וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גרון חנוק

שרי תורג'מן

25.7.2009 / 0:27

אנחנו מנסים להיות טובים יותר, לנקות מן היומיום שלנו את הרגשות השליליים. האם אפשר לחיות בלי כעס? או קנאה? האם זה כדאי ונכון? על מכלול הרגשות - פרק 1: זיהוי וקבלה

ידעתי שאני צודקת אבל גם היא חשבה שהיא צודקת, הכעס עלה בי ונחנק בגרון, האשמתי אותה, כן את האישה מעבר לקו הטלפון, זו שלא מכירה אותי בכלל, האשמתי אותה בכל הרגשות השליליים שעלו בי. אז היא שמה אותי על המתנה, המוסיקה השקטה עוד יותר הכעיסה אותי, הרגשתי דחויה, לא מובנת, קורבן של המנגנונים. אבל לאחר כמה רגעים של הקשבה למוסיקה, עלה בי ספק: אם האישה הזו לא מכירה אותי, למה אני לוקחת את העניין הזה באופן אישי? אולי הוויכוח לא באמת ביני לבינה, אלא ביני לבין עצמי? אולי יש בי רגשות שליליים והאחרים הם לא הסיבה לקיומם, אלא רק אלו שמעוררים אותם בי?

והנה מגיעה תשובה

"מגוון רחב של רגשות ותחושות, מגוון רחב של צבעים וגוונים קיימים בחיים, כולם לגיטימיים ובהחלט לא מקריים, הם חלק מהבריאה השלמה. כאשר רגשות אלו עולים בכם ומציפים אתכם, הנכם מרגישים צורך לקטלג ולהגדיר אותם, לעשות סדר, להיות בשליטה. כך אתם מחלקים אותם לרגשות 'טובים' ורגשות 'רעים'.

מתוך כוונה לחיות רק חיים 'טובים' הנכם מנסים להימנע מהרגשות שהגדרתם כ'רעים', להימנע מהנגטיב של החיים. אך הנגטיב קיים גם על מנת להראות לכם את הפוזיטיב. על ידי רצון להימנעות מחוויית רגשות מסוימים, הנכם מגבילים את שלל הצבעים אשר יכולים להיות מרוחים על הבד שלכם. הנכם מגבילים את עוצמתכם ואת הווייתכם.

לרוב הנכם יוצרים הזדהות עם הרגשות שעולים בכם, הנכם חושבים בטעות שהרגש הוא אתם. כך אם שמחה עולה, אז הנכם השמחה ואם כעס עולה, הנכם הכעס. אך ההזדהות עם הרגש היא זו שיוצרת את הכאב, ולא העלאת הרגש עצמו – אשר קיים בתוככם כחלק ממכלול הרגשות הקיימים. הרצון להיאחז ולחוש רק רגשות מסוימים יוצר נפרדות, נפרדות זו יוצרת הדחקה והתנגדות.

ההדחקה לרגשות שבכם מגדילה ומעצימה אותם. הם חלק מהחיים כפי שהיום והלילה הם חלק מהשלם, כפי שהחיים והמוות הם חלק מהבריאה. לא ניתן להדחיק את הרגשות מכיוון שהם רוצים ביטוי, הם רוצים לקבל הכרה. ההתנגדות מובילה למאבקים פנימיים: כעס והרס עצמי, שיפוט וביקורת עצמית, חוסר אהבה עצמית, חוסר הערכה עצמית, חוסר קבלה עצמית. וכפי שהנכם כבר יודעים, הביטוי הפנימי משתקף בביטוי חיצוני בעולמכם וכך נוצרת שנאת האחר, החריג, השונה, הזר, כך נוצרת הבדלה, נפרדות, גזענות, שנאה.

מה פירוש המסר?

"כאשר הנכם מתנגדים לראות בכם את שלל הרגשות, הנכם מונעים מעצמכם קבלת ההוויה הכוללת והשלמה של החיים. חוסר קבלה יוצר התנגדות ומתוך התנגדות לא יכולה לבוא צמיחה, מתוך התנגדות לא יכולה לבוא בריאה, מתוך התנגדות לא יכולה לבוא זרימה וגם לא יכול להגיע שפע.

ההתנגדות יוצרת מחסומים שיוצרים היתקעות וקיבעון. החיים נעצרים ומוגבלים, קבועים ומקובלים רק במסגרות שקבעתם עבורם, עבור עצמכם. אתם עוצרים את זרימת החיים והם נתקעים במקום לנוע. התסכול עולה, נוצרים עוד רגשות שליליים שאינם מקבלים ביטוי, מופר האיזון. הרגשות החיוביים אט אט נעלמים ועל ידי כך הנכם חווים חיים של מוגבלות וצמצום, חיים של האשמת האחר במקום לקיחת אחריות, חיים של קורבנות ומסכנות, ולא חיים של מלכים ומלכות.

האחר לא אחראי על כך אלא אתם: הרי בכם היכולת לחיות את החיים במלואם, ללא קשר למצב חברתי או כלכלי זה או אחר. בכם מוטמעת היכולת ליהנות מהפשטות, מהיום-יום, מההתחדשות של התנועה והבריאה, מהיצירתיות של החיים ושל שילוב הצבעים. בכם היכולת לשנות מצבים מקובעים, לשנות ולהעצים את כוח החיים. יכולת זו מולדת וקיימת בכל אחד ואחת, היא לא ייחודית לאחרים. יכולת זו היא חלק מחופש הבחירה החופשית שלכם, יכולת זו מחכה שתפעילו אותה ותצמחו בעזרתה, תצמחו למקומות בהם נשמתכם חופשייה ולא כבולה במנגנונים אשר קובעים מהו האושר עבורה. בכם היכולת לחיות חיים מלאים, מעצם הקיום שמקיים אתכם, מעצם ההוויה שנמצאת בתוככם.

כאשר תזהו את הרגשות "השליליים" שעולים בכם, אפשרו להם ביטוי בתוככם וקבלו אותם כפי שהם. לאחר מכן, בבוא העת, תוכלו אף להאיר אותם ברגשות "חיוביים" יותר, כאשר איזון נוצר ביניהם וקבלה של מלוא המורכבות שבכם. וכפי שתקבלו את עצמכם כפי שהנכם, כך תוכלו לקבל את האחר כפי שהוא. וגם אם כעס יעלה בכם מעת לעת, תוכלו אף להודות על ההזדמנות שנוצרה לראות את עצמכם, מכיוון שתהיו אדונים לעצמכם, חופשיים במהותכם, אחראים למרחבכם הפנימי והחיצוני, מודעים לרגשות שעולים בכם ולא נשלטים על ידם. תהיו הבד שהצבעים מצטיירים עליו ולא הצבעים עצמם, אשר משתנים וזמניים כפי שהחיים עצמם משתנים מרגע לרגע”.

מה לקחתי אתי?

המוסיקה נפסקת ואני פוקחת את עיניי, אותו קול צורם של אותה אישה אומרת לי אותם דברים מעצבנים שגרמו לי לפני כמה דקות לכעוס ולהזדהות, אבל הפעם הדברים לא מהדהדים בתוכי. אני מרגישה שהם לא קובעים עבורי ולא מאיימים על קיומי, מרגישה שהם לא יוצרים בי תגובת נגד ומגננה. אני מזהה את הכעס שבי, יודעת שהוא קיים ומקבלת אותו בי, מבטיחה לעצמי להפנות אליו את תשומת ליבי ולהעמיק בשורשיו בשלב מאוחר יותר, בשלב שאוכל להסתכל לו בעיניים. מבטיחה לעצמי ליצור חוסר הזדהות ואחיזה עם הכעס שבי ולאפשר לו לחלוף ולהיות זמני. מודה בנחמדות לאישה על המאמצים שהיא עשתה. היא מופתעת לשמוע אותי כל כך נינוחה, מהססת לרגע ואומרת לי שהיא רוצה לבדוק עבורי עוד אפשרות לפתור את הבעיה. שוב היא שמה שוב את המוסיקה השקטה, אבל הפעם אני מחייכת, כי אני יודעת שהפתרון ימצא.

* שרי תורג'מן היא מאמנת ומטפלת אנרגטית

sheen-shitof

בדקו התאמה לטיפול

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה בגוף עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה
  • עוד באותו נושא:
  • רגשות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully