הפולחן של הלב

את גל ששון ראיינתי בתשעה באב. יום מעניין לפגישה עם אדם שבשבילו הכל מחובר: יהדות, אסטרולוגיה, קבלה, יוגה, מדע, פוליטיקה. זו לא תהיה הגזמה לומר שאצל ששון הכל עובר דרך המישור הרוחני ויום קדוש ליהדות, אולי היום הקדוש ביותר ליהדות מלבד יום כיפור, הוא יום מצוין לשיחה על רוח וחול, חומר ונפש, על כאן ועכשיו ומה שיבוא אחר-כך, ועל היכולת לגלות אותו ביומיום. בעיני ששון מה שעושה את תשעה באב ליום קדוש ומשמעותי במיוחד הוא האופן בו החורבן קשור ליצירה. לפיו אלו שני כיוונים של אותה האנרגיה. את חורבן המקדש הוא מבין גם כלידה, ולא רק כסוף, כשלב חדש של גדילה וחיוביות שיצא מנקודת שבר גדולה. "כשמת משהו בירושלים, באותו יום משהו אחר נולד – לא המקדש השלישי – אלא משהו שהוא מעבר לחומר", הוא אומר. עבור ששון הרס בית המקדש אפשר ליהודים לעבור שלב, להתנתק מהפטיש החיצוני ולעבור לפולחן שמהותו פנימית ומכונסת יותר: "במקום לעלות לרגל שלוש פעמים בשנה ולהקריב חיות לכהן – כאילו אלוהים מכור לעשן ולחיות שרופות – חורבן הבית עזר לנו להבין שהפולחן עבר ללב, לרוח".

גל ששון הוא מחבר הספר "משאלה אחת יכולה לשנות את חייך: איך להשתמש בחוכמה העתיקה של הקבלה כדי להגשים את חלומותיכם" (יחד עם סטיב ווינשטיין). קשה להגדיר את ששון בצורה קוהרנטית – יש המכנים אותו יועץ רוחני, הוא מומחה לאסטרולוגיה, מרצה על קבלה, מעביר סדנאות בכל רחבי העולם, מוזיקאי, גולש גלים, סקרן, חי, מעז. הקושי לקטלג אותו מלובה על ידי חוסר הנכונות שלו למתן את דבריו, לרצות, לוותר על החופש שלו או להפוך לגורו (גורו משמע מוציא מהחושך אל האור, תפקידו הבסיסי של כל מורה לדבריו). הוא אמנם חתום על שני רבי מכר עולמיים והסדנאות שלו זוכות להצלחה רבה, אבל קודם כל הוא הולך בנתיב אותו יצר לעצמו.

ששון מבחין בין האסטרולוגיה, כפי שאנו מכירים אותה היום, לאסטרולוגיה בתחילת הדרך, שהעוסקים בה היו אסטרונומים, מתמטיקאים, מדענים. הוא מדגיש את הקשר של מדענים כמו קפלר, גלילאו, ניוטון ואחרים, ואת יכולתם להסיק מתמטית על קיומם של אירועים ולעשות מפות באמצעות מדיטציות, התכנסות וחישובים מתמטיים. המסורת המעמיקה והמדעית של האסטרולוגיה סותרת את הדימוי הנוכחי שלה, שלדבריו הושפע מהשתלטות האקדמיה על הידע, מה שהוא מכנה "200-300 שנה של אינקוויזיציה אקדמאית", בה חלה הפרדה מלאכותית של האסטרולוגיה משאר המדעים. ששון מחבר באופן טבעי קבלה, יוגה, פוליטיקה, מדע ואסטרולוגיה, חיבורים שלעיתים מקשים על שומעיו. אבל בעידן בו מדונה הפכה לשגרירת הקבלה ויוגה הוא טרנד מוכר ואהוב בכל רחבי העולם – הוא לא בא לעשות לנו חיים קלים או לפשט דברים לשומעיו.

דבריו אולי קשים להבנה, אבל הוא חד, ידען, מרשים. דוגמא? בבקשה. פלוטו אולי כבר לא נחשב לכוכב לכת (לאחרונה קיבל שינמוך לתת-כוכב), אבל ששון טוען ש"כניסתו לגדי השפיעה על עולם הכלכלה – ובעצם ניתן היה לנבא את המשבר הכלכלי". וול סטריט לדבריו עבר מהפכה בגלל אותו השינוי וששון מסביר שאלו תהליכים שקורים בסדירות מסוימת, בעלי קצב משל עצמם והם מתרחשים בזמנם.

