אתה צריך אינטימיות חדשה

כל פגישה בינו לבינה מתחילה עם ברק בעיניים, שמחה קיומית ורצון פשוט להיות. מעגל הקסמים מתחיל כשעוברים הימים ומערכת הציפיות נכנסת לתמונה. אז הפחד מתחיל לטפטף כמו רעל איטי, תמיד באותו כיוון של סגירה. ככל שאנחנו מתקרבים וחושפים את עצמנו, כך המשחק נהיה הרבה יותר מסוכן: עוד ועוד הגנות יורדות ומתקלפות, הסיכוי להיפגע הולך ומתעצם - ככל שהקרבה והאינטימיות הולכות וגדלות, כך גדל פוטנציאל הכאב.

בסופרמרקט הגדול של טקטיקות ההימנעות מאינטימיות יש אין ספור מוצרים. הנה כמה מהפופולאריים שבהם, שזוכים לאחוזי מכירה גבוהים:

משחק המסרים הכפולים
זהו אחד מאמצעי הזהירות שאנשים מפתחים. זהו משחק של התקרבות והתרחקות, שבו שולחים סימן לקשר ומיד מתרחקים. המסרים הכפולים האלה מבלבלים את האדם שמולך, וגם אותך ואז, מה קורה? אנחנו לא מקבלים את הקשר אליו אנחנו כמהים בתוכנו, מנסים שוב ליצור אותו בדמות קשר נוסף ושוב נפגעים והולכים. לא נמאס?

פירורי אינטימיות
ניתן לרכוש בכל בר תל אביבי ממוצע. שעה וחצי של השקעה והנה, "אינטימיות אינסטנט" לכמה שעות: יש חיבוק, יש מגע, יש אלכוהול שעוזר לראות את הכול יותר ורוד. יתרונם הגדול של הפירורים שהם מספקים מזור זמני ומיידי לחוסר האינטימיות, אפילו כמה שעות של היי. חסרונם הוא חוסר התקרבות אמיתית מהלב, נהפוך הוא: הם אלו שסוגרים את הלב כל פעם עוד קצת.

ערכת חופש
זוהי ערכה שמקנה לך את החופש לא להישאר עם מישהו אחד יותר מכמה שבועות. ברגע שמתפתחים להם רגשות אינטימיים, הערכה מסייעת לנו להשתחרר מהם, מומלצת לפגועים במיוחד.

ידיד/ה לעת צרה
ניתן לרכוש אותם במגוון סגנונות. הכי בטוחים הם אלו שבכלל לא בקטע של נשים/גברים (כל אחד לפי מינו). אלו ממש מומלצים לאינטימיות בטוחה ולא מלאה.

הפחד מפגיעה כל כך חזק, שלפעמים אנחנו מוותרים מראש ושוב חוזרים לאותו מעגל קסמים, מתמכרים לאותה תחושת היי ראשונית שבה, באופן טבעי, אני מראים רק את התכונות החזקות שלנו. מפחיד אותנו להוריד מסיכות, להסיר את הפוזה היומיומית שלנו, לוותר על חומת ההגנות. בתוך כל הפחד הזה, אין מקום לאהבה. אהבה לא יכולה לגדול בתנאים כאלה. פחד ואהבה הם הפוכים אחד לשני ולא יכולים להיות שותפים מוצלחים לאותו מסע. אושו הגדיר את זה בצורה מדוייקת: "אתה יודע שבלי האהבה אין שמחה, בלי האהבה אין חיים. אתה רעב תמיד למשהו בלתי ידוע, אינך מסופק. אתה ריק, אתה חלול, אין לך דבר: אתה רק המיכל ללא תכולתו. אתה מרגיש את הנביבות, את הריקנות ואת האומללות הנובעים מכך, ואתה משוכנע שיש דרכים שיוכלו לספק אותך. אבל כשאתה מתקרב לאהבה, מתעורר פחד גדול, עולים ספקות: אם תירגע ובאמת תיכנס לתוכה, האם תוכל לחזור? האם תוכל להגן על אישיותך? האם כדאי לקחת סיכון כזה? החשיבה מחליטה לא לקחת סיכון כזה, מפני שלפחות אתה קיים. להעלם בתוך אהבה כלשהי, מי יודע? אתה תיעלם: ומי ערב לכך שתהיה שם שמחה? שיהיה אושר? שיהיה אלוהים? זה בדיוק אותו הפחד שחש זרע כאשר הוא מתחיל לגווע בתוך האדמה. זהו פחד, והזרע אינו יכול להעלות בדעתו שיצמחו חיים מתוך המוות".

כולנו בשלב זה או אחר בחיינו פתחנו את ליבנו, נתנו אמון טוטאלי ונפגענו עד עמקי נשמתינו. אבל גם אם אנחנו מודעים לכך וגם אם לא, האינטימיות היא צורך אמיתי. כולנו זקוקים למישהו שיהיה חבר, שותף, מישהו לפתוח בפניו את הקשיים והפצעים שאנחנו סוחבים איתנו.

כולנו גם מפחדים מאינטימיות. שואפים שהשני יסיר קצת את ההגנות ואנחנו נמשיך לבדוק אם העניין בטוח. אז זהו זה, שאין בטוח. להיות באינטימיות עם האחר ועם עצמי דורש תהליך אמיץ, הסכמה לעבור דרך הפחדים והחולשות, לחדור את חומות ההגנה הסובבות את הסודות שלנו.

מאיפה מתחילים? שאלה פשוטה: שאלו את עצמכם מה לא הייתם רוצים שבן הזוג שלכם ידע עליכם. עכשיו קחו 1 ק"ג אומץ, הוסיפו ביטחון עצמי וקורטוב של הומור, ולכו ספרו לו. מה שלא תהיה, התגובה יצאתם מנצחים ועוד טיפה התקרבתם לעצמכם.

הערה: זו רק דעתי והיא אינה מחייבת. אבל אולי היא תצמיח לכם אינטימיות חדשה. תגובות קשות מדי, ספרו לחבריכם - בארבע עיניים וגם מעל שורות הטוקבקים.