפחה ולהורי הנער ואחיו, היו בהקשר לטקס ולחיות המלוות אותו. בטקס הציגו כולם את המשימות שקיבלו ואת המתנות שהוכנו לכבודו. כך למד הנער, דרך חוויה והתנסות מרגשת המלווה במתנות שהוכנו במיוחד עבורו, על הפוטנציאל הייחודי שלו כאדם וכבוגר.

בטקס השמאני הופך הנער מילד ללוחם, המביא לידי ביטוי את עוצמתו הפנימית ותורם לחברה בדרכו הייחודית. בנאום שלו הוא הביא לידי ביטוי את היכולות האישיות שלו ובמקביל, ציין את הדרך הייחודית שלו, הדרך שבה הוא מעוניין לתרום לחברה ולעולמנו. השיתוף של המשפחה בטקס יצר תהליך עוצמתי שבו המשפחה כולה תמכה וחיזקה את הנער המתבגר, תוך כדי גיבוש וחיזוק התא המשפחתי. בסיום, הנער המתבגר עבר דרך שער פיזי ותודעתי שאנו זימנו עבורו, שער שהביא אותו להשלמה ולסיום התהליך בחברת המשפחה והמוזמנים.

* יוסי יהלום הוא מנהל מרכז "מעוף מקודש" לשמאניזם וריפוי תודעה, הילר ומתקשר.