לטובת המצטרפים עכשיו: בכתבה הקודמת הבעתי יומרה לא קטנה ואני עדיין עומדת מאחורי דברי. אמרתי שאני לא מבטיחה, אבל יש מצב שאחרי שתקראו את הטקסט ותתרגלו באופן יום יומי, תיזקקו פחות לפסיכולוגים, רופאים, כדורים ומיני מתקשרים וקוראי קלפים בחייכם.
ובכן, כמו שאמרתי - יש מצב. ואחרי שדברנו על חשיבותה של אהבה עצמית, נבין איך לזהות חסך בה וכיצד לתרגל אותה ולהכניס אותה לשגרת היומיום.
עוד בוואלה!
איך תזהה שחסרה לך אהבה עצמית?
אתה משקר.
אתה מחפש אישורים מאחרים.
אתה מפחד מה יגידו.
אתה מלקה ומאשים את עצמך ואת הסובבים.
אתה ביקורתי.
אתה עושה מניפולציות.
אתה מרגיש מסכן ומתנהג כמו פולניה (לא מבקש עזרה, אך יחד עם זאת כועס על העולם).
אתה מדוכדך.
אתה מרגיש בודד.
אתה תלוי באחרים (בכסף, בבילויים, באושר שלך...).
אתה נעשה חולה לעיתים קרובות.
אתה חסר אנרגיות.
אתה כועס על כל העולם.
כלים להעצמת הביטחון העצמי
נכונה היא השמועה שהכל מתחיל בילדות המוקדמת, בבית או בבית הספר, או בקבוצת השווים (החברים). כל זה נכון, אבל - אם מישהו מהם פגע לנו באהבה העצמית, זה עדיין לא אומר שאנחנו צריכים להישאר במצב זה. לא ולא! לא ניתן לאלה שעשו זאת, להמשיך לתת לנו להישאר קטנים ולא מסופקים. ניקח החלטה, ננקוט יוזמה ונתחיל במלאכה. מה הם עשו שפגע לנו באהבה העצמית שלנו? בואו נבדוק את הגורמים הפוגעים שבהם אנחנו נאחזים.
"הם לא הקשיבו למה שאני אומר"
האם אתה מקשיב לעצמך? או שמא אתה עסוק עד מעל הראש, מחשש להקשיב למה שיש לך בפנים? אתה יוצא עם מישהי והיא כזאת בסדר, יפה, חמודה. אבל בתוך תוכך אתה שומע קול מעומם או ברור שזה לא זה. שהיא לא מי שהיית רוצה לחיות איתה את שארית חייך או לא מעוניין שהיא תהיה אם ילדך. ובכל זאת אתה נשאר "נו, כי היא בסדר". הגיע הזמן למצוא חמש-עשרה דקות עד שעה-שעתיים ביום להיות עם עצמך, להקשיב לעצמך (מדיטציה, שהייה בטבע, שהייה מול הים או כל מקום שעושה לך טוב), להקשיב למה שיש לנשמה שלך לומר לך.
"הם לא אהבו אותי מספיק"
ואתה אוהב את עצמך? אתה אומר לעצמך כמה אתה ראוי וחכם או מקסים וטוב אתה? אם לא, אני מזמינה אותך להתחיל בכך. לדוגמא: כל בוקר תזכיר לעצמך עד כמה אתה נפלא. אם אתה כרגע יושב בחדר הקר/חם לך מידי ולא מדליק המזגן או התנור, אני מציעה לך לקום מהכיסא ולהדליקם כעת.
"הם לא העריכו אותי מספיק"
ואתה? מעריך את עצמך? אתה אוכל מול המחשב בעבודה, כי אין לך זמן לשבת לאכול כמו בנאדם? כשאת בעבודה את מוותרת על ללכת להתפנות (לשירותים), כי אין לך זמן לכך? אנשים יקרים! זה בדיוק מתחיל מהדברים האלה, הקטנים. הפעוטים לכאורה.
שב לאכול בנחת! הקדש זמן נאות ותשומת לב לאכילה באיכות, כי לכך אתה ראוי. יקירתי! את יודעת שזה מזיק לך, תחליטי שזהו. הלחץ בעבודה תמיד יהיה ולא יקרה כלום אם תעצרי ותלכי להתפנות. הכי אנושי שיש. מבטיחה לך.
"הם לא פינקו אותי"
אני מניחה שגם אתה לא את עצמך. אז מה לעשות? לפנק. כה פשוט. אוהב ים? קפוץ פעם בשבוע לים. פשוט. אוהב לרקוד? תרקוד. אוהבת נופש? סעי למקום שתמיד חלמת להיות בו. אוהבת יוגה/מדיטציה? ברוב המקומות נותנים שיעורי היכרות חינם, למה שלא תנסי? חולה על מוזיקה ולא טורח לשים הדיסק האהוב בדיסק?...קדימה! זה לוקח חצי דקה.
עכשיו הלופ מהפרק הקודם קופץ, אה? אם אני לא אוהב את עצמי איך אביא עצמי לידי עשיית דברים שעושים לי טוב? אז או שתעבדו על הביטחון והאהבה העצמית, או שתבצעו משימות כאלה ואחרות כהחלטה, כמחויבות שלכם לעצמכם וזיכרו - אלה בדיוק הדברים הקטנים שעושים את החיים לבלתי נסבלים או מהנים ויצירתיים. הגיע הזמן לבחור. אם אתם נתקלים בקשיים רציניים בביצוע או בלקיחת יוזמה והחלטה עליכם לעבוד על ניקוי המטענים הרגשיים שאימצתם לעצמכם. לנקות את המיותר ולהכניס אהבה.
* סנדרה רבינוביץ היא עובדת סוציאלית ומגשרת, מלווה להעצמה אישית, משפחתית וקבוצתית ובעלת "אלכימיה לחיים".
