וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

סקס, סמים ושאמאניזם

ירון שוורץ

7.7.2009 / 0:47

הוא הביא לנו את דון חואן, את החלימה המודעת ואת המסקלין. הוא כבש את ילדי הפרחים ברעיונותיו, הרשימם בכתביו מלאי ההשראה ואז - הלך והסתבך. קרלוס קסטנדה בלקסיקון

ערכים רבים בלקסיקון הזה היו נראים אחרת אם היו נכתבים לפני עידן המידע, שרודף אחרינו בכל פינה. אבל הזמן חולף ומה לעשות, מידי יום נחשפים ממצאים חדשים, עובדות מרעישות אשר מוציאות את האוויר מלא מעט בלונים שהצמיח הניו-אייג'. קרלוס קסטנדה הוא אחד המנופחים שבהם. כן, כן, פעם היה קשה לערער על גדולתו של קסטנדה (1925-1998), החוקר והסופר שהביא לעולמנו את דון חואן ומשנתו השאמאנית. היום עלינו לעצום את העיניים בחוזקה ולאטום היטב את האוזניים (ואולי עדיף פשוט לכבות את המחשב), על מנת שלא נשמע או נתקל במצבור הביקורת השלילית שהוטחה כנגדו בשנים האחרונות.

משנתו של קסטנדה

בראשית שנות השבעים גרפו ספריו הראשונים של קסטנדה שבחים רבים ומילות הלל. הוא היה זה שהחזיר את הכבוד האבוד לאינדיאנים והחיה את התרבות השאמאנית. גם האקדמיה התהדרה בנוצותיו, גאה שחוקר בכיר כמו קסטנדה חצה את גבולות הביקורתיות המדעית והצטרף למסע מיסטי מסעיר במדבריות מקסיקו.

ילדי הפרחים סגדו לקסטנדה על כך שהביא לידיעת הציבור את סגולותיו ונסתרותיו של צמח הפיוטה, ממנו מופק סם ההזיות הצבעוניות, המסקלין. בימים בהם פליטי המזרח הראשונים ניסו להחדיר במערב את טכניקות המדיטציה, הגיע קסטנדה מנגד ונתן קרב הוגן שהציע רוחניות מערבית, אמריקאית, אשר כללה רעיונות מסעירים כמו: החלל שבין האור לחושך, שחזור חיים, חלימה מודעת ומעברים קסומים. כל אלו נרשמו בשנים-עשר ספרים, שבעה מיליון עותקים, ואלפים אשר בחרו ללכת בעקבותיו, ולחפש לעצמם שאמאן מסתורי שילמד אותם את כוחותיו הנסתרים ביותר של היקום.

הביקורת השלילית

אבל מה לעשות, בעורפו של קסטנדה נשפו הרבה רוחות שלאו-דווקא קנאו בהצלחתו, אלא דרשו לדעת באמת עד כמה היו סיפוריו שחזור אותנטי של המציאות. במהרה התברר כי ספריו סובלים מחוסר עקביות משווע. היה זה כמעט בלתי אפשרי לאתר את המכשפים שליוו אותו במסעותיו המסתוריים. מספר חוקרים יצאו בהצהרה כי כל סיפוריו של קסטנדה היו בדיה, אשר נכתבה לא בביקוריו התכופים במקסיקו, אלא בעודו יושב בספריית האוניברסיטה וממציא הזיות במוחו הקודח. גם פרטים ביוגרפים שסיפר על חייו האישיים, התגלו כשקריים.

ביקורת אחרת הגיעה מכיוון בלתי צפוי, מצד השבטים האינדיאנים של מקסיקו. אלו טענו כי סיפוריו של קסטנדה הציגו אותם באור מבזה והביאו אלפים לאזורי מושבם לתור אחר צמח הפיוטה הממסטל. התקשורת והעיתונות קפצו לדייסה שהתרקמה סביבו, וקסטנדה בתגובה התחמק והסתגר. במקביל הוא אסף סביבו תלמידים ובעיקר תלמידות, כשהוא מבטיח להפוך אותן למכשפות של ממש. משם כבר פרחו השמועות בנוגע להתעללות, ניצול ומניפולציות שונות, שהמסתורית בהן התרחשה מייד לאחר מותו. חמש נשים שהיו בקשרים הדוקים עם קסטנדה נעלמו ורק אחת מהן, שהייתה כנראה בתו המאומצת נמצאה, לפני מספר שנים קבורה ליד מכוניתה בעמק המוות, קליפורניה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully