החיזוי ושברו

אחד הסימנים הברורים להתרחשות קרובה של תופעה על-טבעית הוא תחושת צינה פתאומית, שבעקבותיה חולפת צמרמורת בכל הגוף. מה יתרחש לאחר מכן? ברר... אי אפשר לדעת, כוחות כישוף, ראיית הנסתר, תקשור ואולי אפילו חיזיון בנוגע לעתיד.

המפגשים הללו עם החוש השישי הם ללא ספק נושא מסקרן, אשר עורר לאורך ההיסטוריה את דמיונם של רבים. בשנות השמונים של המאה התשע עשרה, החליטו מדענים בלונדון לנסות ולהתייחס ברצינות מדעית לתופעות הללו ואיגדו אותן תחת השם – פארא-פסיכולוגיה. בתחום זה נכללו בין השאר טלפתיה, ראיית הנולד, חיזוי והיכולת להזיז חפצים בכוח המחשבה.

אחד המדענים הראשונים הבולטים שתמך בתחום היה הפסיכולוג קארל גוסטב יונג. אחריו כבר הופיעו רבים אחרים, אשר הציגו מחקרים מסמרי שיער, בעוד הספקנים עומדים מנגד חסרי אונים. אוניברסיטאות באמריקה פתחו מחלקות מיוחדות שיחקרו בנושא וצבא ארצות הברית, כך טענו השמועות, פעל לגיוס מדיומים לשורותיו, על מנת לגלות מראש אויבים פוטנציאלים. שנות המלחמה הקרה עם האיחוד הסובייטי לוו בסיפורי סתרים על הצלחותיה של משטרת המחשבות, ואפילו בארץ, בתחילת שנות השבעים, הוקמו בתל-אביב קבוצות קטנות וסודיות שחקרו מקרוב סיאנסים וניסיונות מפגש עם חוצנים.

אחר כך באה ההתפכחות, מחקרי הפארפסיכולוגיה התגלו כרעועים מבחינת תקפות מדעית, התיעוד היה לקוי, הממצאים הסטטיסטיים נמצאו כמעוותים ויותר מכל, נחקרים רבים, אשר טענו לכוחות מדיום למיניהם, נשברו והודו כי רימו. מאז נתפסת הפארפסיכולוגיה כפסאודו-מדע, והחוקרים שממשיכים לעסוק בתחום נאלצים לפרסם את תגליותיהם בעיתוני עידן-חדש למיניהם. ובכל זאת, גם כיום, אחוז גדול מהאוכלוסייה המשכילה מאמין בקיומן האפשרי של תופעות על-חושיות. ה"מומחים" של ימינו לתחום טוענים כי באופן "עובדתי" רובנו משתמשים רק בעשרה אחוז מהמוח ואיננו יכולים להגיע למיצוי שאר יכולותיו, מכיוון שאנחנו ממוסכים ביותר מידי הפרעות טכניות שמייצרים הטלפונים הסלולאריים, הממירים, הטלוויזיות וכמובן האינטרנט. כל אלו חוסמים את יכולותינו העל-חושיות ובלעדיהם היינו חווים בוודאי את חושינו העל-טבעיים ואת שלל יכולותינו הפאראפסיכולוגיות.