דוגמא נוספת שהוא מזהה היא עליית כוכב שבתאי על פלוטו, שהוא אירוע בעל השפעה אדירה על דור שלם. ששון טוען שכמעט כל הקליינטים שלו (ביניהם, אגב, אומה תורמן, ג'ון קיוזאק ועוד רבים ומפורסמים), בגילאים 30 עד 50 עוברים זעזועים מאוד משמעותיים בעקבות השפעת שני הכוכבים זה על זה.

באותה מידה שששון מוקסם מכוכבים, הוא מוקסם גם מאותיות, אותן הוא רואה גם כסמלים. קחו לדוגמא את עניין הדורות, המזוהים לפי האמריקאים עם אותיות ה- ABC. אותם לקוחות שעוברים משבר עכשיו משתייכים, כמוהו, כמוני - לדור ה- X – הדור שהתרגל לשים X על הכל: "באנו להרוס את השטויות של הבייבי בומרס – אבל עכשיו עושים איקס על האיקס – בהפוכה". ששון מתלהב: "אנחנו למדנו שאנחנו לא רק יכולים להרוס דברים – עכשיו הגיע הזמן לבנות - 'התרגלתם לשים X, יפה מאוד – נסו לשים Y'".

מה משמעות ה- Y?
"לשאול למה, לחקור, לרדת לעומקם של דברים".

מה לגבי דור ה-Y?
"תפקידו של הדור הבא הוא לשאול למה, כמו ילד שמונע מתוך סקרנות, שלא מאתגר סתם בשאלות שלו – אלא באמת רוצה להבין. דור ה- Y שואל שאלות. גם בדור שאחרי, דור ה- Z, גם הוא יהיה מאוד מעניין. ה- Z – אפשר להבין לפי צורתו – יהיה מקושר לברקים ולכוכב יופיטר. רק שחשוב לזכור שהברק היה גם הסמל של יחידות ה- SS. כמו סיפורים – לסמלים יש כוח, יש יכולת ללמד אותנו משהו באופן מיידי, אינטואיטיבי, ולכן המשמעות שלהם מאוד תלוי במי משתמש בסמל. במי בונה את הסיפור".

גל ששון למד ולומד את הסיפור של העבר, ומחובר לסיפור של ההווה. הוא מכיר את עולם הרשתות החברתיות, מבין את כוחן של רשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר לתקשור עם ההמונים. לדבריו כניסתנו לעידן הדלי תגביר את התקשורת בין בני אדם ופריחת הרשתות החברתיות היא ביטוי צפוי של הכפר הגלובלי, של התפתחות המחשבים, של המצאות וגאונות – כולם ממאפייניו של עידן הדלי. "עידן זה מביא גם פתיחות, שבירת חומות וגבולות – הוא מבשר על דמוקרטיזציה של תהליכים. גם המדע הוא סיפור שכל פעם משתנה, תיאוריות הופכות ללא נכונות - המדע משנה את הנראטיב שלו כל הזמן, אך לא ממהר להכיר בזאת בפרהסיה. המדע לא מוכיח את עצמו ואנשים ננעלים על סיפורים שמאבדים את תוקפם, מתוך רצון להאחז באיזושהי ודאות ורציונליזציה. במקום להכיר בכך אנחנו חיים בעולם של נראטיבים סותרים, דינמיים, מתחלפים".

כמו אותם גאונים (גלילאו, ניוטון) שהחליטו ללמוד אסטרולוגיה ואסטרונומיה ונשאו עיניהם לכוכבים, מתוך מטרה להבין טוב יותר את הלכי העולם הזה, ששון מזכיר שחשוב להכיר בכוח הקיים באדם המחליט לעשות שינוי. "הכל מתחיל בהחלטה של האדם הפרטי, בכוח שלו לבחור בתהליך חדש, בהחלטה". בזמנים בהם תחת כל עץ רענן צץ איזה קואצ'ר ואנשים ממהרים להתייעץ עם אסטרולוגים על כל צעד ושעל, ששון מזכיר שחשוב להיזהר מכל אדם שאומר שהוא יכול לעשות את השינוי בשבילך או לנבא בדיוק מה יהיה. חלק מהכישלון או ההצלחה בעתיד של האדם, זוהי ההחלטה – הבחירה בתהליך – והיכולת ליצור אפשרויות חדשות". עם כל הכבוד לספרי יעוץ, קלפי טארוט ושאר אובייקטים שאנשים ממהרים לקדש (וגם ששון משתמש בהם ככלי עבודה) – ששון מתריע מפני מה שהוא מכנה "פטיש רוחני" וטוען שהמקום שעושה דברים קדושים, הוא הלב.

* ההרצאה האחרונה של ששון בארץ תעסוק בנושא "הכוח המוצפן בשם הפרטי" ותתקיים במרכז היוגה מול הפארק בכפר סבא. 6.8.09 בשעות 19:00-20:00.