כאשר מנסים לחקור את ההסתכלות הסינית על הומוסקסואליות, יש צורך לנבור בדפי ההיסטוריה הסינית מאחר והרפואה הסינית התפתחה לאורך שנים. בהיסטוריה הסינית, לאורך הדורות, השתנתה ההתייחסות להומוסקסואליות בהתאם לסוג הפילוסופיה הפופולארית לאותה תקופה. בתקופה הקונפוציוניסטית הדעה הרווחת הייתה נגד הומוסקסואליות, מאחר ותפקידו של הגבר בחברה היה לדאוג לדור ההמשך במשפחתו. הדבר לא נחשב לפסול או לא חוקי, אלא ניתן כהמלצה בלבד, מאחר ואמונתם של הסינים אינה בדת אלא בפילוסופיה.
בתקופת הטאואיזם ראו את תפקידו של הגבר כמכלול, אשר קיימת בו האנרגיה היאנגית ומולו האישה עם אנרגיה יינית. אולם, גם כאן הדבר לא היה פסול וההתייחסות לכך היא במובן הרפואי. יתרה מכך, אהבת אדם לבן מינו נחשבת ללגיטימית והכתבים מספרים כי בתקופת השושלות, כמעט לכל קיסר היה מאהב. אותם מאהבים נחשבו לאנשי רוח ואינטלקט ולכן קיבלו מעמד של כבוד בחברה.
עם עליית הרפובליקה העממית של סין, החלה רדיפה אחר ההומוסקסואליים. ראו בהם איום על המשטר, מאחר והיו אנשי אינטלקט ותרבות. בנוסף, הוציא מאו צא טונג חוקים בנושא הגברת ילודה וחיזוק סין העממית, ולכן פעילות מינית הומוסקסואלית הייתה בניגוד לחוק. בתקופה זו נעלמו ההומוסקסואלים ועד היום ישנה התעלמות כמעט מוחלטת מכל הנוגע לעניין זה.
הומוסקסואליות ברפואה הסינית
התפיסה הבסיסית והראשונית של הרפואה הסינית בנויה מתיאורית היין והיאנג. על פי תיאוריה זו, ישנם בעולמינו שני כוחות מרכזיים מנוגדים, המשלימים זה את זו - היין והיאנג. על פי הרפואה הסינית, יש צורך בזכר ובנקבה כדי ליצור תא משפחתי, מאחר וכל אחד מהם מספק את האנרגיה הייחודית לבן מינו (כזכור גבר מכיל יותר אנרגיה יאנגית ואילו אישה מכילה יותר אנרגיה יינית). בל נשכח כי הרפואה הסינית מכירה בכך שבכל אדם קיימת האנרגיה היינית והיאנגית כאחד, אך כל אחד מהמינים מזוהה יותר עם אנרגיה מסוימת. לכן כאשר גבר המזוהה עם האנרגיה היאנגית, מחובר יותר לאנרגיה היינית שבתוכו, הרי שהוא יוכל למצוא את בן זוגו אשר ישלים אותו עד כמה שאפשר ויספק לו את החסר. הרפואה הסינית שואפת תמיד לאזן בין יין ליאנג, בין חם לקר, בין חושך לאור וכן הלאה.
במרוצת השנים זוהתה מגבלה מסוימת בהשגת האנרגיות הקוטביות הללו, מאחר והאנרגיה היאנגית נוטה לצאת החוצה ואילו האנרגיה היינית נוטה להתכנס פנימה. עיקר הבעיה הייתה במיניות בין שני גברים ופחות במיניות בין שתי נשים. זאת מאחר וגברים איבדו כמות גדולה מאוד של אנרגיה לעומת נשים, אשר אצלן האנרגיה נשמרת. לאור זאת פותחו שיטות שונות על פי הטאואיזם אשר שאפו להביא את אותם בני זוג הומוסקסואלים לאגירה ולאיזון אנרגטי.
השיטות השונות הורכבו מבניית תפריט אשר בעיקרו היה "מזון ייני" (מעגן), כגון סלטים, נזידים, פרות ועוד סוגי מזון רבים, אשר נחשבים כמזינים יין. בנוסף הומלץ על תרגילי צ'י קונג שונים ומדיטציה, כאשר במהלכם מומלץ ליצור מגע ישיר עם האדמה, אשר נחשבת לשיא היין, על מנת לספוג אנרגיה זו. התפיסה הסינית באופן כללי אינה שופטת או פוסלת יחסים הומוסקסואליים וכאמור ההסתכלות היא מנקודת מבט אנרגטית בלבד.